יפן – ארץ השמש העולה

רגע לפני שאנחנו מתחילים את המסע המרגש שלנו ביפן חשוב לי שתבינו שבשבילי המקום הזה הוא שיא השיאים. לפני חצי שנה כשעוד ישבתי במרפסת עם חברים ודמיינתי את הטיול, הראש שלי חשב רק יפן. כבר אז ידעתי שזה המקום שהכי נוגע בי או אולי אפילו הכי צועק אלי. התרבות, האווירה, האורות, הנופים והאנשים לגמרי ישבו לי בראש והעניקו לארץ השמש העולה את התואר מלכת הכיתה מבין שאר מדינות המזרח. אז קחו לכם רגע ודמיינו שמעבר לכל הפרפרים בבטן שרק גדלו וגדלו ככל שהתקרבנו ליום הטיסה, נוספה עלי התרגשות כפולה ומכופלת כשבהחלטה של רגע החברה הכי טובה שלי החליטה שהיא קונה כרטיס ומצטרפת אלינו. כל התוכניות השתנו, כל המלונות הפכו לדירות ואיפה שאפשר היה לשכור רכב שכרנו. וככה, מרוגשים, נלהבים וחסרי סבלנות הגענו מסין ליפן והתחילו להם שלושה שבועות בלתי נשכחים.
תקופת הטיול: 18.5.2018 – 9.6.2018
היחס בין הדולר ליין היפני הוא: 1 דולר = 110 יאן.

Hiroshima 

כשאומרים הירושימה הדבר הראשון שעולה לראש זה פצצת אטום ואנשים עם זנבות שמסתובבים ברחובות.. אז אחרי 70 שנה אפשר להגיד בבטחון שזה בטוח לא מה שתראו כשתגיעו לשם. עיר גדולה, מפותחת ויפה שנחשבת כמרכז הפיננסים של יפן, במקום כמובן נמצא מוזיאון השלום המפורסם שהוא היד ושם של היפנים והוא מציג בצורה קצת יותר מאופקת את ה"שואה" שעשתה להם ארהב ב-6 לאוגוסט 1945.
במוזיאון מתהלכים כולם בסדר מופתי ובשקט שלא יתואר, שוהים דק' ארוכות אל מול כל פירוט ותמונה ומנסים לעכל מה בדיוק קרה שם ואיך זה יתכן שארה"ב הנאורה והגדולה אחראית לכל התוהו ובוהו הזה. עוד תמונה ועוד מיצג ועוד תיעוד של ניצולים, כל אלה יעוררו בכם תוחשת הזדהות שלא כל עם יכול לחלוק עם היפנים. חוויה עוצמתית שבעייני היא מאסט, בטח למי שכבר הגיע ליפן.
מוזיאון השלום
את הדרך למוזיאון השלום עשינו בהליכה קלילה של 25 דק' מהמלון שלנו שנמצא במרכז העיר ונהנינו מכל רגע. מתחם המוזיאון הוא בעצם סוג של פארק גדול ומושקע עם אנדרטאות מרשימות, צמחייה מקוצצת היטב, ותלמידי בית ספר שמגיעים בקבוצות לסיורים מאורגנים ונותנים לתיירים העוברים ושבים סקרים בנושא השלום שעליהם למלא.
האי מג'יימה
את הנסיעה לאי מג'יימה אפשר ומומלץ לשלב באותו היום עם מוזיאון השלום. האי מקסים ופסטורלי, איילים והמוני במבים קטנים מסתובבים בחופשיות בין האנשים ותורמים לתחושה המיוחדת שעוטפת אתכם כשאתם יורדים מהמעבורת לראשונה. מסעדות קטנות ונחמדות, מבשלת בירה מקומית, מקדש, פגודה מרשימה וכמובן כמובן הסמל של מג'יימה, השער הכתום שנמצא באמצע הים. כל אלה הם סיבה מספיק טובה להגיע למס' שעות ולחוות את הרוגע הזה שהחזיר אותי לפילפינים לרגעים מסויימים. סיבה נוספת להגיע היא ההר שתעלו עליו בעזרת רכבל של רבע שעה שיעשה לכם פרפרים בבטן.
למזלנו הטוב ההר היה כמעט ריק כשהגענו והנסיעה ברכבל הייתה פרטית ומיוחדת כל כך.
דק' ארוכות של שתיקה שהייתה מלווה ברעשי הציפורים והמים הזורמים ואפילו את רחש הרוח היה אפשר לשמוע, מהרגעים ששווה לזכור ולהנציח בתודעה. כשכבר הגענו למעלה חיכו לנו נקודות תצפית על נוף שלא היה חלק מהדימיון שלי כשחשבתי על יפן. מים כחולים שלא נגמרים, איים קטנים מסביב ואפילו רצועת חוף קטנה קטנה שהלוואי ויכולתי להתגלצ' אליה מלמעלה. אם לא מספיק לכם כל מה שתיארתי אז אני אוסיף שמזג האוויר היה מושלם והשמים היו הבהירים ביותר שראינו מזה תקופה (אל תשכחו שבדיוק הגענו מבייג'ינג שמלאה בזיהום אוויר קשה) והחוויה כולה הייתה בלתי נשכחת עבורי.
למעשה אם אתם קצרים בזמן הייתי מציעה לשלב את מוזיאון השלום עם מג'יימה ולסיים את העיר בלילה או שניים מקסימום.
איך מגיעים לעיר ?
נסיעה של שעתיים מאוסקה להירושימה בעזרת כרטיס הרכבת הג' אר פס.

Osaka

חשוב לציין שמעבר לכל ההתרגשות המתבקשת מהעיר, מיכו ואני היינו באופריה כפולה שכן עד לא מזמן עוד היינו בסין והשוני בין המדינות הוא אסטרונומי וכל כך מתבקש. היפנים הם עם מיוחד במינו שכל כך נעים לפגוש, החיוכים והרצון לסייע בכל דבר בשילוב עם נימוסים שהסינים השכיחו ממני הפכו את הנחיתה לרכה ומתוקה.
אוסקה הייתה בשבילי נקודה מיוחדת מאחר ושם נפגשנו עם נוי שבדיוק הגיעה מהארץ. שעה של המתנה וחיפושים בתחנת הרכבת שהסתיימו בדרמה, בכי והרבה בושות שהיו ממש בלתי נמנעות. נמרחנו אחת על השנייה, התחבקנו, הצטלמנו, לא האמנו שזה קורה ובאיזה שהוא שלב הצלחנו להירגע. אוסקה סיפקה לנו שלושה ימים של התעוררות לגבי יפן, שלושתינו זכינו לחוות ביחד את השוק הראשוני שמקבלים בכל מדינה חדשה. הסתובבנו נלהבים ברחובות, מאושרים מכל חנות משחקי ווידאו ומכל בחורה שלבושה כמו אניגמה.
את הזמן הקצוב שלנו בעיר העברנו בדירה מקסימה שענתה על כל צורכינו ואפילו יותר. גדולה ומרווחת עם מקום לאולי עשרה אנשים, מטבח ומרפסת קטנה. כיף לא נורמלי וכמו תמיד בטיול הזה דירה תמיד עדיפה על מלון.
כשיוצאים מהחדר ?
universal studios
זה המקום הראשון שביקרנו בו כשהגענו לעיר, פארק מדהים ביופיו שמתוכנן בצורה מעוררת השראה. טירה של הארי פוטר שכוללת בתוכה את כל הפרטים הקטנים שישגרו אתכם מיד לכל אחד מהסרטים האהובים. מתחם של מיניונים, ופארק היורה ושודדי הקריבים ואפילו מלתעות. כל מה שעולה על דעתכם
מבוצע ברמה שתגרום לכם למחוא כפיים, חוויה מטורפת וחובה בעיני לכל ילד או מבוגר.
מחיר כניסה לאדם 80 דולר (8,844 יין) ואופציה
לקיצור תורים (יש מספר של חבילות) גם עלתה 80 דולר, להזמנת כרטיסים דרך האתר לחצו כאן.
הרחובות בעיר מהממים וההליכה בהם היא פשוט אטרקציה בפני עצמה, את הזמן שלנו העברנו בחניות של משחקי ווידאו שאפשר לראות רק ביפן. 8 קומות של משחקים שלא העלתם על דעתכם שקיימים ובטח לא לקהל של אנשים מבוגרים. מסעדות סושי עם פס נע ומסעדות גריל אישי עם הבשר המשובח ביותר שאכלתי עד כה.. לא עשינו הרבה מידי בעיר אבל כל דקה הייתה נהדרת וכל חנות בוטיק קטנה הייתה מהממת.. אוסקה הייתה נקודת פתיחה טובה עבורנו ומיד אחריה המשכנו אל עבר היעד הבא.

Koya san 

דרך לא פשוטה עברנו כדי להגיע לעיירת המקדשים הקטנה שנמצאת אי שם במעלה הר גבוה.
2 רכבות, רכבל ואטובוס זה מה שהיה צריך כדי להגיע לשם, למרות הקושי הדרך הייתה יפיפייה ומי מאיתנו שלא נטרק זכה לנוף שיכול היה להפוך לתוכנית טבע בשנשיונאל ג'אוגרפיק. כשהגענו למקום הוקסמנו מהשקט המופתי והאווירה הייחודית ששוררת בו. בדרכנו למנזר שבו העברנו את הלילה יכולנו
לראות אנשים לבושים בלבוש מסורתי, פגודות מרשימות, צמחייה במגוון צבעים והמון פסלים של בודה.
Yo-chi in temple 
מקום מקסים שנראה בדיוק כמו שאתם מדמיינים כשאתם חושבים על מנזר. שער ענק בנוי עץ שיכניס אתכם בצעד אחד אל תוך עולם שכולו שקט, שלווה ומרק מיסו. החצר מתוכננת בצורה מרשימה, העצים מקוצצים בדיוק בגובה הנכון, החצץ על הריצפה גרוף כולו שורות שורות ובכניסה למנזר עצמו כמובן שתאלצו לחלוץ נעליים ולהתפנק בכפכפי יפנים. בול כמו שדמיינתי. מבפנים תוכלו לראות שכל המקום
מחולק בעזרת מחיצות נייר מה שמחייב אתכם להיות בשקט כדי לא להפריע לשאר האורחים
ובכלל מהשעה 19:00 בערב תאלצו לשמור על דממה מוחלטת.
החדרים מינמלים אבל מקסימים, מזרוני פוטון ושולחן טטאמי זה מה שתקבלו שם, אם תזמינו ארוחת בוקר או ערב אז תקבלו גם חלוקים יפנים ומגבות למקלחת. ואם במקלחת עסקינן אז הנה לכם עוד חוויה מדהימה לאוסף, אונסן זה הוא חדר המקלחת המסורתי היפני שלמעשה מחביא בתוכו בעזרת מסך אדים כבד בריכה מחוממת וכיורים עם שרפרפים קטנים לקירצוף הגוף. יכול להזכיר קצת סצינה ממשחקי הכס אם תתעמקו בזה ואם אתם בעניין אז רק קחו בחשבון שזו היא מקלחת משותפת (מופרדת לנשים וגברים) והכניסה היא בערום מוחלט.
בכל אופן האטרציה המרכזית במקום היא תפילת הבוקר שבעייני הייתה קצת מיותרת, ארוכה ולא מעניינת מכיוון שכולה מתנהלת ביפנית ואין לזרים דרך להבין מה מתרחש שם. ארוחת הבוקר שהזמנו הייתה מינימלית עד מאוד וכללה צלחת אורז, מרק מיסו ועוד כמה חתיכות של ירקות. לא משהו אבל זה חלק מהחוויה ולכן התעקשנו להזמין אותה.
מחירי החדרים בכל האזור הם יקרים להחריד לעומת התמורה, לנו עלה 200 דולר (22,119 יין) לשלושה אנשים. להזמנת חדר במנזר דרך Booking.com לחצו כאן.
את היום השני העברנו בצילומים על רקע הפגודות והגשרים הכתומים וכסיימנו עלינו על אוטובוס, רכבל ושתי רכבות והגענו לקיוטו.

Kyoto 

זה קטע גדול לראות איך כל אחד חווה טיול בצורה שונה. הגענו לקיוטו עם המון מידע שחשבנו שאנחנו יודעים על המקום ולמרות זאת היה לנו קצת קשה להבין על מה כל הרעש שקורה כשאומרים קיוטו. סביר להניח שלא תמיד היינו במקומות הנכונים ואם היינו מתייעצים קצת יותר כנראה שהיינו חווים את העיר כמו שהיא הייתה בדימיון שלנו. למרות זאת כל מקום מיוחד בדרכו ובסופו של יום יופי הוא כל דבר
שמסתכלים בו באהבה. את הזמן הקצר ניצלנו כמו שצריך ומה שבהתחלה היה נראה כלא מספק הסתיים בצורה נהדרת עם המון תובנות.
שכרנו דירה דרך אר בי אנבי באזור מרכזי בעיר ובעזרת רכבת יכולנו להגיע לכל מקום שרצינו בנסיעה של חצי שעה. הגענו לדירה עייפים ומאוד מותשים מהנסיעה הארוכה וכנראה שאחרי שעה כבר נזרקנו על המיטות.
כשיוצאים מהחדר ?
ביום השני שלנו בעיר השארנו את מיכו בחדר והלכנו לעשות יום בנות שהיה כל כך חסר לשתינו. היום התחיל בארוחת בוקר, המשיך במסע קניות ברובע קווארמאצ'י והסתיים בסטודיו קוקורו שהגשים לנו חלום והפך אותנו לסוג של גיישות. רובע הקניות הוא כיפי ורחב, המבחר הוא עצום, בכל חנות המידות שפויות ביחס למזרח והאופנה פשוט אלוהית. כל מה שצריך כדי להפוך שתי בחורות לשמחות וצוהלות.
STUDIO KOKORO
 סטודיו קטן ומקסים שנמצא באזור ארשימה שבקיוטו. הרחוב של הסטודיו מלא בתיירות יפניות שלבושות בקימונאים ומתהלכות על כפכפי עץ קטנים, המבנים במקום עשויים מעץ והנוף מאחורי המבנים הוא של הרים ירוקים ויפים. אחרי שתסיימו להתפעל מכל זה תרדו במדרגות למבנה שבנוי מתחת לאדמה ובתוכו צוות של בנות שפשוט יגשימו לכן חלום. עשר דקות של מילוי טפסים ולאחריהם תכנסו לחדר שבו יאפרו ויסדרו לכן את השיער על פי בחירתכן. במקום יש עשרות פיאות בצבעים ואורכים שונים שיעזרו לכן להפוך לגיישה המושלמת. השלב הבא יהיה  לבחור את צבע קימונו הבסיס והחגורה וכשתסיימו עם זה תעברו לחדר עם מבחר של קימונואים מפוארים. נוי ואני פשוט התאהבנו בחוויה, צחקנו בלי הפסקה לכל אורך המהפך שעברנו ובסוף כשכבר לא הצלחנו לזהות את עצמו במראה, עברנו לחדר הצילומים.על סט שנראה שלוף מסיפורה של גיישה, חיכתה לנו צלמת מקצועית עם הרבה אנרגיות חיוביות שהוציאה מאיתנו את המירב בצורה הכי נעימה שאפשר. בסוף היום קיבלנו אלבום עם תמונות שבחרנו, קובץ במייל ואפילו תמונה קטנה מנוילנת במתנה. חוויה מדהימה ומיוחדת ובהחלט ממומלצת.
המחירים ליום בסטודיו משתנים ונעים בין 11,000-22,000( 100$-195$ ) יין בהתאם לכמות התמונות.
את היום השלישי בקיוטו התחלנו מוקדם בבוקר. 
7:00 השעונים המעוררים התחילו לעבוד וחצי שעה  אחר כך כבר היינו בדלת. יפים ועייפים צעדנו לכיוון הרכבת ליום שהוגדר כיום צילומים רציני. היעד הראשון שלנו היה יער הבמבוק.
Bamboo forest
היער המופרסם של קיוטו שמתאפיין בעצי במבוק ענקיים שמרקיעים אל השמיים ויוצרים תמונות מעוררות קנאה. אז ככה, למען האמת היער לא מאוד יער, זאת מעין שדרה קצרה ובה עצי במבוק משני הצדדים. לא מרשים כמו שציפינו ומעבר לזה אם אתם לא מגיעים לשם מאוד מוקדם בבוקר כנראה שהמקום יהיה עמוס בתיירים ואת התמונה המוכרת לא תצליחו להוציא. לצערנו למרות שהגענו ב-8:00 בבוקר כבר היו המון אנשים ואת המטרה שלשמה התכנסו היה קשה להשיג. ובכל זאת, בכניסה היה שער עץ לשדרה פרטית נפרדת מן הכלל, כמו ישראלים טובים התעלמו מהשלט וקפצנו פנימה. נוי
קרעה את השמלה על הדרך ואני נחתכתי בברך, הסתתרנו מעובדי המקום, צילמנו אלף תמונות
וממש לקראת הסוף תפסו אותנו. ללא ספק חוויה ששווה לזכור. בשבילכם אמליץ פשוט להיות שם ב-7:00. 
אחרי משהו כמו שלוש שעות ביער המשכנו הלאה לכיון מקדש פושימי אינארי.
הכניסה ליער היא חינם.

Fushimi Inari

מקדש שינטו חשוב שמוקדש כולו לאל אינארי שנחשב לאל האורז במיתלוגיה היפנית. המקדש מפורסם
בזכות אלפי שערי השינטו הכתומים המובילים ליער של הר אינארי הקדוש שגובהו 233 מטרים. השערים הכתומים עם החריטות השחורות הם למעשה תרומה של יחידים או חברות לאתר ומחירם של השערים נע בין 400,000 למיליון ייאן פר שער. המקום עצמו מרהיב ביופיו וכיאה לכזה כך גם כמויות התיירים מרהיבות. חיפושים ארוכים אחר המקום המדוייק לתמונות, ואינספור של נסיונות לתפוס רגע אחד בלי מליונים של אנשים השתלמו לבסוף והתמונות יצאנו לא פחות ממדהימות וכנראה הכי מוצלחות מכל שלושת השבועות ביפן.
הכניסה לאתר היא חינם.
את היום הבא העברנו בשיטוט ברחובות גיון היפים, אכלנו מכל הבא ליד, צילמנו את כל העוברים ושבים ובעיקר נהננו מהאווירה המיוחדת.
פגודת הזהב
אתר יפה ומרשים אבל אל תבנו עליו בתור אטרקציה להעביר את היום. הזמן שהייתי מקציבה לזה הוא חצי שעה מקסימום, אפילו פחות אם המקום יהיה עמוס ומתוייר כשתגיעו.

 

בית חב"ד

בלי לשים לב יום שישי שוב הגיע וכדי להרגיש אותו בחו"ל חייב לאכול בבית חב"ד. בקיוטו יש מקום קטן שמנוהל ע"י שלושה חבר'ה צעירים שהגיעו מצרפת, בחורים מקסימים שהכינו את סעודת השבת למשהו כמו 20 איש עם חיוך גדול והרבה אהבה.
קיוטו היא עיר מרגשת אם אתם יודעים איפה להסתובב, היא עירבוב של ישן עם חדש והיא טומנת בחובה המון היסטוריה והרבה תיירים להובים. תעשו שיעורי בית לפני שאתם מגיעים לעיר ותשתדלו לא להגיע בסופ"ש העמוס.

Fuji 

אם חשבתי ששלושה חודשים של טיול לימדו אותי דבר או שניים על יופי ועוצמה אז מסתבר שטעיתי. הר פוג'י שאפשר לראות מכל פינה בעיר הוא המראה העוצמתי, המרשים והיפה ביותר שראיתי מזה המון זמן. מילים לא באמת יכולות לתאר את רמת ההתרגשות שאתה חווה כל בוקר כשאתה קם וההר פשוט עומד שם מולך. הדירה המדהימה ששכרנו הייתה במיקום הטוב ביותר שיכולנו לבקש, החצר הייתה חלום שמתגשם ושלושת הימים האלה היו משהו שאני לא אשכח לעולם. בעקרון יכולנו להעביר את כל היום בלי לצאת מהחצר. עשינו על האש, השתכרנו מסאקה, בישלנו, ראינו תוכניות ובסוף כשכבר רצינו לשנות את הזווית של ההר החלטנו לעלות על האוטו.
וכשיוצאים מהחדר ?
קודם כל אני מציעה בחום לשכור רכב מיד כשאתם יורדים מתחנת הרכבת של פוג'י. הנסיעה לעיירה Fujikawaguchiko  לקחה לנו בסביבות השעה וחצי שהיה מאוד נעים וכיף לעשות בקצב שלנו  ובכלל במקומות כמו פוג'י שהטיולים מתמקדים בעיקר בנופים אנחנו תמיד נעדיף רכב.
הגענו לחברת השכרת הרכב  שנקראת Nippon שהייתה ממש במרחק הליכה מתחנת הרכבת.
ושכרנו רכב פיירבט מסוג הונדה במחיר של 60 $ ליום.
בעיר ישנם חמישה אגמים מפורסמים, אנחנו היינו בשניים מהם שהיו יוצאים מן הכלל וכמובן שאם עומד לרשותכם זמן רב יותר הייתי מפצירה בכם להגיע אל כולם.
Chureito pagoda
אנחנו לא היינו מוכנים למאות המדרגות שהפרידו בינינו לבין הפגודה ולכן יש לכם מזל גדול שאתם מתעדכנים כאן איתי. תנשמו עמוק, שנסו מותניים וצאו לדרך שבסופה תחכה לכם נקודת תצפית מרשימה מאוד שכמובן תספק לכם את התמונה המפורסמת הבאה:

ColumbusTip
 בלי כל כוונה מוקדמת הגענו למקום בשעת ערביים, מה שהקטין משמעותית את כמות האנשים שטיפסו איתנו למעלה. מעבר לזה, שעת השקיעה הטיבה עם המצלמה ונתנה אפשרות לצילומים מצויינים.
גן לאומי "פוג'י האקונה איזו" 
זה הוא המקום שבו החבר'ה הרציניים מתחילים לטפס על הר פוג'י. אם אתם לא מגיעים בעונה הרישמית שמתחילה ב-1 ביולי ומסתיימת בעשירי בספטמבר אז דעו לכם שהגן הלאומי יכול לספק לכם נקודות תצפית לא פחות שוות. אנחנו הגענו לאתר כשמזג האוויר לא האיר לנו פנים ולמרות האכזבה הקלה שאחזה בנו ידענו שכמו תמיד הכל מדוייק והעננות הכבדה והשמיים האפורים היו התפאורה היפה ביותר שיכולנו לבקש למקום הזה. כל הנסיעה בדרכנו למעלה הייתה משהו מיוחד מאין כמותו
ומגובה מסויים הייתה תחושה שהגענו לאולימפוס. שמיכות ארוכות ועבות של עננים לבנים שכאילו מישהו פרס בצורה מושלמת על כל הר והר, מחזה ציורי לחלוטין שיגרום לאטאיסט הגדול ביותר לדעת שמישהו רציני מאוד אחראי על כל מה שקורה כאן. 
שוקו חם ולחם מתוק בצורה של ההר חיכו לנו בבית קפה קטן שנמצא למעלה ואחרי שקפאנו מקור, צילמנו והצטלמנו חזרנו בריצה לאוטו.
כניסה לפארק ברכב עולה 2,300 יין.
מוזיאון שהוא למעשה עיירה קטנה שאמורה לדמות איך אנשים היו חיים כאן לפני מאה שנים. בפועל המקום מאוד יפה ופסטורלי אבל די מפותח ולא נראה שבאמת מתאר את החיים שהיו פעם. במקום תמצאו בית קפה של זוג יפנים מבוגרים שיציעו לכם כל מיני מאפים תוצרת בית, שתייה חמה ועוגת גבינה שאתם חייבים לאכול.
מה אוכלים ? 
מסעדה מדהימה שלשמחתינו הייתה במרחק הליכה מהדירה שלנו נקראת Cafe Paro.
בעלת המקום היא בחורה ספרדייה פשוט מקסימה שמכינה אוכל משובח. התפריט לא גדול במיוחד אבל בתור אחת שהזמינה ממש את כל כולו של התפריט אני מחייבת אתכם להגיע ולהתפנק במגוון מנות שכל אחת יותר טובה מהשנייה.
הזמן עובר מהר כשנהנים זה משפט שמוכר לכולנו מאז שאנחנו ילדים.. אבל ככל שאנחנו מתבגרים ונהיים מודעים יותר נהיה קשה יותר לשחרר מהנאה.. נהיה קצת קשה לשחזר את הכיף הלא יאומן שחווינו וכל מה שנותר זה פשוט לשבת מול הנוף במשך דק' ארוכות ולייחל שהתמונה הזאת פשוט תיצרב בתודעה עד סוף הימים. פוג'י זה גן עדן, זה לא משהו שאני אצליח להעביר כמו שצריך הלאה וההקלה הגדולה שלי היא שזכיתי לחוות אותו ביחד עם שני החברים הכי טובים שלי בעולם, שבעוד כמה שנים שאני ארצה להיזכר מה הרגשתי שם יהיו לי את שני האנשים האלה, שיעלו איתי זכרונות ולא יתנו לי לשכוח.
Hokkaido
האי הצפוני של יפן יגרום לכם להאמין שהטייס טעה בדרך ושנחתתם בשוויץ. כל מילה נוספת על הנוף שתראו שם היא באמת מיותרת והתמונות יעשו את העבודה בשבילי.
שלושה ימים מלאים היו לנו בהוקאידו והחלוקה בניהם הייתה כזאת: לילה אחד בפוראנו (Furano), לילה אחד באסחיקאווה (Asahikawa) והשלישי בג'ונאקי(Jonaki). 
גם כאן שכרנו רכב מיד כשנחתנו בשדה התעופה ואין ספק שזאת הייתה החלטה מעולה. הפלוס הגדול ברכב בטיול מהסוג שכולל בתוכו אין ספור נופים הוא שאפשר לעצור בכל רגע נתון, להמרח מול השקיעות ולהתרגש מכל הר ופרח כמו שצריך.
Furano
את הלילה בפוראנו העברנו בדירה שכורה, קטנה וחמודה .
מחיר ללילה: 150$ לשלושה אנשים, להשכרת הדירה דרך Booking.com לחצו כאן.
במרחק הליכה של 5 דק' מהדירה מצאנו בר מגניב עם אוכל טעים, שולחן סנוקר ולוח קליעה למטרה שיכולים להפוך כל ערב ממוצע למצויין.
וכשיוצאים מהחדר?
האגם הכחול
תמונות מפורסמות הובילו אותנו לנקודה הזאת אבל כמה שזה נראה טוב בתמונה זה מרשים אפילו יותר במציאות. צבע המים לא ברור וגזעי העצים הדקים שיוצאים ממנו תמוהים עד מפחידים.
תמיטה פארם (Tamita farm)
חוות פרחים מהממת ביופיה שמלאה על פי העונות בצבעים וסוגים שונים של פרחים. במקום ישנה גם חוות המלונים המפורסמת של פוראנו שמתפארת במלון הטעים בעולם ומייצרת עשרות מאפים, גלידות וקינוחים הבנויים על בסיס הפרי הנחשק.
נייג'ל טראס-
יער שבתוכו שבילים בנויים עץ ובניהם ביקתות עם תוצרת מקומית של מזכרות קטנות ומתוקות, בית קפה ובר שפועל בשעות הערב. היער עצמו יפייפה וגובה העצים מרשים ומהווה מקום מעולה לתמונות!
 
מה אוכלים ?
מסעדה טיבעונית מצויינת, אוכל פשוט יוצא דופן ושלא נדבר על האנשים שכמו תמיד הופכים את הכל לטוב יותר. מקום מגניב בטירוף שבנוי ומועצב כולו ע"י הבעלים שהוא גם חתיך על וגם אבא לתפארת מדינת יפן.
Asahikawa
אם אתם בעניין של גני חיות אז דעו שהמקום מפורסם בשל גן החיות היחודי שמציג בעלי חיים מאוד מיוחדים אבל אם לא אז הייתי מציעה לוותר על העיר הזאת.
התארחנו ב-court Hotel במחיר של 180$ ללילה לשלושה אנשים.
מה אוכלים ?
במרחק הליכה של 5 ד' יש מסעדה הודית נחמדה בשם נאמסטה נאפל.
Joznakei
עיירה שכל כולה מתבססת על המעיינות החמים, האונסנים והריוקנים שלה.  אנחנו לנו במלון בשם sankeien שהיה די מעפן עם צוות לא מועיל שלא ידע כמעט מילה באנגלית ובשונה משאר המקומות ביפן גם לא ניסה להבין.  את חווית בריכות מינרלים לא התכוונו לפספס ולאחר חיפוש קצר של מקום פתוח הגענו למעין קאנטרי מהמם בסגנון יפני, מופרד לנשים וגברים ובכל אזור בריכת מינראלים סגורה ובריכה פתוחה, מקום מקסים עם אווירה ייחודית שמחייב את המתרחצים לקפוץ ראש אל תוך התרבות היפנית בכל הכוח וכמובן להתפשט לחלוטין.
לצערי אני לא זוכרת את השם של המקום אבל אין לכם מה לדאוג, העיר מלאה באונסנים כאלה.
מה אוכלים?
נינג'ה ראמן (ninja ramen)  – צלחת אחת אלוהית ועוד הרבה דברים טובים.
TOKYO
טוקיו היא עניין רציני, בטוקיו צריך לחשוב מעט ולהספיק הרבה. לנו היו חמישה ימים שהרגישו כמו יומיים וכמה שניסינו להשתלט על העניינים ולהבין את העיר לא באמת הצלחנו. כנראה שגם עשרה ימים לא היו עושים את העבודה והפתרון הוא פשוט להבין את זה ולתכנן את הזמן בצורה שמשאירה מקום
גם לשינה. 
טוקיו היא כל מה שדימיינתי שהיא תהיה, יש בה עוצמות שלא רואים בהרבה מקומות.
העיר כולה מלאה בסטייל ייחודי שלא משנה באיזה יום תעירו אותי ובאיזה ג'ט לג אני אהיה, לא אצליח להתבלבל. שלטי החוצות הענקיים והציבעוניים, דמויות אניגמה בכל פינה, אורות ניאון שמייצרים
תחושה של ימים שלא רוצים להיגמר ובעיקר המון של אנשים שחותמים את טיבה של האופנה
ביפן. בתור חובבת אופנה ושופוהוליקית מוכרת אני חייבת להעביר לכם את התדהמה שאחזה
בי כשהבנתי שכל מה שאני חושבת שאני יודעת או מכירה על עולם האופנה רחוק מלהיות
אמיתי. בטוקיו נחשפתי לסגננונות לבוש מטורפים ביותר, הבנתי שיש לוקים שיכולים לשבת
כל כך יפה רק אם את יפנית וש"הסווג" המקומי הוא פשוט מעורר השראה.
הדהימה אותי ההבנה שככל שהלוק מוזר יותר הוא יפה יותר וככל שהאדם שלובש אותו "מרגיש" אותו הוא מוכר אותו.
מקסימה אותי היכולת של מעבר חצייה אחד ענק להכיל כל כך הרבה סוגים של אנשים שמשדרים על כל כך הרבה תדרים שונים.  את הזמן הקצר שלנו העברנו בדירה מקסימה באזור אוצקה שהזמנו דרך אר בי אנבי, סטודיו עם מיטה זוגית ועוד שתי מיטות יחיד. מלאה בפיצ'יפקעס יפני והרבה קסם.
וכשיוצאים מהחדר ?
1. כמובן שהאטרקציה הטובה ביותר היא פשוט לצעוד ברחובות העיר עד שהרגליים צועקות הצילו ואיפה טוב לעשות את זה ? אזור שבויה ואזור שיג'וקו אלו שני המקומות שהתמקדנו בהם וכמובן שלא הספקנו מאית ממה שיש להם להציע..
מרכזי קניות שפשוט מסרבים להיגמר, מסעדות וברים בכל פינה, חיי לילה והמון של אנשים
שרצים ממקום למקום.
2. האי Odaiba שנבנה מתכניקה של שיקוע זבל, מרשים מאוד. באי אזור מרכזי ובו איך לא מרכזי קניות, אחד מהם אפילו מעוצב בסגנון וונציה ויזכיר למי שהיה בווגאס את המלון המפורסם.
  
גלגל ענק השני בגודלו בעולם, מתחם ענק של טויוטה שמציגה את כל הדגמים העכשוויים שלה ובנוסף לזה דגמים עתידניים שנראים כאילו יצאו מאיזה סרט של Star wars. מוזיאון המצאות,פסל עצום של רובוט ואפילו סירק דה סוליי חנה באזור והרים הופעות. את הדרך לאי אפשר לעשות דרך הריינבו באיג' שנותן נקודת תצפית טובה על מרכז העיר, נוף מצויין והמון ריח של ים שכמעט לא מריחים ביפן.
3. מרכז הסומו –
לראות תחרות סומו היה משהו שמאוד רצינו אבל לצערינו אין תחרויות בעונה הזאת ולכן חיפשו אימונים של החבר'ה השמנמנים האלה. תכנון זמנים לקוי גרם לנו להפסיד את האימון אבל בזכות החינוך היפני המצויין הם לא איכזבו אותנו לחלוטין ועשו סיבוב במקום. ראינו את זירת הלחימה, את חדר המנוחה שבו ישבו כמה בחורים עייפים ואפילו איזה מתאבק רציני שיושב ומברישים את שיערו. כשסיימנו שם עברנו למוזיאון שנמצא במתחם האיצטדיון הגדול, צפינו בתחרויות דרך הטלוויזיה והתרשמנו מתמונות של לוחמים בכירים (יאקזונות) ובזה סגרנו את העניין.
   
תחרויות מתקיימות בחודשים: ינואר, מאי וספטמבר.
אימונים מתקיימים כל השנה למעט מרץ יולי ונובמבר ובין השעות 7:30 – 9:30 בבוקר בדיוק.
ColumbusTip
הגיעו מוקדם למוזיאון ושם תקבלו מהשומר מפה מעודכנת עם המקומות בהם מתאמנים הלוחמים וכך תספיקו לקפוץ לראות אולי אפילו בשני מקומות שונים.
5. סקיי טרי – בניין בגובה של 643 מ' מעל פני הקרקע. מטורף לעמוד מתחתיו ומטורף עוד יותר לעמוד בתוכו לצפות בשקיעה.
מחיר כניסה לגובה של 350 מ': 1,030 יין (10$).
מחיר כניסה לגובה של 450 מ' :2,060 יין (20$).
הנוף מגובה 450 מטר.
טוקיו היא עולם ומלואו, אם אתם בקטע של ערים שלא הולכות לישון היא ממש בשבליכם ועליכם לתכנן אותה ברצינות יתרה.
שלושה שבועות מדהימים הגיעו לקיצם וכל מה שנותר לי הוא לנסות לסכם לכם ולו קצת ממה שהרגשתי.. יפן מיוחדת במינה, כל מה שאומרים עליה הוא נכון והרבה מעבר. אני בטוחה שעוד נחזור לכאן עוד פעמים רבות. התרבות מדהימה, האנשים מקסימים, הנופים עוצרי נשימה והשירותים הציבוריים הם קסם בפני עצמו. רוצו לקנות כרטיס.
אני ונוי נפרדות לשלום בכאב לב.
היעד הבא – רוסיה.

 

חפשו אותנו באינסטגרם!

 michaelkrichely @noazagoury@