נורבגיה האחת והיחידה

ממלכת נורבגיה, זה הוא שמה המלא של ארץ הפלאות שהרעידה את עולמנו. המרחבים האינסופיים, השטחים הירוקים שנגלו לפניי לא משנה לאן הסתכלתי, הבתים הקטנים על הגבהות והגגות האדומים הפכו את המקום הזה ליצירת אומנות של הבריאה.  כשאומרים "מה רבו מעשייך" מתכוונים בדיוק לזה.

בשבעה עשר הימים שמפורטים לפניכם תוכלו לקבל תוכנית מדוייקת והצצה אל תוך אחד החלומות הכי גדולים שלי, טיול קראוון.

במפה שלפניכם תוכלו לקבל את המסלול כולו בצורה מדוייקת שתקל עליכם לתכנן את הטיול שלכם, בהצלחה!

 

Day 1

בשעה 9:00 בבוקר חיכתה לנו נציגה של חברת Touring cars בשדה התעופה שמחוץ לאוסלו כדי לקחת אותנו אל המשרדים. שעתיים וחצי של בירוקרטיה פלוס הקרנת סרט של חצי שעה על תפעול הרכב ובסופם עלינו על הקראוון המעלף ביותר שידעה האנושות! אין מילים שיצליחו לתאר את ההרגשה בגוף כשאתה מבין לגמרי שהצלחת לסמן וי על חלום של שנים. כל דבר מיניאטורי ברכב הזה הפך אותי לילדה מאושרת וכמה שזה יותר צפוף זה יותר כיף.

מחיר הקראוונים משתנה מאוד ותלוי בעיקר בכמה זמן מראש הזמנתם אותו. מאחר ואנחנו לא סגרנו דברים מראש המחירים שקיבלנו היו גבוהים במיוחד ולא משקפים את מה המחיר הטוב שתוכלו להשיג אם תהיו מאורגנים היטב.

הקראוון עלה לנו 5,500 דולר ל-17 ימים.

אחרי התלהבות רבה, קניות של אוכל וסיבוב איבזורים באיקאה היינו מוכנים לצאת לדרך! אבל השעה כבר לא הייתה רלוונטית אז חתכנו לישון.

ColumbusTip – בסקנדיביה יש חוק שמאפשר לכל אדם לישון בכל מקום אשר עולה על רוחו בתנאי שלא כתוב אחרת ולכן אם לא ראיתם שלט תוכלו לעצור את הקארוון שלכם בכל פינה יפה שתראו.

Day 2

את היום השני התחלנו בנסיעה מאוסלו לקרינסטאד. זאת הייתה הנסיעה הרצופה הארוכה ביותר שלנו בטיול והיא התפרסה על משהו כמו 400 קילומטרים שנמשכו בסביבות העשר שעות. הדרכים בנורבגיה הן אטרקציה מדהימה בפני עצמה ולכן כל נסיעה מחייבת כמה עשרות עצירות בדרך.. הנופים מיוחדים ושונים מכל מה שראינו קודם, המצלמות שלנו לא הפסיקו לעבוד לרגע וככה בקלות יכולנו להעביר עוד ימים שלמים.

ColumbusTip – לקראוון יש מספר פעולות יומיומיות לתחזוק שיכולות להתבצע כמעט בכל תחנת דלק שתראו בדרך.

1. מילוי מים – ברכב ישנו מיכל של 100 ליטר שתצטרכו למלא בין פעם לפעמיים ביום תלוי במקלחות,בישולים וכ"ו. (בנורבגיה כל המים הם טובים לשתיה ולכן אפשר למלא ממש בכל מקום).

 2.ריקון של מים אפורים: כל המים שצורכים מהמיכל הגדול מתנכזים במיכל נפרד שצריך לרוקן לפחות פעם ביום.

3.כימיקל: כל העניינים שנכנסים לאסלה מתנכזים במיכל עם חומר חיטוי שגם אותו תצטרכו לרוקן לפחות פעם ביום.

Day 3

הנסיעה ביום השלישי התחילה בקרינסאטד והסתיימה בסטוונגר, נסיעה של 200 קילומטר שבמהלכה עברנו דרך Tourist road Jearan. במהלך הנסיעה הגענו לאזור על קו החוף שכולו סלעים שחורים ענקיים, מדשאות ירקות וכבשים. משהו מטורף שנראה כמו יער פיות או אלפים.

אחרי 7 שעות נסיעה ועצירות מרובות הגענו לסטאוונגר. עיר מקסימה שהמרכז שלה הוא על המזח וכל ההתרחשות המעניינת קורת שם. רחובות צרים שמרוצפים באבנים לא נוחות להליכה אבל מאוד יפות, חנויות קטנות ובתי קפה לא נגמרים. למזלנו הטוב הגענו ביום מעולה ובמקום הייתה הופעה של להקה מקומית שגם מילאה את הרחובות באנשים ובמוזיקה כיפית. אכלנו, שתינו, רקדנו, עשינו סיבוב על המזח וחזרנו לחניה ושם העברנו את הלילה.

ColumbusTip – בנורבגיה יש 18 "דרכי תיירים" שיורדו אתכם מהכבישים הראשיים והם מיועדות לכל מי שמוכן "לבזבז" יותר זמן בתמורה לנופים עוצרי נשימה שאפשר לראות רק בסרטים. במהלך הפוסט תוכלו להכנס לקישורים שישלחו אתכם לאתר הנורבגי שמסביר ומפרט על כל דרך ודרך, מאוד מומלץ.

ColumbusTip – הכבישים העקלקלים והגבלות המהירות בנורבגיה (60 – 100 קמ"ש) מאיטות באופן משמעותי את זמני הנסיעה ולכן תכננו נכון את הימים שלכם.

Day 4

התעוררנו בסטאוונגר מאוחר מהצפוי והעברנו עוד כמה שעות בשיטוטים בעיר. מיכו הסתפר במחיר מופקע של כמעט 300 שקל, אני חיפשתי מקום פנוי בכל אחד ממכוני הציפורניים ללא כל הצלחה ובסוף התנחמתי בסיבוב בזארה. כשכבר יצאנו השעה הייתה מאוחרת ונסענו כ- 40 קילומטר עד לאזור Preikestolen שבו מתחיל המסלול המפורסם אל עבר הפיורד העוצמתי והמוכר . החנייה במקום לא מאפשרת לינה עם הקראוון ולכן ירדנו למטה לפינה פנויה והעברנו בה את הלילה.

Day 5

התעוררנו בשעה 3:30 בבוקר ובשעה 4:30 כבר התחלנו את המסלול אל Preikestolen. על פי כל המידע באינטרנט מדובר בטארק שמדורג כקל-בינוני, הוא מורכב מעליות תלולות ברובו, טיפוס על סלעים והרבה הרבה זיעה. על פי אמות המידה שלי, שאני ידועה כחובבת החיים הטובים כל אלו נתנו לו בקלילות את הדירוג קשה עד קשה מאוד וביחד עם זאת!! מדובר בדרך אולי היפה ביותר שעשיתי כל חיי, בשעה שבה יצאנו מזג האוויר היה מושלם לטיפוס והאור המוקדם של הבוקר עם העננות הנמוכה שיווה למקום תחושה של יער פיות קסום. ככל שעלינו והתקרבנו לפסגה ההתרגשות ביעבעה בי וכמעט הצמיחה לי כנפיים, את המטרים האחרונים עשינו בריצה ובדופק מואץ וכשהגענו למעלה נעתקה נשמתי ונגמרו לי המילים.

" רק מי שנשם אבק דרכים, יזכה לשאוף אוויר פסגות " – מוכר לכם?

באמת שלא משנה איזה תמונה אני אציג מולכם או איזה ווידאו של המקום תראו, כלום לא יכין אתכם למה שתרגישו כשתעמדו שם. זה מרגיש כאילו הגעתם לאולימפוס, כאילו זה הבית של ה', כאילו שמהנקודה הזאת נברא העולם. היו רגעים שישבתי שם ולא יכולתי שלא להרגיש שהוא שומע אותי יותר חזק מתמיד, הרגשתי כאילו כל מה שאני אגיד לו יקבל משמעות אחרת ושהתודה שלי על כל הדרך המטורפת הזאת שאנחנו עוברים כאן פשוט באה לידי ביטוי בדרך הקשה לעלות ובתחושה האלוהית להגיע.

ועכשיו אחרי שהזלתי דמעות ופרקתי את כל אשר בליבי הגיע הזמן לקצת פרטים טכנים ומידע פרקטי:

  1. אורך המסלול הוא ארבעה קילומטרים (לכיוון) שרובם המכריע הם בעלייה תלולה שמרוצפת סלעים גדולים.
  2. הזמן שלקח לנו לעלות עד למעלה הוא שעתיים וחצי לכיוון.
  3. השעה שבה יצאנו (4:30) הפכה את היום למוצלח הרבה יותר ממה שציפינו. את הדרך עשינו לבד לגמרי וכשכבר הגענו לקצה הפיורד מעט האנשים שהיו כבר הספיקו לרדת. מה שאומר שבמשך שעה לפחות היינו שם לבד לגמרי. התמונות היו מדהימות והשקט המופתי הפך את המקום למיוחד עוד יותר, מעבר לזה חשוב לציין שבגלל השעה המוקדמת מזג האוויר היה מצויין לטיפוס. בירידה לעומת זאת כבר נהיה חם וצפוף.
  4. חשוב להצטייד במים, אוכל וכמה שכבות של בגדים.
  5. הלינה עם קראוון בחניה אסורה ולכן מצאו מקום בדרך, תעבירו בו את הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות תוכלו לעלות ולהחנות בחניון במחיר של 200 קרונה.

סיימנו את היום ועצרנו במרינה המהממת של סאנד (Sand), עיירה קטנה ויפייפה. השעה כבר הייתה מאוחרת וזה היה בדיוק הזמן להכין ארוחת ערב שישי לתפארת, לאכול על המזח ולהתעלף מהנוף.

Day 6

שבת בבוקר, יום קייצי מלא בשמש וריח של ים. ארוחת בוקר, סט צילומים בכל פינה אפשרית ויצאנו לדרך.

 

מסאנד (Sand) לכיוון ברגן (Bergen), עלינו על כביש מס' 13  שחלקו  הוא Tourist road Ryfylke דרך מהממת שמלאה בעמקים ופיורדים  עמוקים. בהמשך עלינו על כביש אי 134 והמשכנו לכיוון ברגן (Bergen)

טרק מוכר ומדובר  שקורה בכפר אודה (odda) נקרא טורטולוגה (Trolltunga).

27 קילומטרים של טבע עוצמתי עם המון תמונות שבטוח יעשו לכם חשק. בשבילנו זה היה קצת יותר מידי ובצער וויתרנו עליו והמשכנו הלאה על  Tourist road Hardanger  לכיון ברגן (Bergen). עברנו במעבורת מג'ונדל (Jondal) לטורביק (Torvikbygd) שעלתה 300  קרונה ולאחריה נסענו עוד כמה עשרות קילומטרים וחנינו בסטיינסדאלפוסן (Steinsdalsfossen).

Day 7

התעוררנו בבוקר לנוף משגע של נהר ומפל וכבר אין לי מילים לתאר את היופי שיש למדינה הזאת להציע. אני מרגישה כאילו אני חוזרת על עצמי כל פעם אבל באמת שכשתגיעו לפה תראו שזה יקרה גם לכם, המילים מאבדות משמעות והתמונות לא מעבירות 10 אחוז ממה שתראו כאן.

עלינו לרכב ואחרי שעה של נסיעה הגענו לברגן (Bergen) המדוברת. חנינו את הוואן במרחק של שעה הליכה ממרכז העיר ואחרי צעידה במזג אוויר נוח ועם הרבה בתים יפים בדרך הגענו לסנטר. ברגן נחשבת בעייני רבים לאחת הערים היפות באירופה. אני חייבת לציין  ויסלחו לי כל אותם מעריצי העיר שבעייני היא לא שונה יותר מידי מאוסלו (Oslo) ומסטוונגר (Stavenger) ולמרות שהיא נעימה, תיירותית ומיוחדת בצורת הבנייה שלה ביחס לעולם היא לא כזאת מרשימה. למרות האכזבה הקלה שתפסה אותי, היה נחמד להתסתובב בה, לראות משחק של המונדיאל ולעשות תמונות על רקע בתי העץ הציבעוניים.

ColumbusTip – אנחנו היינו מרוכזים יותר בנופים בטיול הזה אבל מספר המוזיאונים הטובים שפזורים ברחבי נורבגיה ובברגן ובאוסלו בפרט הוא נרחב ובהחלט ממולץ לחובבי הג'אנר להקדיש זמן מה לביקורם.

Day 8

התעוררנו בבוקר ויצאנו לחצי יום סידורים שכלל כביסות, צילומים וקניות ורק בשעה 16:00 יצאנו לדרך. מונדיאל ברקע, ציפס בהשיג יד ומשהו כמו 200 קילומטר העבירו לנו בין חמש לשש שעות נסיעה על כביש מס' 16 שבסופו חיכה לנו נרו פיורד (Naro fjord). שלמות של עיירה שבתוכה נמצא הפיורד האלוהי הזה, כל כך יפה שבמשך שעה פשוט סרקנו אותו ממש עד סופו ולבסוף החלטנו לנסוע עוד 20 דק' לפלום (Flam) כי לצערנו לא  הייתה בו קליטה. למי שמצב האינטרנט לא קריטי אני אמליץ בחום למצוא את פינת חלומותיו שכנראה תהיה על שטח פרטי, לשלם לבעלים 200 קרונה ולהגשים חלום.

Day 9

את הלילה הקודם העברנו על צד הדרך של מרינה קטנה בפלום (Flam), התעוררנו לנוף מדהים ואחרי התלהבות של שעתיים מעיירת הפיות הזאת חזרנו לנרו פיורד לעשות קייאקים. זו כנראה הייתה הפעם הראשונה בחיי שממש התלהבתי מקייאקים, שהוקסמתי לחלוטין מכל מה שאני רואה סביבי עד שפשוט יכולתי להיזרק בתוך הקייאק ולתת לרוח לעשות בי כרצונה. ובכל זאת, המציאות הכתה בי כשהתברר ששעתיים בקייאק יעלו לנו 400 ש"ח, אז היה כיף, היה מיוחד .. אבל שעתיים זה מספיק.

התייבשנו, התארגנו ויצאנו לדרך הכי יפה, מיוחדת ועוצמתית שהייתה לנו עד כה.

Tourist road Aurlandsfijellet שעובר דרך העיירה איורלאנד סוואנגן (Ayrlandsvangen) הוא המסלול היפה ביותר שראיתי בחיי. תחילתה של הדרך היא בהשקפה מכל זווית אפשרית על הפיורד של העיירה וההמשך שלה הוא מעבר לגלקסיה אחרת שנמצאת בפסגות ההרים  ובה הכל זה שטחים פתוחים עם צמחייה פסיכודלית ושאריות של שלגים מהחורף. את הדרך הזאת שלקחה לנו כמעט שלוש שעות אני אחייב אתכם לעשות למרות שהאופציה לקצר אותה  קיימת דרך המנהרה הכי ארוכה בנורבגיה שאורכה הוא 18 קילומטר.

סוף היום הגיע ואת הלילה העברנו בחניה רנדומאלית ליד קרחון ניגרדס ברן (Nigardsbreen).

Day 10

ColumbusTip – את המסלול הבא הזמנו יום מראש וחשוב לציין שהעדיפות היא לסגור אותו אפילו כמה ימים לפני מהסיבה שהוא מאוד פופלארי ויש רק חברה אחת שמוציאה אליו טיולים.

 

Blue Ice Hike

כאשר תכנסו לאתר ותזמינו מקום לטיול תראו שיש מספר אופציות שמציעות מסלולים באורכים ורמות קושי משתנות. אנחנו הלכנו על הלונג בלו אייס טריפ והוא ערך 4 וחצי שעות שכללו שייט קצר בסירה, הליכה עד הקרחון וטיפוס של בערך שעתיים לכיון. כל המסלול קורה בקבוצה המונה כ-16 אנשים המחולקים לשניים כאשר כל קבוצה מחברת בין אנשיה עם חבל במהלך הטיפוס על הקרחון. הנוף מלמעלה הוא מדהים, הקרחונים עצמם עוצמתיים מאוד והחוויה כולה היא משהו מיוחד שיכול לגרום לכם להרגיש כאילו הפכתם לניצבים של משחקי הכס ואתם כרגע בדרך לחומת הקרח הגדולה. מבחינת קושי אציין שלי באופן אישי היה קשה מאוד הטיפוס מהסיבה שכולם היו קשורים יחד והקצב שנקבע היה מהיר, מעייף ומתיש עבורי. לעומת זאת למיכאל היה ממש סבבה ומבחינתו היה אפשר לקחת את המסלול הארוך יותר, לכן חשוב לוודא שאתם עושים את בחירת המסלול הנכונה ויותר מזה את בחירת הבן זוג הנכון…

סיימנו. התקלחנו, אכלנו, עשינו שנ"צ ויצאנו לדרך לכיון אולדן (Olden) דרך כבישים 5 ואי 39. נסענו בסביבות ה- 150 קילומטר בדרכים מדהימות ביופיין ועצרנו בשעה 00:30 בלילה לצד נחל מושלם עם זווית מדוייקת לשקיעה שקרתה מבין ההרים. חנינו את הקראוון, הכנו ארוחת לילה משובחת והלכנו לישון.

 

Day 11

התעוררנו, הסתנו את כל הווילונות, פתחנו את כל החלונות ויצאנו החוצה. הבוקר הזה היה יפה שאין לתאר, כמה שהיה מיוחד בערב זה התעלה כשהשמש הגיעה. המים הכחולים בנהר זרמו בקצב, העשבים והשיבולים עפו מהרוח החזקה וכל ההרים הירוקים שהקיפו אותנו הפכו את כל זה לסצינה מסרט או אפילו לציור של מישהו מאוד מוכשר.

מה שמדהים בעייני כשמטיילים עם קראוון זה הריגוש בלבחור איפה לעצור, ההתלהבות בלמצוא נקודה חלומית בדרך ופשוט לדומם מנוע. יש חלום גדול יותר ביכולת לבחור כל יום מחדש את הנוף שתתעורר אליו בבוקר ? בשבילי זה היה השיא.

אכלנו, בהינו בנוף, סידרנו את הבית ויצאנו לדרך. שעה וחצי לקח לנו להגיע ממקום מושלם אחד למקום מושלם אחר. קמפינג גראיטה (Gryata Cmping) זה כנראה הקמפינג הכי יפה שראיתי בטיול והכי מיוחד שראיתי בחיי.. מקום קסום ברמות שנמצא למרגלות הפיורד אולדן אבט (Oldevatnet) ומשקיף לקרחון מטורף בסופו. מדשאות ענקיות, פרחים בכל הצבעים, קראוונים ואוהלים שפזורים בצורה רנדומאלית ואפילו חתיכת דשא מגודרת ובתוכה שני תיישים עם זקן ארוך ממש כמו בשיר. שורת צימרים אדומים, חדר כביסה, חדר שטיפת כלים וכריים למבשלים.. כל אלה נותנים בסיס מדוייק לקמפינג החלומות של כל טייל ומה שכמובן תמיד מוסיף לאווירה זה לראות ילדים רצים ממקום למקום, כלבים רצים אחריהם וריחות של בישולים מכל פינה שכנראה גרמו לכל הריצות האלה. חנינו את הבית, מיכו פתח לנו את הצילייה ואני הכנתי צהריים.. ישבנו לאכול בחוץ וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה כמה אני מקנאה בכל המשפחות שסביבנו, כמה הייתי רוצה שהמשפחות שלנו יהיו פה גם ואיך בסוף בלי כל האנשים שאתה אוהב אף חוויה היא לא באמת שלמה.

עשינו שיחות ווידאו לכל העולם בערך, התלהבנו מאוד ושפכנו את כל הגעגועים הביתה. כשנרגענו שיחקו פירזבי והעפנו עפיפון כמעט עד השמש.. מקלחות,סידורים, עניינים ויאלה ממשיכים..

גראטיה קמפינג (Gryata Cmping) נמצא קצת אחרי אולדן (Olden) והמחיר ל-4 שעות שבילנו שם היה 50 קרונה.

עלינו על Tourist Road גאמל סטרייפג'לסווגן (Gamle Strynefjellsvegen) כשכל הדרך הייתה מלאה בעננות כבדה שלא איפשרה להנות מהנופים, אז עצרנו לישון בצד הכביש לכיון גיירנג'ר הפיורד (Geirangerfjord) המפורסם.

Day 12

יום שישי הגיע. התעורננו בבוקר מרעש המכוניות ועלינו לתצפית המפורסמת על הפיורד שנמצאת בגובה של 1,500 מטר ושהכניסה אליה עולה 140 קרונה. לצערנו לא ראינו כמעט כלום בגלל העננות ואת התמונות היפות הצלחנו להשיג רק בכיון הירידה. המשכנו בנסיעה מאוד איטית ומפותלת לכיון העיירה גריינגר (Geiranger) וחנינו בגריינג'ר קמפינג (Geiranger Cmping) ל- 6 שעות שעלו לנו 130 קרונה.

עשינו קניות,הכנתי אוכל לערב וכשסיימנו את כל ההכנות הזמנו שייט מקסים של שעה בתוך הפיורד. מחיר לשעה 415 קרונה לאדם.

מהקמפינג המשכנו על כביש 63 ל- Tourist road Geiranger וכשהגענו לחנייה של כביש הפיתולים המפורסם חנינו את הרכב והלכנו לישון.

Day 13

התעוררנו לנוף עוצמתי מאוד, צילמנו עד שיצאה הנשמה וירדנו את כל הכביש עם הרכב עד למלון הבוטיק אאק (Hotel aak). את הדרך הזאת שאורכה הוא למעלה מ-30 קילומטר יש אנשים מוזרים ומשוגעים שאוהבים לעשות באופניים, בגלל שמיכו עוקב אחריי אחד מהאנשים ההזויים האלה הוא החליט לשכנע אותי שזה משהו שאנחנו חייבים לעשות. הסיבה היחידה שהסכמתי לשמוע את מה שהיה לו להגיד הייתה שאנחנו נקח "אופניים חשמליות". שימו לב יקיריי.. עבדו עלי, חירטטו אותי, הונו אותי ועשו לי אבל כי האופניים האלה לא היו חשמליות כמו שאנחנו הישראלים העצלנים מכירים מהארץ, פה חייב לפדל כל הזמן אחרת החשמל לא עובד!!! מה שאומר שאת כל הכביש התלול והאין סופי הזה אני עשיתי בפידולים !! אני !!!!!! היו רגעים שכמעט נשברתי, עם אין סוף התבכיינות וכאבי תופת מהמושב הבלתי נסבל של האופניים סיימנו את העלייה.

מיכו המסכן חטף אש בלי הפסקה לכל אורכה אבל הסבלנות שלו שבזכותה הגענו לסוף גרמה לי לי לאוהב אותו אפילו יותר. את הירידה שלשמה התכנסנו עשינו כשאנחנו עטופים בכל פיסת בד אפשרית על מנת לחסום את הרוח והקור שחדרו לעצמות, במהירות ממוצעת של 50 קמ"ש גלשנו למטה וכאן חברים הצלחתי להבין למה היינו צריכים לעבור את המסע הזה. כל הנוף האלוהי של הפיורד נפרס אל מול העיינים שלי, בזמן שהלב כמעט יצא מהמקום. את כמויות האנדרנלין שזרמו לי בגוף בזמן הירידה כנראה אי אפשר יהיה לדעת לעולם אבל את התחושה אפשר יהיה לשמוע דרך הגו פרו שישבה לי על הראש. טירוף, שווה כל טיפת זיעה וכל כאב שדרך אגב לא עוזב ואני כבר שלושה ימים אחרי. בקיצור, מומלץ מאוד מאוד.

מחיר האופניים "החשמליות" הוא 500 קרונה לאדם למשך 4 שעות.

סיימנו שם והמשכנו על כביש 64 עד העיירה אפרנס (Afarnes), כשהגענו למעבורת השעה הייתה מאוחרת מידי ולכן חנינו את הקראוון בצד הדרך והלכנו לישון.

Day 14

עלינו על המעבורת שעלתה 300 קרונה והגענו לעיירה באוד (BUD). כשהגענו אחרי משהו כמו 45 דקות התחלנו את ה-(Atlanterhavsvegen) שהוא Tourist road מפורסם  שנמצא ממש על קו האוקיינוס. דרך יפה שבתוכה הגשר המפורסם שמזווית מסויימת נראה כאילו הוא נעצר באמצע הים. חנינו את הרכב, אכלנו צהריים, צילמנו והמשכנו הלאה. מכאן התחלנו את הדרך חזרה לכיון אוסלו דרך כביש 70, נסענו כ- 100 קילומטרים ונעצרנו בשעה 21:00 בערב בקמפינג מאיירן (MYREN CAMPING). אישה מאוד מתוקה קיבלה את פנינו והראתה לנו איפה להחנות את הרכב. אימון קצר בפריזבי, ארוחת ערב וסרט סגרנו לנו את היום והלכנו לישון.

מחיר לילה בקמפינג 150 קרונה.

Day 15

היום האחרון היה מוקדש כולו לעבודה ומריחת זמן.. כסיימנו עם אלה התחלנו לחזור לכיוון אוסלו (Oslo) עם מטרה מאוד ברורה מול העיינים, על האש. כל הקמפינגים באזור לא הסכימו שנעשה אצלהם כי העונה היא מאוד ייבשה והם מפחדים שהכל ייתלקח. כמו ישראלים טובים לא נשברנו, קנינו כל מה שצריך ומצאנו חניה נטושה שהתאימה בדיוק לכל הדרישות המועטות שלנו.. המשימה הושלמה ואחרי שנלחמנו בסרחון של הגחלים סיימנו את הלילה.

Day 16

הטיול שלנו עמד להיגמר והיינו כבר עם הפנים לכיון החזרה. חנינו את הרכב שאני לא זוכרת את שמו והתחלנו לסכם את נורבגיה. חזרנו למזוודות הענקיות, פנינו את כל הארונות, אכלנו כל פיסת מזון שנשארה וכיבסנו את כל מה שהספיק להתלכך. קצת פריזבי, קצת מונדיאל, קצת טיולים בקאמפינג המהמם הזה והלכנו לישון.

DAY 17

נסיעה של חצי שעה לסוכנות הקראוונים, עוד שעה של בירוקרטיה במקום והופ לשדה.

 

היעד הבא? וורנה, בולגריה.

רוסיה בזמן המונדיאל

 

עשר שעות טיסה ארוכות סיימו תקופה של שלושה וחצי חודשים במזרח שבסופן נחתנו במוסקבה, רוסיה. התוכנית שלנו במרכזה התמקדה במונדיאל 2018 שהתחיל ב14.6 והתארח ברוסיה הגדולה ואם כבר מונדיאל אז נעשה סיבוב קטן במעצמה של פוטין.

 (למעבר לפוסט על יפן לחצו כאן).

תקופת הטיול : 6.9.2018 – 22.9.2018

היחס בין הדולר לבין הרובל הרוסי הוא : דולר 1 = 67 רובל.

 

מוסקבה

במלון חיכו לנו בהתרגשות אבא ואח של מיכו שבאו לטייל איתנו תשעה ימים וכמובן כמובן לראות את המשחק שלשמו התכנסנו, פורטוגל – ספרד ומהרגע הזה היו לנו חמישה ימים שלמים לתור את העיר.

מוסקבה מרשימה מאוד בבנייה המיוחדת שלה. עוצמות המרחב האינסופי, הרחובות הענקיים, הכבישים הרחבים וכמובן המבנים המהממים ביופיים שכוללים כיפות מוזהבות, צבעים יחודיים ומראה שמשתווה לארמונות מהסרטים של אלדין. כל אלה הם רק חלק מהתפאורה המהממת שיש למוסקבה להציע ועם כל היופי הזה זאת אחת הערים המשעממות שביקרתי. אם אתם לא אנשים של מוזיאונים אז אני לא יודעת כמה העיר אטרקטיבית עבורכם ובשביל לסמן וי הייתי מעבירה שם שני לילות עם לוז צפוף שכוללים את עיקר החגיגה.

מי שחיפש מלונות ברוסיה בזמן המונדיאל כנראה הבין שזה חתיכת סיפור לא פשוט, לא זול ומאוד לא אופנתי. את החדר הזמנו כמה חודשים מראש וגם אז המחירים לא היו מספקים ביחס לתמורה ובכל זאת הצלחנו איך שהוא למצוא מלון שנראה סביר במחיר נורמלי, Sevastopol Modern.

להזמנת חדר במלון דרך Booking.com לחצו כאן.

כשיוצאים מהחדר ?

הכיכר האדומה

מתחם מהמם ביופיו שמציג בצורה מרשימה מאוד את הבנייה היחודית לרוסיה, הקרמלין המפורסם, קתדרלות ציבעוניות ומדרחוב שמצדדיו עשרות בתי קפה, מסעדות וברים.

אחד מהרגעים הבלתי נשכחים של הטיול הזה התרחש בשעות המאוד מוקדמות של הבוקר בזמן שיטוט ברחובות בקור המקפיא.. העולם פשוט תמיד נראה טוב יותר בשעות האלה.

Gum Mall

קניון עשיריון עליון. שמות גדולים נמצאים במתחם ואם אתם בעניין של שופינג רצחני זה בטוח לא המקום ולמרות זאת חובה עליכם ביקור כי הקניון עצמו מ ה מ ם!

מתחם משחקים

כיאה לטיול עם שלושה גברים חובה למצוא מקום לפרוק קצת את יצר התחרותיות.

Sports complex Kimberly המתחם נחמד מאוד ופרט לעובדה שהוא דיי שומם הוא מצויין להעביר יום שלם במשחקים על כל גווני הקשת הגברית. לייזר טאג, באולינג ופיפה שיכולים בקלות להעביר כמה שעות טובות ואם נמאס לכן בנות אז בטח תשמחו לדעת שקומה אחת מעל תמצאו מסאג' תילאנדי מצויין.

 

מה אוכלים ?

מסעדה גרוזנית מצויינת שנמצאת דיי קרוב לכיכר האדומה.

בר מסעדה LUSTRA – אוכל טעים טעים ואם נפלתם בזמן טוב אז יש גם תרוויחו מסיבת רוק של רוסים מטורפים.

מסעדה בשם 354 – מסעדה הורסת ביופייה בקומה ה-83. נוף עוצר נשימה, עיצוב מרהיב ומוזיקה פשוט משובחת הם הדברים שבאמת שווה לעלות בשבילם כל כך גבוה, מעבר לכל אלה במקום תפריט נרחב שמציע מנות טובות יותר וטובות פחות. מה שכן אל תפספסו את הפיצה עם הבוראטה וריבת הבצל.

חמישה ימים ארוכים ומרוחים עברו להם במוסקבה.. מבחינת מזג האוויר אני אציין שרוב הזמן קפאנו מקור שלא אופייני לעונה בה הגענו וה-ColumbusTip שלכם במקרה הזה הוא לבדוק את מזג האוויר לפני שאתם מגיעים, גם אם יולי בפתח.

עלינו על טיסת פנים של שעתיים וחצי משדה התעופה שרמטייבו שהוא אחד מתוך ארבעה שדות תעופה במוסקבה (לבדוק טוב טוב לאן אתם מזמינים טיסות) ובמעבר חד ממעילים וקיפאון עברנו לאילת של הרוסים.

סוצ'י

עיר הנופש של הרוסים. שמש, ים, גלידות ובחורות שמוציאות את העיינים.

כבר ביציאה מהשדה הרגשנו את השינוי במנטליות של האנשים בעיר. כולם מחוייכים יותר, צוחקים יותר, נחמדים יותר ובעיקר מזיעים יותר. אחרי דקות ארוכות של המתנה לאובר שעובד בצורה מחפירה ברוסיה התפשרנו ולקחנו מונית  הישר למלון שלנו שנמצא בעיירה אדלר. אדלר היא עיירת חוף קטנה ,צפופה ונחמדה שלארוכה יש טיילת ארוכה, בתי מלון ועשרות מסעדות שמציעות על האש בכל פינה.

את המלון המקסים שלנו Black Sea Hotel שנמצא ממש על קו החוף אתם מוזמנים להזמין דרך Booking.com.

מה אוכלים ?

במרחק של רבע שעה נסיעה מהמלון תתקלו במתחם בילויים בשם Mandarin שנמצא על החוף שכולל מסעדות, ברים ומועדונים. כמובן שאם תגיעו בסופ"ש (שבת-ראשון) תהנו מאווירה טובה יותר במקום.

Vinograd – אוכל מצויין ואווירה טובה . טרטר סלמון חובה חובה !!!!!

הימים עברו להם והרגע הגדול הגיע. בחרנו קבוצה, התאמנו צבעים ויצאנו לדרך לכיון איצטדיון הכדורגל Fisht Olympics של העיר סוצ'י.

מונדיאל

החוויה  כולה היא מדהימה, עצומתית ומרגשת גם למי שממש אין קשר לכדורגל. כמויות האנשים, ההתרגשות בעיינים, הצבעים, התלבושות, האווירה המטורפת הזאת היא משהו שאי אפשר להסביר במילים. הגענו למקום, קנינו דגלים של ספרד, ציירנו על הפנים ונכנסו פנימה.

90 דקות של כדורגל איכותי כמו שמקצוענים ממני אוהבים להגיד, הרבה התרגשות, הרבה אוהדים והרבה גולים שבסופם פורטוגל וספרד נפרדו בתיקו 3-3.

אלפים של אוהדים צוהלים ומריעים החלו להתקדם לכיוון היציאה שלא הייתה ערוכה לכמויות האנשים הגדולות, מה שיצר פקקים רציניים כל הדרך החוצה.

 

ארבעה ימים בסוצ'י שבסופם נפרדנו מאבא ואח של מיכו ועלינו על טיסת פנים לסנט פטרסבורג.

בהתרגשות גדולה והרבה דמעות של געגועים קפצו לבקר אותנו אמא של מיכו ואחותו הגורה אמילי וביחד יצאנו לתור את סנט פטרסבורג האחת והיחידה.

ללא ספק המוצלחת מבין השלש שעברנו. עיר תוססת, מלאה חיים, אנשים ורעש. העיר עצמה יפה שאין לתאר, מבנים ציבעוניים, ככרות ענקיות, קתדרלות מרשימות ואינספור מוזאונים. את האווירה המדהימה שהייתה בעיר אפשר כנראה לשייך למונדיאל שמילא אותה בתיירים ובשמחה של אוהדים מכל קצוות העולם ועדיין הייתי רוצה להאמין שזה מה שארגיש בכל יום אחר בשנה.

איפה ישנים ?

חוסר באופציות בעקבות המונדיאל הביא אותנו לישון ב- Graffiti Hotel, גסט האוס קטן מעפן וצפוף ויחד עם זאת במיקום מעולה!

להזמנת חדר במלון דרך Booking.com לחצו כאן.

וכשיוצאים מהחדר ?

ארמיטאז'

המוזיאון הגדול ביותר ברוסיה ואחד הגדולים והחשובים בעולם כולו. מדהים ביופיו! אני אציין שאני לא חובבת מוזיאונים ויחד עם זאת זה מקום שאסור בתכלית האיסור לפספס. יצירות אומנות של גדולי הדורות כמו מיכאלנג'לו, וואן גוך, לאונרדו דה ווינצ'י, קלוד מונה ופיקאסו.

כרטיס כניסה אפשר להזמין דרך האינטרנט ועדיין אציין שתתכוננו לעמוד בתור ארוך ארוך.

מחיר לאדם: 700 רובל (12$)

פטרגהוף

מתחם הארמונות והגנים הוא מתחם יפייפה שמתפרס על שטח עצום של כמה אלפי דונמים. עשרות נקודות מפורסמות ויפות שמושכות תיירים מכל העולם.

מחיר לאדם: 900 רובל (15$)

הגשר המתרומם

בכל לילה בשעה 01:00 מורמים הגשרים מעל נהר Neva בסנט פטרבורג ומורדים ב-05:00 לפנות בוקר. על כן, התנועה בין שני חלקי העיר נפסקת (תחבורה ומעברים להולכי רגל). בזמן הביקור בחוויה זאת יש לבדוק באיזה צד המלון שלכם ותמיד תהיו בצד המאפשר לכם לחזור למלון ולא מצידו האחר של הנהר.

מה אוכלים?

להפתעתנו באופן כללי האוכל ברוסיה הוא מגוון ומצויין. יש הכל מהכל, אינספור סוגים שונים של מסעדות במחירים משתנים.

 

השבועיים שלנו ברוסיה חלפו להם במהירות ובלי ששמנו לב כבר נקרענו מבכי כשהבנות עלו על מונית בדרך לשדה התעופה.

זאת כנראה תהיה קילשאה לדבר על כמה שהזמן עובר מהר .. אבל בטיול הזה נבהלתי לראשונה מתחושת הזמן שנעלמת לי מבין הידיים.  זה כאילו שמישהו החליט להריץ לי את החיים במהירות גבוה ונתקע לו הלחצן. זאת הרגשה שמחייבת אותי להיות ערה יותר, לשקוע מול נופים יותר, לאכול אוכל טעים יותר ולאהוב הרבה הרבה יותר. אחרת זה ממש בזבוז זמן משווע ויום אחד כשאני אתעורר מהבועה הזאת של גיל 24 אני עלולה להתחרט על כל אותם דברים שפשוט "לא היה לי זמן" לעשות.

היעד הבא – נורבגיה

יפן – ארץ השמש העולה

רגע לפני שאנחנו מתחילים את המסע המרגש שלנו ביפן חשוב לי שתבינו שבשבילי המקום הזה הוא שיא השיאים. לפני חצי שנה כשעוד ישבתי במרפסת עם חברים ודמיינתי את הטיול, הראש שלי חשב רק יפן. כבר אז ידעתי שזה המקום שהכי נוגע בי או אולי אפילו הכי צועק אלי. התרבות, האווירה, האורות, הנופים והאנשים לגמרי ישבו לי בראש והעניקו לארץ השמש העולה את התואר מלכת הכיתה מבין שאר מדינות המזרח. אז קחו לכם רגע ודמיינו שמעבר לכל הפרפרים בבטן שרק גדלו וגדלו ככל שהתקרבנו ליום הטיסה, נוספה עלי התרגשות כפולה ומכופלת כשבהחלטה של רגע החברה הכי טובה שלי החליטה שהיא קונה כרטיס ומצטרפת אלינו. כל התוכניות השתנו, כל המלונות הפכו לדירות ואיפה שאפשר היה לשכור רכב שכרנו. וככה, מרוגשים, נלהבים וחסרי סבלנות הגענו מסין ליפן והתחילו להם שלושה שבועות בלתי נשכחים.
תקופת הטיול: 18.5.2018 – 9.6.2018
היחס בין הדולר ליין היפני הוא: 1 דולר = 110 יאן.

Hiroshima 

כשאומרים הירושימה הדבר הראשון שעולה לראש זה פצצת אטום ואנשים עם זנבות שמסתובבים ברחובות.. אז אחרי 70 שנה אפשר להגיד בבטחון שזה בטוח לא מה שתראו כשתגיעו לשם. עיר גדולה, מפותחת ויפה שנחשבת כמרכז הפיננסים של יפן, במקום כמובן נמצא מוזיאון השלום המפורסם שהוא היד ושם של היפנים והוא מציג בצורה קצת יותר מאופקת את ה"שואה" שעשתה להם ארהב ב-6 לאוגוסט 1945.
במוזיאון מתהלכים כולם בסדר מופתי ובשקט שלא יתואר, שוהים דק' ארוכות אל מול כל פירוט ותמונה ומנסים לעכל מה בדיוק קרה שם ואיך זה יתכן שארה"ב הנאורה והגדולה אחראית לכל התוהו ובוהו הזה. עוד תמונה ועוד מיצג ועוד תיעוד של ניצולים, כל אלה יעוררו בכם תוחשת הזדהות שלא כל עם יכול לחלוק עם היפנים. חוויה עוצמתית שבעייני היא מאסט, בטח למי שכבר הגיע ליפן.
מוזיאון השלום
את הדרך למוזיאון השלום עשינו בהליכה קלילה של 25 דק' מהמלון שלנו שנמצא במרכז העיר ונהנינו מכל רגע. מתחם המוזיאון הוא בעצם סוג של פארק גדול ומושקע עם אנדרטאות מרשימות, צמחייה מקוצצת היטב, ותלמידי בית ספר שמגיעים בקבוצות לסיורים מאורגנים ונותנים לתיירים העוברים ושבים סקרים בנושא השלום שעליהם למלא.
האי מג'יימה
את הנסיעה לאי מג'יימה אפשר ומומלץ לשלב באותו היום עם מוזיאון השלום. האי מקסים ופסטורלי, איילים והמוני במבים קטנים מסתובבים בחופשיות בין האנשים ותורמים לתחושה המיוחדת שעוטפת אתכם כשאתם יורדים מהמעבורת לראשונה. מסעדות קטנות ונחמדות, מבשלת בירה מקומית, מקדש, פגודה מרשימה וכמובן כמובן הסמל של מג'יימה, השער הכתום שנמצא באמצע הים. כל אלה הם סיבה מספיק טובה להגיע למס' שעות ולחוות את הרוגע הזה שהחזיר אותי לפילפינים לרגעים מסויימים. סיבה נוספת להגיע היא ההר שתעלו עליו בעזרת רכבל של רבע שעה שיעשה לכם פרפרים בבטן.
למזלנו הטוב ההר היה כמעט ריק כשהגענו והנסיעה ברכבל הייתה פרטית ומיוחדת כל כך.
דק' ארוכות של שתיקה שהייתה מלווה ברעשי הציפורים והמים הזורמים ואפילו את רחש הרוח היה אפשר לשמוע, מהרגעים ששווה לזכור ולהנציח בתודעה. כשכבר הגענו למעלה חיכו לנו נקודות תצפית על נוף שלא היה חלק מהדימיון שלי כשחשבתי על יפן. מים כחולים שלא נגמרים, איים קטנים מסביב ואפילו רצועת חוף קטנה קטנה שהלוואי ויכולתי להתגלצ' אליה מלמעלה. אם לא מספיק לכם כל מה שתיארתי אז אני אוסיף שמזג האוויר היה מושלם והשמים היו הבהירים ביותר שראינו מזה תקופה (אל תשכחו שבדיוק הגענו מבייג'ינג שמלאה בזיהום אוויר קשה) והחוויה כולה הייתה בלתי נשכחת עבורי.
למעשה אם אתם קצרים בזמן הייתי מציעה לשלב את מוזיאון השלום עם מג'יימה ולסיים את העיר בלילה או שניים מקסימום.
איך מגיעים לעיר ?
נסיעה של שעתיים מאוסקה להירושימה בעזרת כרטיס הרכבת הג' אר פס.

Osaka

חשוב לציין שמעבר לכל ההתרגשות המתבקשת מהעיר, מיכו ואני היינו באופריה כפולה שכן עד לא מזמן עוד היינו בסין והשוני בין המדינות הוא אסטרונומי וכל כך מתבקש. היפנים הם עם מיוחד במינו שכל כך נעים לפגוש, החיוכים והרצון לסייע בכל דבר בשילוב עם נימוסים שהסינים השכיחו ממני הפכו את הנחיתה לרכה ומתוקה.
אוסקה הייתה בשבילי נקודה מיוחדת מאחר ושם נפגשנו עם נוי שבדיוק הגיעה מהארץ. שעה של המתנה וחיפושים בתחנת הרכבת שהסתיימו בדרמה, בכי והרבה בושות שהיו ממש בלתי נמנעות. נמרחנו אחת על השנייה, התחבקנו, הצטלמנו, לא האמנו שזה קורה ובאיזה שהוא שלב הצלחנו להירגע. אוסקה סיפקה לנו שלושה ימים של התעוררות לגבי יפן, שלושתינו זכינו לחוות ביחד את השוק הראשוני שמקבלים בכל מדינה חדשה. הסתובבנו נלהבים ברחובות, מאושרים מכל חנות משחקי ווידאו ומכל בחורה שלבושה כמו אניגמה.
את הזמן הקצוב שלנו בעיר העברנו בדירה מקסימה שענתה על כל צורכינו ואפילו יותר. גדולה ומרווחת עם מקום לאולי עשרה אנשים, מטבח ומרפסת קטנה. כיף לא נורמלי וכמו תמיד בטיול הזה דירה תמיד עדיפה על מלון.
כשיוצאים מהחדר ?
universal studios
זה המקום הראשון שביקרנו בו כשהגענו לעיר, פארק מדהים ביופיו שמתוכנן בצורה מעוררת השראה. טירה של הארי פוטר שכוללת בתוכה את כל הפרטים הקטנים שישגרו אתכם מיד לכל אחד מהסרטים האהובים. מתחם של מיניונים, ופארק היורה ושודדי הקריבים ואפילו מלתעות. כל מה שעולה על דעתכם
מבוצע ברמה שתגרום לכם למחוא כפיים, חוויה מטורפת וחובה בעיני לכל ילד או מבוגר.
מחיר כניסה לאדם 80 דולר (8,844 יין) ואופציה
לקיצור תורים (יש מספר של חבילות) גם עלתה 80 דולר, להזמנת כרטיסים דרך האתר לחצו כאן.
הרחובות בעיר מהממים וההליכה בהם היא פשוט אטרקציה בפני עצמה, את הזמן שלנו העברנו בחניות של משחקי ווידאו שאפשר לראות רק ביפן. 8 קומות של משחקים שלא העלתם על דעתכם שקיימים ובטח לא לקהל של אנשים מבוגרים. מסעדות סושי עם פס נע ומסעדות גריל אישי עם הבשר המשובח ביותר שאכלתי עד כה.. לא עשינו הרבה מידי בעיר אבל כל דקה הייתה נהדרת וכל חנות בוטיק קטנה הייתה מהממת.. אוסקה הייתה נקודת פתיחה טובה עבורנו ומיד אחריה המשכנו אל עבר היעד הבא.

Koya san 

דרך לא פשוטה עברנו כדי להגיע לעיירת המקדשים הקטנה שנמצאת אי שם במעלה הר גבוה.
2 רכבות, רכבל ואטובוס זה מה שהיה צריך כדי להגיע לשם, למרות הקושי הדרך הייתה יפיפייה ומי מאיתנו שלא נטרק זכה לנוף שיכול היה להפוך לתוכנית טבע בשנשיונאל ג'אוגרפיק. כשהגענו למקום הוקסמנו מהשקט המופתי והאווירה הייחודית ששוררת בו. בדרכנו למנזר שבו העברנו את הלילה יכולנו
לראות אנשים לבושים בלבוש מסורתי, פגודות מרשימות, צמחייה במגוון צבעים והמון פסלים של בודה.
Yo-chi in temple 
מקום מקסים שנראה בדיוק כמו שאתם מדמיינים כשאתם חושבים על מנזר. שער ענק בנוי עץ שיכניס אתכם בצעד אחד אל תוך עולם שכולו שקט, שלווה ומרק מיסו. החצר מתוכננת בצורה מרשימה, העצים מקוצצים בדיוק בגובה הנכון, החצץ על הריצפה גרוף כולו שורות שורות ובכניסה למנזר עצמו כמובן שתאלצו לחלוץ נעליים ולהתפנק בכפכפי יפנים. בול כמו שדמיינתי. מבפנים תוכלו לראות שכל המקום
מחולק בעזרת מחיצות נייר מה שמחייב אתכם להיות בשקט כדי לא להפריע לשאר האורחים
ובכלל מהשעה 19:00 בערב תאלצו לשמור על דממה מוחלטת.
החדרים מינמלים אבל מקסימים, מזרוני פוטון ושולחן טטאמי זה מה שתקבלו שם, אם תזמינו ארוחת בוקר או ערב אז תקבלו גם חלוקים יפנים ומגבות למקלחת. ואם במקלחת עסקינן אז הנה לכם עוד חוויה מדהימה לאוסף, אונסן זה הוא חדר המקלחת המסורתי היפני שלמעשה מחביא בתוכו בעזרת מסך אדים כבד בריכה מחוממת וכיורים עם שרפרפים קטנים לקירצוף הגוף. יכול להזכיר קצת סצינה ממשחקי הכס אם תתעמקו בזה ואם אתם בעניין אז רק קחו בחשבון שזו היא מקלחת משותפת (מופרדת לנשים וגברים) והכניסה היא בערום מוחלט.
בכל אופן האטרציה המרכזית במקום היא תפילת הבוקר שבעייני הייתה קצת מיותרת, ארוכה ולא מעניינת מכיוון שכולה מתנהלת ביפנית ואין לזרים דרך להבין מה מתרחש שם. ארוחת הבוקר שהזמנו הייתה מינימלית עד מאוד וכללה צלחת אורז, מרק מיסו ועוד כמה חתיכות של ירקות. לא משהו אבל זה חלק מהחוויה ולכן התעקשנו להזמין אותה.
מחירי החדרים בכל האזור הם יקרים להחריד לעומת התמורה, לנו עלה 200 דולר (22,119 יין) לשלושה אנשים. להזמנת חדר במנזר דרך Booking.com לחצו כאן.
את היום השני העברנו בצילומים על רקע הפגודות והגשרים הכתומים וכסיימנו עלינו על אוטובוס, רכבל ושתי רכבות והגענו לקיוטו.

Kyoto 

זה קטע גדול לראות איך כל אחד חווה טיול בצורה שונה. הגענו לקיוטו עם המון מידע שחשבנו שאנחנו יודעים על המקום ולמרות זאת היה לנו קצת קשה להבין על מה כל הרעש שקורה כשאומרים קיוטו. סביר להניח שלא תמיד היינו במקומות הנכונים ואם היינו מתייעצים קצת יותר כנראה שהיינו חווים את העיר כמו שהיא הייתה בדימיון שלנו. למרות זאת כל מקום מיוחד בדרכו ובסופו של יום יופי הוא כל דבר
שמסתכלים בו באהבה. את הזמן הקצר ניצלנו כמו שצריך ומה שבהתחלה היה נראה כלא מספק הסתיים בצורה נהדרת עם המון תובנות.
שכרנו דירה דרך אר בי אנבי באזור מרכזי בעיר ובעזרת רכבת יכולנו להגיע לכל מקום שרצינו בנסיעה של חצי שעה. הגענו לדירה עייפים ומאוד מותשים מהנסיעה הארוכה וכנראה שאחרי שעה כבר נזרקנו על המיטות.
כשיוצאים מהחדר ?
ביום השני שלנו בעיר השארנו את מיכו בחדר והלכנו לעשות יום בנות שהיה כל כך חסר לשתינו. היום התחיל בארוחת בוקר, המשיך במסע קניות ברובע קווארמאצ'י והסתיים בסטודיו קוקורו שהגשים לנו חלום והפך אותנו לסוג של גיישות. רובע הקניות הוא כיפי ורחב, המבחר הוא עצום, בכל חנות המידות שפויות ביחס למזרח והאופנה פשוט אלוהית. כל מה שצריך כדי להפוך שתי בחורות לשמחות וצוהלות.
STUDIO KOKORO
 סטודיו קטן ומקסים שנמצא באזור ארשימה שבקיוטו. הרחוב של הסטודיו מלא בתיירות יפניות שלבושות בקימונאים ומתהלכות על כפכפי עץ קטנים, המבנים במקום עשויים מעץ והנוף מאחורי המבנים הוא של הרים ירוקים ויפים. אחרי שתסיימו להתפעל מכל זה תרדו במדרגות למבנה שבנוי מתחת לאדמה ובתוכו צוות של בנות שפשוט יגשימו לכן חלום. עשר דקות של מילוי טפסים ולאחריהם תכנסו לחדר שבו יאפרו ויסדרו לכן את השיער על פי בחירתכן. במקום יש עשרות פיאות בצבעים ואורכים שונים שיעזרו לכן להפוך לגיישה המושלמת. השלב הבא יהיה  לבחור את צבע קימונו הבסיס והחגורה וכשתסיימו עם זה תעברו לחדר עם מבחר של קימונואים מפוארים. נוי ואני פשוט התאהבנו בחוויה, צחקנו בלי הפסקה לכל אורך המהפך שעברנו ובסוף כשכבר לא הצלחנו לזהות את עצמו במראה, עברנו לחדר הצילומים.על סט שנראה שלוף מסיפורה של גיישה, חיכתה לנו צלמת מקצועית עם הרבה אנרגיות חיוביות שהוציאה מאיתנו את המירב בצורה הכי נעימה שאפשר. בסוף היום קיבלנו אלבום עם תמונות שבחרנו, קובץ במייל ואפילו תמונה קטנה מנוילנת במתנה. חוויה מדהימה ומיוחדת ובהחלט ממומלצת.
המחירים ליום בסטודיו משתנים ונעים בין 11,000-22,000( 100$-195$ ) יין בהתאם לכמות התמונות.
את היום השלישי בקיוטו התחלנו מוקדם בבוקר. 
7:00 השעונים המעוררים התחילו לעבוד וחצי שעה  אחר כך כבר היינו בדלת. יפים ועייפים צעדנו לכיוון הרכבת ליום שהוגדר כיום צילומים רציני. היעד הראשון שלנו היה יער הבמבוק.
Bamboo forest
היער המופרסם של קיוטו שמתאפיין בעצי במבוק ענקיים שמרקיעים אל השמיים ויוצרים תמונות מעוררות קנאה. אז ככה, למען האמת היער לא מאוד יער, זאת מעין שדרה קצרה ובה עצי במבוק משני הצדדים. לא מרשים כמו שציפינו ומעבר לזה אם אתם לא מגיעים לשם מאוד מוקדם בבוקר כנראה שהמקום יהיה עמוס בתיירים ואת התמונה המוכרת לא תצליחו להוציא. לצערנו למרות שהגענו ב-8:00 בבוקר כבר היו המון אנשים ואת המטרה שלשמה התכנסו היה קשה להשיג. ובכל זאת, בכניסה היה שער עץ לשדרה פרטית נפרדת מן הכלל, כמו ישראלים טובים התעלמו מהשלט וקפצנו פנימה. נוי
קרעה את השמלה על הדרך ואני נחתכתי בברך, הסתתרנו מעובדי המקום, צילמנו אלף תמונות
וממש לקראת הסוף תפסו אותנו. ללא ספק חוויה ששווה לזכור. בשבילכם אמליץ פשוט להיות שם ב-7:00. 
אחרי משהו כמו שלוש שעות ביער המשכנו הלאה לכיון מקדש פושימי אינארי.
הכניסה ליער היא חינם.

Fushimi Inari

מקדש שינטו חשוב שמוקדש כולו לאל אינארי שנחשב לאל האורז במיתלוגיה היפנית. המקדש מפורסם
בזכות אלפי שערי השינטו הכתומים המובילים ליער של הר אינארי הקדוש שגובהו 233 מטרים. השערים הכתומים עם החריטות השחורות הם למעשה תרומה של יחידים או חברות לאתר ומחירם של השערים נע בין 400,000 למיליון ייאן פר שער. המקום עצמו מרהיב ביופיו וכיאה לכזה כך גם כמויות התיירים מרהיבות. חיפושים ארוכים אחר המקום המדוייק לתמונות, ואינספור של נסיונות לתפוס רגע אחד בלי מליונים של אנשים השתלמו לבסוף והתמונות יצאנו לא פחות ממדהימות וכנראה הכי מוצלחות מכל שלושת השבועות ביפן.
הכניסה לאתר היא חינם.
את היום הבא העברנו בשיטוט ברחובות גיון היפים, אכלנו מכל הבא ליד, צילמנו את כל העוברים ושבים ובעיקר נהננו מהאווירה המיוחדת.
פגודת הזהב
אתר יפה ומרשים אבל אל תבנו עליו בתור אטרקציה להעביר את היום. הזמן שהייתי מקציבה לזה הוא חצי שעה מקסימום, אפילו פחות אם המקום יהיה עמוס ומתוייר כשתגיעו.

 

בית חב"ד

בלי לשים לב יום שישי שוב הגיע וכדי להרגיש אותו בחו"ל חייב לאכול בבית חב"ד. בקיוטו יש מקום קטן שמנוהל ע"י שלושה חבר'ה צעירים שהגיעו מצרפת, בחורים מקסימים שהכינו את סעודת השבת למשהו כמו 20 איש עם חיוך גדול והרבה אהבה.
קיוטו היא עיר מרגשת אם אתם יודעים איפה להסתובב, היא עירבוב של ישן עם חדש והיא טומנת בחובה המון היסטוריה והרבה תיירים להובים. תעשו שיעורי בית לפני שאתם מגיעים לעיר ותשתדלו לא להגיע בסופ"ש העמוס.

Fuji 

אם חשבתי ששלושה חודשים של טיול לימדו אותי דבר או שניים על יופי ועוצמה אז מסתבר שטעיתי. הר פוג'י שאפשר לראות מכל פינה בעיר הוא המראה העוצמתי, המרשים והיפה ביותר שראיתי מזה המון זמן. מילים לא באמת יכולות לתאר את רמת ההתרגשות שאתה חווה כל בוקר כשאתה קם וההר פשוט עומד שם מולך. הדירה המדהימה ששכרנו הייתה במיקום הטוב ביותר שיכולנו לבקש, החצר הייתה חלום שמתגשם ושלושת הימים האלה היו משהו שאני לא אשכח לעולם. בעקרון יכולנו להעביר את כל היום בלי לצאת מהחצר. עשינו על האש, השתכרנו מסאקה, בישלנו, ראינו תוכניות ובסוף כשכבר רצינו לשנות את הזווית של ההר החלטנו לעלות על האוטו.
וכשיוצאים מהחדר ?
קודם כל אני מציעה בחום לשכור רכב מיד כשאתם יורדים מתחנת הרכבת של פוג'י. הנסיעה לעיירה Fujikawaguchiko  לקחה לנו בסביבות השעה וחצי שהיה מאוד נעים וכיף לעשות בקצב שלנו  ובכלל במקומות כמו פוג'י שהטיולים מתמקדים בעיקר בנופים אנחנו תמיד נעדיף רכב.
הגענו לחברת השכרת הרכב  שנקראת Nippon שהייתה ממש במרחק הליכה מתחנת הרכבת.
ושכרנו רכב פיירבט מסוג הונדה במחיר של 60 $ ליום.
בעיר ישנם חמישה אגמים מפורסמים, אנחנו היינו בשניים מהם שהיו יוצאים מן הכלל וכמובן שאם עומד לרשותכם זמן רב יותר הייתי מפצירה בכם להגיע אל כולם.
Chureito pagoda
אנחנו לא היינו מוכנים למאות המדרגות שהפרידו בינינו לבין הפגודה ולכן יש לכם מזל גדול שאתם מתעדכנים כאן איתי. תנשמו עמוק, שנסו מותניים וצאו לדרך שבסופה תחכה לכם נקודת תצפית מרשימה מאוד שכמובן תספק לכם את התמונה המפורסמת הבאה:

ColumbusTip
 בלי כל כוונה מוקדמת הגענו למקום בשעת ערביים, מה שהקטין משמעותית את כמות האנשים שטיפסו איתנו למעלה. מעבר לזה, שעת השקיעה הטיבה עם המצלמה ונתנה אפשרות לצילומים מצויינים.
גן לאומי "פוג'י האקונה איזו" 
זה הוא המקום שבו החבר'ה הרציניים מתחילים לטפס על הר פוג'י. אם אתם לא מגיעים בעונה הרישמית שמתחילה ב-1 ביולי ומסתיימת בעשירי בספטמבר אז דעו לכם שהגן הלאומי יכול לספק לכם נקודות תצפית לא פחות שוות. אנחנו הגענו לאתר כשמזג האוויר לא האיר לנו פנים ולמרות האכזבה הקלה שאחזה בנו ידענו שכמו תמיד הכל מדוייק והעננות הכבדה והשמיים האפורים היו התפאורה היפה ביותר שיכולנו לבקש למקום הזה. כל הנסיעה בדרכנו למעלה הייתה משהו מיוחד מאין כמותו
ומגובה מסויים הייתה תחושה שהגענו לאולימפוס. שמיכות ארוכות ועבות של עננים לבנים שכאילו מישהו פרס בצורה מושלמת על כל הר והר, מחזה ציורי לחלוטין שיגרום לאטאיסט הגדול ביותר לדעת שמישהו רציני מאוד אחראי על כל מה שקורה כאן. 
שוקו חם ולחם מתוק בצורה של ההר חיכו לנו בבית קפה קטן שנמצא למעלה ואחרי שקפאנו מקור, צילמנו והצטלמנו חזרנו בריצה לאוטו.
כניסה לפארק ברכב עולה 2,300 יין.
מוזיאון שהוא למעשה עיירה קטנה שאמורה לדמות איך אנשים היו חיים כאן לפני מאה שנים. בפועל המקום מאוד יפה ופסטורלי אבל די מפותח ולא נראה שבאמת מתאר את החיים שהיו פעם. במקום תמצאו בית קפה של זוג יפנים מבוגרים שיציעו לכם כל מיני מאפים תוצרת בית, שתייה חמה ועוגת גבינה שאתם חייבים לאכול.
מה אוכלים ? 
מסעדה מדהימה שלשמחתינו הייתה במרחק הליכה מהדירה שלנו נקראת Cafe Paro.
בעלת המקום היא בחורה ספרדייה פשוט מקסימה שמכינה אוכל משובח. התפריט לא גדול במיוחד אבל בתור אחת שהזמינה ממש את כל כולו של התפריט אני מחייבת אתכם להגיע ולהתפנק במגוון מנות שכל אחת יותר טובה מהשנייה.
הזמן עובר מהר כשנהנים זה משפט שמוכר לכולנו מאז שאנחנו ילדים.. אבל ככל שאנחנו מתבגרים ונהיים מודעים יותר נהיה קשה יותר לשחרר מהנאה.. נהיה קצת קשה לשחזר את הכיף הלא יאומן שחווינו וכל מה שנותר זה פשוט לשבת מול הנוף במשך דק' ארוכות ולייחל שהתמונה הזאת פשוט תיצרב בתודעה עד סוף הימים. פוג'י זה גן עדן, זה לא משהו שאני אצליח להעביר כמו שצריך הלאה וההקלה הגדולה שלי היא שזכיתי לחוות אותו ביחד עם שני החברים הכי טובים שלי בעולם, שבעוד כמה שנים שאני ארצה להיזכר מה הרגשתי שם יהיו לי את שני האנשים האלה, שיעלו איתי זכרונות ולא יתנו לי לשכוח.
Hokkaido
האי הצפוני של יפן יגרום לכם להאמין שהטייס טעה בדרך ושנחתתם בשוויץ. כל מילה נוספת על הנוף שתראו שם היא באמת מיותרת והתמונות יעשו את העבודה בשבילי.
שלושה ימים מלאים היו לנו בהוקאידו והחלוקה בניהם הייתה כזאת: לילה אחד בפוראנו (Furano), לילה אחד באסחיקאווה (Asahikawa) והשלישי בג'ונאקי(Jonaki). 
גם כאן שכרנו רכב מיד כשנחתנו בשדה התעופה ואין ספק שזאת הייתה החלטה מעולה. הפלוס הגדול ברכב בטיול מהסוג שכולל בתוכו אין ספור נופים הוא שאפשר לעצור בכל רגע נתון, להמרח מול השקיעות ולהתרגש מכל הר ופרח כמו שצריך.
Furano
את הלילה בפוראנו העברנו בדירה שכורה, קטנה וחמודה .
מחיר ללילה: 150$ לשלושה אנשים, להשכרת הדירה דרך Booking.com לחצו כאן.
במרחק הליכה של 5 דק' מהדירה מצאנו בר מגניב עם אוכל טעים, שולחן סנוקר ולוח קליעה למטרה שיכולים להפוך כל ערב ממוצע למצויין.
וכשיוצאים מהחדר?
האגם הכחול
תמונות מפורסמות הובילו אותנו לנקודה הזאת אבל כמה שזה נראה טוב בתמונה זה מרשים אפילו יותר במציאות. צבע המים לא ברור וגזעי העצים הדקים שיוצאים ממנו תמוהים עד מפחידים.
תמיטה פארם (Tamita farm)
חוות פרחים מהממת ביופיה שמלאה על פי העונות בצבעים וסוגים שונים של פרחים. במקום ישנה גם חוות המלונים המפורסמת של פוראנו שמתפארת במלון הטעים בעולם ומייצרת עשרות מאפים, גלידות וקינוחים הבנויים על בסיס הפרי הנחשק.
נייג'ל טראס-
יער שבתוכו שבילים בנויים עץ ובניהם ביקתות עם תוצרת מקומית של מזכרות קטנות ומתוקות, בית קפה ובר שפועל בשעות הערב. היער עצמו יפייפה וגובה העצים מרשים ומהווה מקום מעולה לתמונות!
 
מה אוכלים ?
מסעדה טיבעונית מצויינת, אוכל פשוט יוצא דופן ושלא נדבר על האנשים שכמו תמיד הופכים את הכל לטוב יותר. מקום מגניב בטירוף שבנוי ומועצב כולו ע"י הבעלים שהוא גם חתיך על וגם אבא לתפארת מדינת יפן.
Asahikawa
אם אתם בעניין של גני חיות אז דעו שהמקום מפורסם בשל גן החיות היחודי שמציג בעלי חיים מאוד מיוחדים אבל אם לא אז הייתי מציעה לוותר על העיר הזאת.
התארחנו ב-court Hotel במחיר של 180$ ללילה לשלושה אנשים.
מה אוכלים ?
במרחק הליכה של 5 ד' יש מסעדה הודית נחמדה בשם נאמסטה נאפל.
Joznakei
עיירה שכל כולה מתבססת על המעיינות החמים, האונסנים והריוקנים שלה.  אנחנו לנו במלון בשם sankeien שהיה די מעפן עם צוות לא מועיל שלא ידע כמעט מילה באנגלית ובשונה משאר המקומות ביפן גם לא ניסה להבין.  את חווית בריכות מינרלים לא התכוונו לפספס ולאחר חיפוש קצר של מקום פתוח הגענו למעין קאנטרי מהמם בסגנון יפני, מופרד לנשים וגברים ובכל אזור בריכת מינראלים סגורה ובריכה פתוחה, מקום מקסים עם אווירה ייחודית שמחייב את המתרחצים לקפוץ ראש אל תוך התרבות היפנית בכל הכוח וכמובן להתפשט לחלוטין.
לצערי אני לא זוכרת את השם של המקום אבל אין לכם מה לדאוג, העיר מלאה באונסנים כאלה.
מה אוכלים?
נינג'ה ראמן (ninja ramen)  – צלחת אחת אלוהית ועוד הרבה דברים טובים.
TOKYO
טוקיו היא עניין רציני, בטוקיו צריך לחשוב מעט ולהספיק הרבה. לנו היו חמישה ימים שהרגישו כמו יומיים וכמה שניסינו להשתלט על העניינים ולהבין את העיר לא באמת הצלחנו. כנראה שגם עשרה ימים לא היו עושים את העבודה והפתרון הוא פשוט להבין את זה ולתכנן את הזמן בצורה שמשאירה מקום
גם לשינה. 
טוקיו היא כל מה שדימיינתי שהיא תהיה, יש בה עוצמות שלא רואים בהרבה מקומות.
העיר כולה מלאה בסטייל ייחודי שלא משנה באיזה יום תעירו אותי ובאיזה ג'ט לג אני אהיה, לא אצליח להתבלבל. שלטי החוצות הענקיים והציבעוניים, דמויות אניגמה בכל פינה, אורות ניאון שמייצרים
תחושה של ימים שלא רוצים להיגמר ובעיקר המון של אנשים שחותמים את טיבה של האופנה
ביפן. בתור חובבת אופנה ושופוהוליקית מוכרת אני חייבת להעביר לכם את התדהמה שאחזה
בי כשהבנתי שכל מה שאני חושבת שאני יודעת או מכירה על עולם האופנה רחוק מלהיות
אמיתי. בטוקיו נחשפתי לסגננונות לבוש מטורפים ביותר, הבנתי שיש לוקים שיכולים לשבת
כל כך יפה רק אם את יפנית וש"הסווג" המקומי הוא פשוט מעורר השראה.
הדהימה אותי ההבנה שככל שהלוק מוזר יותר הוא יפה יותר וככל שהאדם שלובש אותו "מרגיש" אותו הוא מוכר אותו.
מקסימה אותי היכולת של מעבר חצייה אחד ענק להכיל כל כך הרבה סוגים של אנשים שמשדרים על כל כך הרבה תדרים שונים.  את הזמן הקצר שלנו העברנו בדירה מקסימה באזור אוצקה שהזמנו דרך אר בי אנבי, סטודיו עם מיטה זוגית ועוד שתי מיטות יחיד. מלאה בפיצ'יפקעס יפני והרבה קסם.
וכשיוצאים מהחדר ?
1. כמובן שהאטרקציה הטובה ביותר היא פשוט לצעוד ברחובות העיר עד שהרגליים צועקות הצילו ואיפה טוב לעשות את זה ? אזור שבויה ואזור שיג'וקו אלו שני המקומות שהתמקדנו בהם וכמובן שלא הספקנו מאית ממה שיש להם להציע..
מרכזי קניות שפשוט מסרבים להיגמר, מסעדות וברים בכל פינה, חיי לילה והמון של אנשים
שרצים ממקום למקום.
2. האי Odaiba שנבנה מתכניקה של שיקוע זבל, מרשים מאוד. באי אזור מרכזי ובו איך לא מרכזי קניות, אחד מהם אפילו מעוצב בסגנון וונציה ויזכיר למי שהיה בווגאס את המלון המפורסם.
  
גלגל ענק השני בגודלו בעולם, מתחם ענק של טויוטה שמציגה את כל הדגמים העכשוויים שלה ובנוסף לזה דגמים עתידניים שנראים כאילו יצאו מאיזה סרט של Star wars. מוזיאון המצאות,פסל עצום של רובוט ואפילו סירק דה סוליי חנה באזור והרים הופעות. את הדרך לאי אפשר לעשות דרך הריינבו באיג' שנותן נקודת תצפית טובה על מרכז העיר, נוף מצויין והמון ריח של ים שכמעט לא מריחים ביפן.
3. מרכז הסומו –
לראות תחרות סומו היה משהו שמאוד רצינו אבל לצערינו אין תחרויות בעונה הזאת ולכן חיפשו אימונים של החבר'ה השמנמנים האלה. תכנון זמנים לקוי גרם לנו להפסיד את האימון אבל בזכות החינוך היפני המצויין הם לא איכזבו אותנו לחלוטין ועשו סיבוב במקום. ראינו את זירת הלחימה, את חדר המנוחה שבו ישבו כמה בחורים עייפים ואפילו איזה מתאבק רציני שיושב ומברישים את שיערו. כשסיימנו שם עברנו למוזיאון שנמצא במתחם האיצטדיון הגדול, צפינו בתחרויות דרך הטלוויזיה והתרשמנו מתמונות של לוחמים בכירים (יאקזונות) ובזה סגרנו את העניין.
   
תחרויות מתקיימות בחודשים: ינואר, מאי וספטמבר.
אימונים מתקיימים כל השנה למעט מרץ יולי ונובמבר ובין השעות 7:30 – 9:30 בבוקר בדיוק.
ColumbusTip
הגיעו מוקדם למוזיאון ושם תקבלו מהשומר מפה מעודכנת עם המקומות בהם מתאמנים הלוחמים וכך תספיקו לקפוץ לראות אולי אפילו בשני מקומות שונים.
5. סקיי טרי – בניין בגובה של 643 מ' מעל פני הקרקע. מטורף לעמוד מתחתיו ומטורף עוד יותר לעמוד בתוכו לצפות בשקיעה.
מחיר כניסה לגובה של 350 מ': 1,030 יין (10$).
מחיר כניסה לגובה של 450 מ' :2,060 יין (20$).
הנוף מגובה 450 מטר.
טוקיו היא עולם ומלואו, אם אתם בקטע של ערים שלא הולכות לישון היא ממש בשבליכם ועליכם לתכנן אותה ברצינות יתרה.
שלושה שבועות מדהימים הגיעו לקיצם וכל מה שנותר לי הוא לנסות לסכם לכם ולו קצת ממה שהרגשתי.. יפן מיוחדת במינה, כל מה שאומרים עליה הוא נכון והרבה מעבר. אני בטוחה שעוד נחזור לכאן עוד פעמים רבות. התרבות מדהימה, האנשים מקסימים, הנופים עוצרי נשימה והשירותים הציבוריים הם קסם בפני עצמו. רוצו לקנות כרטיס.
אני ונוי נפרדות לשלום בכאב לב.
היעד הבא – רוסיה.

 

חפשו אותנו באינסטגרם!

 michaelkrichely @noazagoury@

 

הרפובליקה העממית של סין

את סין התחלנו אחרי שלושה ימים קצרים מידי בהונג קונג המדהימה (למעבר לפוסט על Hong Kong לחצו כאן) ומהרגע שהגענו היו לנו ארבעה שבועות מלאים לתור את המדינה לאורכה ולרוחבה. 
הכניסה למדינה מותנת בויזה מתאימה שאותה הוצאנו בארץ בעזרת חברת "ש.מ אשרות".

היחס בין השקל ליואן הסיני: 1 שקל = 1.78 יואן

Guangzhou

את הנקודה הראשונה שלנו בדרך התחלנו ב- Guangzhou וההתעסקות העיקרית שלנו בעיר הייתה ב– Canton Fair.

זאת הייתה הפעם הראשונה שלנו בתערוכה ולא משנה כמה קראנו ושמענו עליה קודם, כלום לא הכין אותנו לזה.למי מהקוראים שאינו מכיר, ה– Canton Fairהינה תערוכת הסחר הגדולה ביותר בסין שמתקיימת פעמיים בשנה ובשלושה מחזורים כל פעם. לשם המחשת גודלה אסביר ששטחה של התערוכה נפרס על פני 1,180,000 מ"ר(יותר מ- פי 30 מאיצטדיון רמת גן) ומארח בסביבות ה-200 אלף מבקרים מחו"ל ולמעלה
מ24 אלף מציגים. התערוכה מחולקת בין שלושה מבנים ואלפי דוכנים שמציגים סחורות מכל תחום שעולה על דעתכם, ממוצרי אלקטרוניקה ועד אופנועים ואמבטיות ומוצרי תינוקות.זהו גן עדן ליבואנים או לאנשי עסקים שמעוניינים להכנס לתחום. מומלץ בחום להצטייד בנעלי ספורט שיקלו עליכם את השעות הרבות שתעבירו בניסיון לראות את כל מה שיש לתערוכה הזאת להציע. עוד אני אמליץ להגיע עם תיק לכל העלונים ואם אפשר אז גם עם אוכל שקניתם בחוץ כי האוכל בפנים על הפנים
.
מהחוויה האישית שלי הייתי מציעה שלמרות הסלט שכנראה נוצר לכם בראש, תסתובבו בנחת בשביל לקבל השראה. תהנו מחוויה יחודית שלא רואים בשום מקום אחר בעולם ואם אתם ביום האחרון של הכנס אז גם תוכלו לקנות מהמוצרים שאהבתם במחירים מגוחכים.
הכניסה חינם למי שמגיע בפעם הראשונה לתערוכה.
העיר כולה מוכנה לתערוכה וכיאה לכמות כזאת של תיירים כך גם המלונות והמסעדות.
המחירים בזמן הזה גבוהים מהרגיל והתפוסה כמעט מלאה ברוב המקומות ולכן חשוב מאוד להזמין מראש.
אנחנו לנו במלון בשם Yi Wu Commatel Hotel.
מקום ישן ומוזנח שהתמונות באגודה הטעו מאוד לגביו אבל במיקום הכי טוב שיכולנו לבקש.
במרחק של 2 דקות הליכה מתחנת הרכבת ו-7 דקות הליכה מהתערוכה שהקלו מאוד על הימים העמוסים.

בזמן הקצר שנותר לנו ובטיפות האנרגיה האחרונות שנותרו בגוף הלכנו להשלים חוסרים בקניון מהמם בשם Tee. כל מה שמעניין נמצא שם ואם הגעתם עם תג השם מהתערוכה אז גם תקבלו הנחה של 15 אחוז על כל קנייה. שווה לא
מה אוכלים ?
באחת הקומות האחרונות של הקניון נמצאת מסעדה מושלמת בשםDeli & Leisure שתקבל את פניכם עם חלון של עשרות עוגות ומאפים הכי מגרים שראיתי בחודשים האחרונים. האוכל במקום מעולה וטרי והמבחר הוא עצום ושווה! המלצרים אומנם לא יודעים מילה באנגלית אבל הארוחה הזאת תהיה שווה לכם את התסכול.

 

נפרדנו מגוונגז'ו ואחרי החלפה של שתי רכבות עמוסות בצורה לא שפויה הגענו לתחנה הגדולה שממנה יוצאת רכבת מהירה ליאנגשו. כמו תיירים טובים הגענו שעה לפני לתחנה,מה שהתברר כלא מספיק בעליל בגלל הזמן הרב של העמידה בתורים ולכן אמליץ בחום להגיע לפחות שעתיים קודם (בתחנות מרכזיות).


Yangshuo

מה אגיד ומה אומר על העיר הראשונה בטיול שתפסה אותנו לתשעה ימים שהיו יכולים בקלות להפוך לחודש
יאנגשו היא עיירה מדהימה במחוז גווילין המאופיין בנוף יוצא דופן של הרי קראסט שנמצאים בכל מקום שאליו תפנו את ראשכם ובנסיעה של כ- 50 דקות תגיעו מתחנת הרכבת של יאנגשו אל מרכז העיר במחיר של 100 יואן (15$).

בעיירה עצמה יש שני רחובות מרכזיים שמזכירים טיילת באירופה עם אווירה מדהימה. מנורות נייר צבעוניות, מוזיקה מקומית שבוקעת מכלי נגינה של אמני רחוב, חנויות קטנות של בגדים, נעליים, מזכרות ועשרות דוכני אוכל מקומי ומסעדות בסגנונות שונים. במקומות מסויימים תמצאו גם הופעות חיות במסעדות, ברים ומועדונים שאפשר לראות רק בסין. באזורים המרכזיים תוכלו להתקל בדוכני טיולים שיספקו שירות כמעט מספק בשפה האנגלית.


Bamboo leaf 

מלון מדהים ברמות עם צוות מדהים עוד יותר שיספק לכם כל מידע שרק תרצו לקבל על אטרקציות באזור. מסעדות, הסעות או כל דבר אחר, מסעדה בקומה האחרונה עם אוכל מעולה במחירים מגוחחים, אופניים הרים להשכרה ושירותי שאטלים מהמלון אל הרחוב המרכזי שיוצאים וחוזרים לאורך כל היום.
במהלך התשעה ימים שלנו הספקנו לבקר בשלושה חדרים שונים שהיו מהממים וזולים ביחס למה שהוצע בהם והנה לכם התמונות:
חדר פינתי, מחיר ללילה: 600 יואן (90$)
סוויטת ירח דבש,מחיר ללילה: 700 יואן (108$) להזמנת חדר במלון דרך Booking.com לחצו כאן. 



Mecan Hotel

הגענו לעיר ביום שישי ואחריכמה שעות של הערכת מצב ושיטוט באתרים לגבי מה עושים פה הוזמנו לקידוש בבית מלון כשר שנמצא במרחק של 10 דק' הליכה (שמתוכם 8 דק' של עלייה שפשוט לא נהיית קלה יותר
אף פעם!) כשכבר הגענו, מזיעים ומתנשפים כמו חזירים הכרנו אנשים שבשבילם עשינו את העלייה
הזאת כל יום. המלון נקרא "מכאן" והוא מנוהל ע"י אילן, בחור דתי מיוחד במינו שפשוט יגרום לכם להישאר. בין הצחוקים לריבים עד 2 בלילה על עניינים ברומו של עולם יש הרבה אוכל שמאוד יחסר לכם בסין ואווירה של בית שלא תמצאו בשום מקום אחר
אנשים טובים שתכננו להגיע לשלושה ימים ונשאבו להרבה יותר מזה, גג מפנק עם מקרן לסרטים בלילות,מכונת פופקורן,סנוקר כדורגל מגניב מאוד, ערסלים והרבה אוויר טוב ונוף שיעיף לכם את הסכך. המקום מספק חדרי שינה ברמות ומחירים שונים.

החל מדורמס במחיר של 50 יואן ללילה (7$) ועד לחדר משפחתי
במחיר של 1200 יואן
 (188$).

וכשיוצאים מהחדר ?


Moon Hill

מסלול הליכה בן 900 מדרגות שיוציא לכם את המיץ וכל טיפת אוויר שהייתה לכם בגוף אי פעם אבל במקביל יעניק לכם תחושת עליונות מטורפת כשתגיעו למעלה ותתחילו לראות מבין ענפי העצים את השמיים שיבשרו לכם שהגעתם לפיק המרשים הזה שמתפאר במעין חציבה טיבעית בסלע עצום בצורת ירחלאתר יש שתי פניות שכל אחת תקח אתכם לנקודה אחרת שממנה אפשר להשקיף על התופעה, הפניה הימנית תשלח אתכם למתחת לסלע והשמאלית לזווית טובה יותר. למזלנו הטוב הצטיידנו ברחפן שעשה את העבודה וצילם לנו את היופי הזה מכל זווית אפשרית

כניסה לאתר עולה 15 יואן (3$) לאדם.

מונית מהמלון עלתה 80 יואן (12$).


Gali

המסלול הכי מטורף שתעשו, שיגרום לכם לחשוב ברצינות על הסבת מקצוע לנינג'ה. דרך של שעה וחצי לכיון בתוך אחד מהרי הקראסט המשוגעים של גווילין שכוללת טיפוס רציני, החלקות על התחת, התלות על ענפים וזיעה שלא רוצה לחדול. כל זה בשביל להתמוגג לחלוטין כשתשבו על קצה ההר הבתולי הזה שנדמה שכף רגל
אנושית מעולם לא דרכה עליו. 360 מעלות של יופי עוצר נשימה, אוויר הרים צלול כיין ושקט מופתי שרק ציפורים זוכות לשמוע. את המסלול המדהים הזה יצר אילן בעזרתו הנאמנה של המתנדב החתיך שלו עומר (שהוא רווק נחשק בנות) והדרך היחידה להגיע אליו היא דרכו (גם למסלול וגם לעומר).




 

Rice Terrace 

במרחק של שעתיים וחצי במונית נמצא מקום מדהים שנראה כאילו תלוש מהעולם האמיתי ותקוע במאה הקודמת. עיירה קטנה שבתוכה אין כלי רכב וכולה מרוצפת באבנים ענקיות, המתאפיינת בבניה מסורתית של בתי עץ חומים עם מנורות נייר אדומות, דוכנים שמוכרים מזכרות עבודת יד וכמובן בבני השבט זואנג שהוא המיעוט השני בגודלו בסין שמונה כ- 18 מיליון איש, ממש מעט.
בנוסף לשבט זואנג במקום תראו גם את נשותיו המקסימות של השבט יאו הנקראות גם "ארוכות השיער". מעבר למראה המיוחד מאוד לשיער תמיד היה חלק משמעותי במסורת של השבט ובעבר חוץ מלבעל ולילדים היה אסור לאנשים לראות את שיער האישה מפוזר. ככל שהשנים עברו הבינו המקומיים את הפוטנציאל התיירותי שבשיער המיוחד של הנשים והדבר הפך לאטרקציה של ממש. הצמההארוכה ביותר שנמדדה הגיעה לאורך של 2 מטר !!
העיירה עצמה בנויה מסביב לתרסות האורז המפורסמות והמאוד מרשימות. ההליכה בדרך אליהן חוצה את העיירות ומאפשרת לכם הצצה לחיי היום יום של המקומיים. כשתסיימו לעלות במליון המדרגות תזכו לראות מלמעלה את היופי עוצר הנשימה של הטרסות שבנויות בצורה מאוד מתוכננת ומרשימה. כמובן שכמו בכל טיול הגורם החשוב ביותר עבורכם הוא מזג האוויר ולכן אמליץ מאוד לוודא לפני היציאה את העניין על מנת לא להתאכזב. אנחנו הגענו בזמן שהשמיים היו אפורים והייתי עננות נמוכה מה שגרם לריאות לקויה. אם זה לא מספיק אז גם גשם תקף אותנו בזמן שצעדנו באינספור המדרגות
בכל אופן זה עדיין מאוד יפה ומאוד ממולץ.
המונית שלקחה והחזירה אותנו מהמלון עלתה לנו 800 יין (125$).
כניסה לתרסות עלתה לנו 100 יין (15$) לאדם.

 

 Tea Terrace 

שדות התה זכורים לי עוד מהימים שבהם טיילתי במונאר שבהודו, מראה מרהיב ביופיו של שיחי תה מסודרים שורות שורות וביניהם פועלים שמלקטים את העלים הקטנים שמהם נוצר התה המשובח ביותר.
אז כששמעתי שיש שדות כאלה בקרבת מקום ידעתי שאני אהיה חייבת להגיע לשם.
נסיעה של 45 דקות מהמלון, זה הזמן שלקח לנו להגיע למקום מקסים עם אנשים מקסימים ונוף מהמם !
בכניסה קיבלנו כובעי קש סינים מסורתיים ותיקי צד לליקוט העלים
גם לכאן הגענו במזג אוויר לא משהו אבל להבדיל מבטרסות אורז כאן היה נעים להסתובב וחוץ מבתמונות זה לא פגם בכלום. במשך שעתיים עלינו וירדנו בין השיחים, ליקטנו עלים ובסוף הכנו מהם גם תה בעזרתה של סינית מקסימה שלימדה אותנו את מנהגי שתיית התה הסיני.
הנסיעה במונית הלוך חזור עלתה לנו 200 יואן (30$).
כניסה לאתר עלתה 60 יואן (10$) לאדם

 

יאנגשו היה היעד הארוך ביותר שלנו עד כה ואני בטוחה שעוד נחזור, לכם אני אמליץ בחום להוסיף את השם הזה לתיכנונים שלכם ולא לקבוע שום דבר מראש כי יש לו כל כך הרבה מה להציע ותאמינו לי שלא תרצו לפספס כלום.

שמחה שמהולה בעצב ליוותה אותנו כשהמשכנו הלאה, עלינו על טיסה מגווילין לליג'אן שלקחה משהו כמו שעה וחצי ועלתה לנו בסביבות ה-100$ לאדם.

Lijiang 

אם אתם בעניין של ערים עתיקות, מדרחובים שמזכירים את אירופה, מוזיקה אותנטית וקסם שממש מרחף באוויר, זה המקום בשבילכםאני התאהבתי בליג'אנג, לעיר העתיקה אין כניסה עם כלירכב והכל מתנהל בהליכה רגלית שלא נותנת לאף אחד אפשרות לברוח מהאווירה הקסומה של המקום. המלונות כולם בנויים  בסגנון סיני מסורתי, מעוצבים על פי חוקי הפאנג שוואי ונותנים לכם הצצה לאיך הכל היה נראה פעם. בנינו, אם ככה היה נראה למה היה צריך להתקדםבכניסה לעיר העתיקה חיכה לנו ג'יימי שליווה אותנו בהתרגשות למלון שהזמנו קודם לכן.

Liman Hotel

מלון מהמם שמעבר להיותו מאובזר בחדרים יפיפיים
ואווירה מסורתית מקסימה הוא מתפאר ברמת שירות יוצאת דופן. ג'יימי שליווה אותנו
למלון היה צמוד אלינו בארבעת הימים שלנו בעיר, הסתובב איתנו והראה לנו מסעדות
טובות, ברים וכל מה שרצינו לראות. כשהחלטתי לשגע אותו כדי למצוא לי כוסות תה
מחרסינה וכסף בדיוק כמו שהיה להם הוא עשה מעל ומעבר עבורי כדי שאקבל את המחיר הטוב
ביותר וכמובן את ההעתק המדוייק של הכוסות שביקשתי
על כביסה לא לקחו לנו כסף,על שילוח הכוסות שהזמנתי למלון הבא שלנו בשנחאי גם לא שילמנו ואפילו על מונית מהמלון לשדה
התעופה הם שילמו בעצמם, שירות באמת יוצא דופן שיזכר לעוד הרבה זמן.. 
מחיר ללילה: 444 יואן (70$), להזמנת חדר במלון דרך Booking.com לחצו כאן.

 

וכשיוצאים מהחדר

שיטוט ברחובות הצרים של העיר יכול לקחת לכם שעות רבות ואם אתם במוד של קניות אז אתם תהנו כפליים. עשרות חנויות בגדים מהממות שמסירות את הספק לגבי הסטייל של הסיניות!

 

Jade Dragon Snow Mountain
טיול יום מאורגן עם קבוצה של שמונה אנשים שמתוכם 4 סינים ונהג שלא מבינים מילה אחת באנגלית למרות זאת הצלחנו לתקשר ולהנותבשעה 8 בבוקר יצאנו מהמלון לבושים במיטב הבגדים החמים שהיו ברשותינו בתוספת של מעיל ומיכל חמצן שקיבלנו בנסיעה במיני וואן. שעה של נסיעה הביאה אותנו לאתר שממנו יוצא הרכבל להר בגובה של 4650 מטר. המקום היה מפוצץבכמויות סינים שרואים רק בסרטים ובתורים שלא האמנתם שקיימים בכלל, למרות זאת יפה מאוד לראות שהסינים ערוכים לכמויות כאלה ותורים שהיו לוקחים שעות המתנה בארץ מתוקתקים פה בזמנים שרואיים להערכה.
כשכבר עלינו לרכבל נהנינו מהיופי עוצר הנשימה שיכול להתגלות רק כשעולים בשיפוע כזה חד, השלג הלבן התחיל למלא את ההרים והקור החל לחדור אפילו לקרון המהולל.מפעת גובהו של ההר צויידנו במיכלי חמצן שהחזקנו קרוב ודאגנו להזכיר אחד לשני כל הזמן לשאוף ולשאוףהנוף מפסגת ההר הוא באמת מרשים ובזמנים של ריאות טובה יכול להזכיר מאוד סצינות ממשחקי הכס. חשוב לציין שאין ירידה לשלג וההליכה מתבצעת במסלול בנוי עץ שגם נעצר בשלב מסויים עם סרטים אדומים, כנראה בגלל תנאי מזג האוויר.  אחרי שהצטלמנו מספיק ונצמדנו למאות סינים מתלהבים ירדנו למטה לשתות שוקו חם, לא לפני שקירסמנו קלחים של תירס חם שבאו פשוט מעולה
בקפור הזה
.

ירדנו מההר והלכנו לאכול ארוחת צהריים סינית קלאסית שנקראת הוט פוט. נכנסנו למעין תא עם שרפרפים קטנטנים, שולחן נמוך ובאמצע שלו כיריים. עליו הגישו סיר עם כל חלקי העוף שמעולם לא דמיינתם שאפשר לאכול, צלחות עם ירקות שונים ואיטריות שאמורים להכניס כשמתרוקן המקום בתוך הסיר. מעניין ומגעיל בו זמנית לצפות במחזה של סינים מתענגים על חתיכות של עור, רגליים של עופות, סכוסים ועצמות .. למזלנו הטוב הצטיידנו לפני היציאה בסנדוויצים שמלאו לנו את הבטן בשעה שהמחזות ממש רצו לרוקן אותה.

סיימנו שם והמשכנו לאגם שנקראBlueMoon Vally פארק לאומי מדהים ביופיו שמציג מפלים קטנים ובריכות בצבעים מיוחדים, חיות בר שמסתובבות חופשי והרבה הרבה ירוק מסביב. אם זה לא מספיק
יש לכם תצפית ישירה על ההר המושלג מה שיהפוך כל תמונה שתעשו שווה פירסום בנשיונאל ג'אוגראפיק
.

 

מחיר הטיול יום כולל הכל הוא 580 יואן (90$) לאדם.
פגודת מופו
אתר מהמם ביופיו שבנוי בצורה המדוייקת שסין נראתה בעיני רוחי. פגודות עץ ענקיות עם גגות מסולסלים כמו הגבות שלאהרוני, מנורות אדומות ומלא צבעים בכל מקום. תענוג לעיניים ותענוג גדול יותר לעדשת המצלמה.
במקום יש אנשים חביבים שמשכירים תלבושות מסורתיות במחיר של 20 יאן לכמה זמן שתרצו.

אני חגגתי על ההצעה, דיגמנתי להם את הפגודה ועשיתי תמונת יום הולדת לאחותי!

 

 

מחיר כניסה לאתר 80 יואן (12$) לאדם.

Black Dragon Pool

פארק לא גדול שנמצא בצפון העיר ובו המון פינות לשבת ולהנות מהאוויר הטוב שיש לליג'יאנג להציע, שדרות מוצלות וכמובן הגשר ומעליו הפגודה המפורסמת.
 
 
 
מה אוכלים ??
 
מסעדה מצויינת שחגגנו עליה בלי הפסקה נקראת N&A KITCHEN  המטבח הכי מערבי שתמצאו במקום עם הפיצה שהוכתרה ללא כל עוררין כטובה ביותר עד כה.

 

בעיר יש אין סוף דוכנים של אוכל רחוב, חלקו טוב יותר וחלקו פחות. מה שחשוב לזכור זה שהמקומיים לרוב לא יחליפו איתכם ולו מילה אחת באנגלית ולכן חשוב לרשום מילות מפתח שימנעו מכם לאכול קיבות של ינשופים.
ארבעה ימים בליג'יאנג המהממת הסתיימו להם במהרה ובטיסה של שעה הגענו לצ'נגדו.

Chengdu

עיר הפנדות הלאומית שידועה גם כבירת הרפואה של סין המסורתית וכמרכז צמחי המרפא במדינה.
11 מיליון איש מתגוררים בה וזיהום האוויר הוא משהו שבשגרה.עשרות אתרים לבקר בהם ומליוני סינים שלא מבינים מילה באנגלית, הנה לכם צ'נגדו בשלושה ימים:
מלון דירות בשם HDCL serviced residence חדר מקסים במיקום מעולה.

וכשיוצאים מהחדר ?
את הערב הראשון העברנו בסיור רגלי במתחם הקניות Taikoo Li שמאפשר תצוגת תכלית על התושבים בעיר שיגרמו לכן בנות, לקנא. השמות הגדולים ביותר נמצאים במתחם הזה וכמות האנשים שמסתובבים עם שקיות שלהם הוא ממש לא מינורי. שאנל ודיור וג'וצי וארמני ומיו מיו הם רק חלק מהחנויות שמסודרות יפה יפה ומוציאות לכולם את העיניים עם חלונות ראווה מרשימים.
בכלל ממה שראיתי עד כה בסין יש כאן תרבות צריכה של מותגים שיכולה מאוד להפתיע את הקהל הזר שעלול לחשוב שהכל כאן זול ומזוייף. החנויות הבין לאומיות שאנחנו מכירים מהארץ כמו זארה והיץ אנד אמ לא זולות בצורה שמחייבת למלא מזוודה והקניות כאן לא שוות כמו בברצלונה למשל. מעבר לזה חשוב מאוד לציין שהמידות הסטנדרטיות של הארץ חריגות מאוד בנוף הסיני והדבר עלול להעכיר את האווירה בזמן
השופינג. נעליים לנשים נעצרות במידה 39 שגם היא לא תואמת את המידה בארץ. בגדים כמעט לא מגיעים למידה 40 ואצל גברים יש את אותה הבעיה.
אז מה לעשות ? לנשום עמוק ולא לתת לסיניות הצנומות לגרום לכן להרגיש שמנות. הרי הן אלה שאוכלות כל מה שזז… להתאזר בסבלנות ולהתמקד בחנויות הבין לאומיות שהסבירות שיהיו מידות עבור הקהל הזר היא גבוה יותר.ובעניין הנעליים אני אספר שאחרי שלא הצלחתי לנשום עמוק וכעסתי על כל מוכר שסירב להביא לי מידה 40 הפתרון שלי היה לקנות מהאזור של הגברים. אומנם מדובר רק בנעלי ספורט אבל גם זה משהו..
במתחם יש עשרות מסעדות שנראות ומריחות נהדר אבל כולן נסגרות בשעה 22:00, מה שהוביל אותנו לשבת בבר בלגי שלצערכם הרב אני לא זוכרת את שמו אבל אם תשאלו בטוח תמצאו, שהיה פשוט מושלם !
אווירה של אירופה, אוכל משובח, מוזיקה שעושה טוב על הנשמה ומבחר של בירות שיחתום על טיבו של המקום. חובה להזמין מיונז כמהין !! 

 

People’s Park

למחרת הלכנו לפארק העם שלגמרי שווה את הממלצות שכתובות עליו בכל מקום. גן מהמם ורגוע שמשרה אווירה של שלווה ושל חיי חברה פעילים שהלוואי והיו גם אצלנו בארץ. בתי תה שנמצאים בכל פינה, אזור לריקודי עם וריקודי זוגות, שיעורי טאי צ'י, יוגה, פינה של שחקני בדמיטון ואזור שבו מגדלים עצים בונזאי
ננסיים. מאות הסינים בכל הגלאים שמבלים בפארק באמצע היום פשוט יגרמו לכם לחשוב מה הם יודעים שאנחנו לא ?
Jinli Street

רחוב קניות שוקק שנראה כולו כאילו תלוש מאיזה סרט סיני, בנוי בסגנון מסורתי מהמם ולארכו תוכלו לראות אמני רחוב, דוכני אוכל שלא נגמרים, חנויות מזכרות והמון של אנשים נלהבים. כיף מאוד להסתובב שם ובאמת מומלץ.

 


Zhangjiajie

מצ'נגדו היינו צריכים לקחת רכבת של 4 וחצי שעותואחריה טיסה של שעה וחצי. יום ארוך ומתיש שהתחיל מוקדם והסתיים באמצע הלילה. הגענו למלון  Roudsun Motel עייפים ומתושים מהדרך אבל מאושרים מהחדר השווה והנוף המהמם שגילינו רק בבוקר.

 

ColumbusTip
כמעט אף אחד לא דובר אנגלית בעיירה הזאת מה שכמובן מאוד מקשה על  היכולת להתמצא
ולכן ההמלצה הכי טובה שלי אליכם היא פשוט לקחת מדריך לכל אטקציה שתרצו לעשות.



המדריך שלכם כשאתם מגיעים לעיר: Josh woo מדבר אנגלית רהוטה, חביב ונעים שיאסוף אתכם עם האוטו שלו מאיזה מלון שתבחרו. 
מס' פלאפון: 008613574461729.





כשיוצאים מהחדר ?

Glass Bridge
 
את היום הראשון העברנו בגשר הזכוכית המפורסם (שתוכנן ע"י אדריכל ישראלי!) ומתחתיו קניון ענק שהדרך אל התחתית רצופה במשהו כמו מליון מדרגות בלי להגזים.
הגשר מגניב, לא מטורף כמו שציפיתי אבל הנוף ממנו בהחלט מדהים ושווה. הירידה לקניון מעצבנת וארוכה אבל מאוד יפה ואני אשקר אם אגיד שלא צילמתי מלא.למען האמת היום הזה היה מתיש עבורנו, זאת הייתה הפעם הראשונה בסין שכבר התייאשנו מהקושי לתקשר, אם לא בחורה אחת שהצילה את המצב היינו
מרביצים לכמה סינים והולכים. 
אז אולי הדעה שלי לגבי המקום לא כל כך אובייקטיבית אבל עדיין אני אגיד שבעיני זה הרבה יותר מידי יקר בשביל מה שתקבלו. בייחוד כי אתם תהיו מוקפים במליארד סינים מתלהבים שלא מפסיקים לצרוח.
מחיר כניסה לגשר ולקניון: 260 יואן (40$) לאדם.
מחיר ירידה במעלית:40 יואן (7$).


Avatar Hills

טבע עוצמתי שאי אפשר לתאר במילים, ההרים המחודדים היוו השראה ליצרת הסרט המדובר "אווטר" . המקום עצמו מתוייר מאוד ומפוצץ בכמויות מסחריות של סינים, אבל עם הזמן אתם תתרגלו ותלמדו להנות למרות ההגזמה.
המדריך המקסים שלנו ג'וש הו דיבר אנגלית שותפת, לקח אותנו למקומות נסתרים מהתייר הסיני ונתן לנו נקודת מבט שקטה ומיוחדת על כל הקסם הזה שנקרא אווטר. כדי להגיע למעלה עברנו ברכבל תלול שמראה בצורה הכי יפה וקרובה שאפשר את הפלא הזה של ההרים המטורפים האלה. במקום ישנה מעלית שקופה שאמורה להיות מאוד מלהיבה אבל בפועל היא בזבוז כסף משווע שהסיבה היחידה שהייתי משלמת עליה שוב היא כדי לרדת מהר למטה ולא להיגרר במדרגות. מעלית קטנה וצפופה בהגזמה שאם לא נלחמתם כדי לעמוד צמוד לדפנות אז לא ראיתם כלום, מיותר.
כניסה לאתר 300 יין (47$) לאדם כולל עליה לרכבל.
מעלית שקופה 60 יין (10$) לאדם.

 

את היום האחרון תכננו כך שבסופו נגיע לשדה התעופה אחרי טיול יום פלוס מקלחת ושנ"צ. בשעה 9:00 בבוקר אסף אותנו המדריך למלון דרכים שנמצא במרחק של רבע שעה משדה התעופה ו5 דקות מתחנת האכבל של הר טיאנמן.
Tianman mountain 

הרכבל שהעלה אותנו על ההר סיפק לנו את אחת הנסיעות המרהיבות  שחווינו בחיים.
שבעה וחצי קילומטרים שנתנו לו את התואר המכובד מאוד של הרכבל הארוך בעולם, נוף לא הגיוני שנגלה מכל פינה, עלייה תלולה שלרגעים מרגישה כמו רכבת הרים והרבה מאוד תמונות שצולמו בדרך למעלה. כל אלה הן כבר סיבות מצויינות להגיע להר טימאן.
כשתגיעו למעלה יחכה לכם גשרון זכוכית שקוף של 60 מטר שמקיף את ההר. גם כאן אתם יכולים להידרס ע"י תיירים סינים, אז תגיעו, צלמו תמונה טובה ופשוט תמשיכו הלאה. בהמשך תגיעו לנקודת תצפית על עיגול ענק שנוצר בצורה טבעית באחד ההרים, העיגול הזה מפורסם בכל העולם והוא משמש אתר לתחרויות בין לאומיות של אנשי הציפור שלצערנו לא יצא לנו לראות.
למרגלות ההר ישנו מתחם גדול עם פגודה קטנה, 999 מדרגות ואפס מקומות לאכול אוכל נורמאלי. תאכלו בבית.

 

שלושה ימים בדיוק לקח לנו להבין את הרעיון של דז'אנגג'יאהג'יה ובסופם עלינו על טיסה של שעה וחצי לשנחאי.

Shanghai

חשבתי הרבה מה אני אכתוב על שנחאי, המתבקש יהיה לכתוב רשימה של מיליון דברים לעשות ודרך לדחוף את הכל בשלושה ימים. בפועל הדברים נראו קצת אחרת בשבילנו, הגענו למלון דירות מקסים שנקרא Modena by fraser putuoshanghai.


 חדר מהמם עם שלושה מפלסים, בראשון יש מטבח קטן וחמוד עם בר ושני כסאות, בשני יש מרפסת, ספה וטלוויזיה ובשלישי חדר השינה, שולחן עבודה מקלחת וארון בגדים. חלום של חדר שבא לנו בול בזמן ונתן לנו אפשרות למרוח את הזמן בכיף, לאכול אוכל של בית ולהתכונן ליפן שנמצאת ממש מעבר לפינה.


להזמנת חדר במלון דרך Booking.com לחצו כאן.

 

ובכל זאת..
כשיוצאים מהחדר?
Nanjing Street
רחוב מרכזי ענק שמלא בחנויות מכל הסוגים, מסעדות, אוכל מהיר ותיירים.. חוויה מקסימה גם למי שלא מעוניין לעשות קניות.
שוק מותגים ענק שמציע כל דבר שרק עולה על דעתכם, בגדים, תיקים, נעליים, מזכרות .. הכל .
אם לא התמקחתם עד עכשיו בסין אז זאת הזדמנות מעולה בשבליכם להתפרע ובכל זאת זכרו שיש גבול ושאין צורך לדבר בגסות. גם להתמקח צריך לדעת.

 

The Bund

אזור המשקיף על קו גורדי השחקים של שנחאי שנמצאים ברובע פודונג, מעין טיילת ארוכה שלאורכה המוני אנשים שמצטלמים עם הנוף המהמם.
Pǔdōng
 רובע מרכזי בעיר שמאופיין בקו נוף עתידני אשר משקיף על גורדי שחקים מדהימים ובניהם מגדל הפנינה האוריינטלי ובניין שנגחאי השני בגובהו בעולם שמתנשא לגובה של 630 מטר.

 

The French Concession

הרובע הצרפתי בעיר, אירופה זאת כאן חבר'ה. רחובות מקסימים שמוצלים בעצים לכל אורכם, מבנים ישנים ומסוגננים, מסעדות קטנות, תיירים זרים שכמעט לא רואים במקומות אחרים והרבה קסם שיש רק באירופה..
העברנו שם את שישי בצהריים שלנו והיה באמת מקסים.

 

בית חב"ד בהנהלת הרב שלום גרינברג

בשנגחאי שלושה בתי חב"ד, הימרנו על אחד והגענו לאורחת השישי הטובה שאכלנו מזה זמן רב. מקום גדול ויפייפה שמנוהל ע"י רב צרפתי שמארח כל שישי את כל הקהילה הצרפתית היהודית שחיה בשנגחאי. שהיא גדולה ממה שאתם עלולים לדמיין.
Disneyland 

הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות לעצמכם ולא משנה בני כמה אתם, זה ללכת לדיסנילנד בשנגחאי שנבנה לפני פחות משנתיים. המקום הזה הוא לא פחות ממושלם והייתי יכולה לעבור לגור בו מחר אם היו מרשים לי.. בילדותי המהממת זכיתי להגיע לדיסנילנד בצרפת עם כל המשפחה המורחבת שלי,חלום לא ריאלי לילדה בת 7.
החלום ההוא קם לתחייה כשציפיתי בהלהבות יתרה במצעד הדמויות של דיסני, מרשים ושמח ומהמם וכל מילה שיכולה לעזור בתיאור החוויה. פארק שיכול היה להבנות רק ע"י מוח מטורף ומלא בדימיון, עשרות מתקנים מדהימים ועתידניים, ספינות פיראטים, טירת הדיסני הגדולה בעולם ועוד מליון ואחת דברים
שיגרמו לכם לרצות להישאר שם לנצח. 
היו לנו 5 וחצי שעות לתור את המקום (טעות חיינו להגיע כל כך מאוחר) וכל דקה הייתה מדהימה, בריצות קלילות ממקום למקום, אכילה תוך כדי הליכה וכל מה שאפשר היה לעשות כדי לחסוך זמן הספקנו לעלות על כל מתקן שרצינו ואפילו לראות את המופע  האורקולי שחתם את סוף היום בשעה 20:30 בדיוק על הטירה של דיסני. מופע מושלם שכלל זיקוקי דינור ותותחי אש והקרנות של דמויות מכל הסרטים האהובים של דיסני בצירוף עם שירי הנושאים הכל כך מוכרים ואוהבים.
כמובן שסין תמיד מצליחה להפתיע עם כמויות האנשים והזמן שתאלצו לחכות בתורים נע בין 10-190 דק' למתקן . לפארק יש אפליקציה נהדרת שנקראת Disney resort והיא תקל עליכם מאוד את כל השהות במקום. ממפה מדוייקת שמראה לכם את המיקום שלכם ושל כל המתקנים ועד אפשרות להזמין כניסות מהירות למתקנים.זהו חברים כל מה שנותר לי הוא להציע שתצטיידו בתיק מלא באוכל (לא מרשים להכניס אבל אם תתעקשו הם יוותרו לכם), בן זוג מושלם, נעלי ספורט והרבה הרבה הרבה אנרגיות.
כניסה לאתר באמצע השבוע 360 יאן (56$) לאדם.
בסופ"ש 499 יאן (90$) לאדם.
קיצור תורים:
כל מתקן בנפרד 80 יאן (12$).
חבילות שונות שכוללות מתקנים שונים במחירים שנעים בין
350-440 יאן (54-68$) לאדם.

 

 

 

Acrobatic Show of Shanghai

על הכרטיס כתוב מי שמפספס את זה מפספס את שנגחאי, לא טעו.
מופע מרהיב של אקרובטים מהשורה הראשונה שמרימים את כל הקהל על הרגליים כל יום מחדש. אין לי הרבה לאמר חוץ מחובה עליכם להגיע.
כרטיסים למופע תוכלו להזמין באינטרנט והמחירים משתנים ממקום למקום. כל המקום בנוי בצורה שנוחה לצפייה מכל פינה ולכן תקנו את הכרטיס הכי זול שתמצאו .. זה לא באמת משנה.
מחירים נעים בין 150 -637 יואן לאדם (23-100$).

מה אוכלים ?
 
במשך חמישה ימים בשנחאי אכלנו רק פעם אחת בחוץ. עשינו קניות מתחת למלון וכל יום הכנתי לנו סנדוויצים
לימי הטיול, ארוחות בוקר וערב. דרך מעולה לחסוך כסף וגם להרגיש בבית.
חמישה ימים מלאים בריגושים עברו עלינו, בניהם שינוי התוכניות ביפן בעקבות הצטרפותה הספונטנית של החברה המגניבה שלי, ענייני עבודה שסוף סוף נמצא להם זמן ראוי, שינה של למעלה מ5 שעות בלילה והרבה מקומות מדהימים.  שנגחאי הייתה טובה אלינו ואני בטוחה שגם לכם היה תהיה.
Beijing 
את הדרך לבייג'ינג עשינו ברכבת G שהיא המהירה ביותר בסין (מהירות שיא 350 קמ"ש).
אחרי 4 שעות של כתיבה ושינה ואכילה בלתי פוסקת הגענו לתחנת הרכבת הענקית, הישנה וההמונית ביותר שראינו. נעמדנו בתור שנראה שלא יסתיים לעולם ובסופו עלינו על מונית למלון 
Qianyuan intentional Hotel .

מלון נחמד מאוד במיקום מעולה (7 דק' ברגל מתחנת הרכבת שמחברת בין כל הקווים).חדר שינה מקסים וחדר רחצה מהמם.

מחיר לילה: 700 יואן ללילה (109$), להזמנת חדר במלון דרך Booking.com לחצו כאן.

 

 

כשיוצאים מחדר ?
 
בטיול של כמה שעות חמות, לחות וצפופות תוכלו לראות את העיר האסורה (The Forbidden City)
כיכר טיין-אן מן (Tian’anmen Square), מקדש השמיים (Temple of Heaven) והכפר האולימפי (Beijing Olympic Village)  שבו תוכלו להכנס לקן הציפור ולקוביית הקרח.
אנחנו הספקנו לעשות את כל זה במשהו כמו 5 שעות מה שיכול להשאיר המון זמן פנוי בשיטוט בשווקים או סתם להתעלף איפה שהוא מהלחות.
 
The great Wall of China

לחומה מס' קטעים שיאפשרו לכם תצפית מצויינת ובכל זאת, איך אמרו גדולות ממני? כולן יפות כולן חכמות אבל רק אחת זוכה. Mutianyu זה הקטע שאנחנו בחרנו ולא התאכזבנו. המקום היה כמעט ריק מאנשים באופן מפתיע ולא הגיוני לסין. העליה אליו הייתה ברכבל מאולתר וישן אבל ממש מגניב שנראה כמו ספסל מעופף והירידה מהחומה הייתה עם מגלשת אלומניום ארוכה וכיפית. אם אתם אוהבים הליכות וטיפוסים
והיסטוריה אז החומה תלהיב אתכם יותר מהמגלשה, בכל מקרה היו מוכנים לקוצר נשימה רציני. תצטיידו בכובע, מניפה, מים, מצלמה וצאו לדרך.


כניסה לחומה שכוללת רכבל ומגלשה תעלה לכם 180 יואן (28$)לאדם.
את הדרך לחומה עשינו באוטובוס מתחנת הרכבת שעלה לנו 12 יואן (2$) לאדם ובתחנה האחרונה לקחנו מונית שעלתה עוד 30 יואן (5$).


Pearl Market

את היום השלישי העברנו ברביצה לקראת יפן שנמצאת ממש מעבר לפינה ובכל זאת מצאנו זמן ללכת לשוק הפנינים ולחקור אותו לעומק. שוק שווה עם מבחר רחב של סחורה באכויות משתנות אבל די טובות סך הכל, אווירה נעימה ומקום נקי. 

בזה הסתיימה לה בייג'ינג וביחד איתה גם סין כולה ואחרי חודש שלם במדינה העצומה הזאת אני יכולה להגיד בפה מלא שלמרות החינוך והנימוסים הטובים מבית אנני זגורי, סין זה המקום לזנוח אותם. אם חשבתם
שישראלים הם מביכים, סימן שלא הייתם כאן.
אני אחסוך מכם את כל התיאור המזוויע של היריקות, החיטוטים באף והילדים בלי החיתול שמתיישבים איפה שבא להם ועושים מה שבא להם. אני אתמקד בזה שהם לא רואים בעיינים כשמדובר בעיקפות תורים, הם העם הכי רועש שהכרתי, הכי מתיש, לא משתף פעולה והכי קשה מכולם כשמדובר בהבנה בסיסית באנגלית.
יכול להיות שאלו רק אנחנו שככה התייאשנו מהסינים אחרי חודש ושאני לא אובייקטיבית ומגזימה, אבל זה הבלוג שלי אז מה אכפת לי?
חודש פה זה קצת מעל מה שהייתי עושה במחשבה לאחור. ובאופן כללי ההמלצה המרכזית שלי לגבי סין היא לבוא מאוד מוכנים נפשית ופיזית, למלחמת התשה שכוללת המון פנטומימה, אפליקציות דיבור כושלות, מנות לא נכונות ונפנוף ידיים שיהיה האות הברור ביותר שתקבלו מהסינים שאומר: לא מבין אנגלית, עוף לי מהעיינים.
ולמרות כל המרמור של הסוף, אי אפשר לקחת מהמעצמה הזאת את הנופים הלא הגיונים שלה, את הארכיטקטורה המיוחדת ואת המסורת הכל כך שונה מכל מה שהכרתי קודם.

חפשו אותנו באינסטגרם!

 michaelkrichely @noazagoury@

הונג קונג ללא הפסקה

ככל שאנחנו מתקדמים בטיול שלנו אני מרגישה את ההתרגשות שמגיעה כל פעם לפני מעבר למקום חדש. כמו ילדה קטנה אני קמה בבוקר הטיסה מחוייכת, קופצנית ומציקה גם כשלא ישנתי יותר מ4 שעות בלילה. המעבר בין עולמות הזה הוא מטורף ומדיר שינה מעיניי, זה מדהים אותי שבטיסה של כמה שעות בודדות אפשר להגיע לצד אחר בעולם שבו הכל נראה, נשמע ומתנהל אחרת.
חברה שלי אמרה לי לפני הטיסה שבדימיון שלה הונג קונג מזכירה את הסרט מטריקס, לא רחוק ממה שאני דימיינתי. אבל די רחוק מהמציאות.
האיזור המנהלי המיוחד של הרפובליקה העממית של סין.
היחס בין השקל לדולר ההונג קונגי הוא 1 שקל = 2.23 דולר הונג קונגי
תאריך טיול: 15-18.4.2018
טיסה של שעתיים וחצי ממנילה שבפיליפינים (למעבר לפוסט פיליפינים לחצו כאן) לקחה אותנו ישירות לשדה התעופה המרשים של הונג קונג, גדול בקנה מידה שמאוד קשה להבין ואולי מה שיעזור לי יהיה לומר לכם שעלינו על רכבת כדי להגיע לדלפקי ההגירה. מדרגות נעות שלא רוצות להיגמר והרבה אנשים עייפים מהמסע בתוך השדה.
מתלהבים מהשלטים בסינית ומכל המלוכסנים ירדנו לתחנת המוניות הכי מגניבה שראיתם, שמחולקת לשלושה מסלולים ובכל אחד מהם מוניות ישנות בצבע שונה שכל צבע יקח אתכם לאיזור אחר בעיר.
כבר כשהגענו למלון ושילמנו לנהג נחתה עלינו ההבנה שהמחירים כאן שונים ממה שהתרגלנו קודם לכן.
הונג קונג יקרה למדי חשוב לציין, ביחס למזרח המוכר לכולם כאן מדובר במשהו קצת שונה שצריך להיות ערוכים אליו. 

הגענו לחצי האי קולון ומשם לשכונה מרכזית שנקראת  Tsim sha tzui  שנמצאת במרחק הליכה של 3 דקות מהרכבת התחתית,
מבית דואר גדול ומעשרות אם לא מאות מסעדות, ברים וחנויות שפזורות בכל פינה.
לשלושת הימים הקצרים שלנו הזמנו חדר פינתי (תמיד הכי שווה) ב– HOTEL PANORAMA.
חדר כיפי עם נוף מדהים לעיר שנפרס על חלון קיר  מחדר השינה ועד חדר המקלחת, 2 מיטות בגודל קווין סייז ואווירה טובה

מחיר ללילה: 863 דולר הונגקונגי (110$), להזמנת חדר במלון דרך Booking.com לחצו כאן.

 

 

כשיוצאים מהחדר?

הונג קונג היא עיר ללא הפסקה אמיתית, תשכחו מתל אביב לרגע ותדמיינו יותר לכיוון של ניו יורק.
24 שעות של אין סוף התרחשויות, ממאות מרכזי קניות מטורפים ועד מסעדות בכל סגנון שרק תוכלו להעלות על הדעת, ברים רועשים,אנשי עסקים שרצים ממקום למקום בחליפות ומעברי חציה שיוכלו להעביר גם עדר פילים אם הם ירצו להגיע. 
העיר הזאת לא נעצרת לרגע והתחושה בה היא עוצמתית כל כך שקשה לתאר,גורדי השחקים שיכולים בקלות לגרום לצוואר תפוס, כמויות האנשים שלבושים כל אחד בצבע ושילטי הניאון שמנצנצים מכל פינה הופכים את החוויה למשהו שלא הכרתי קודם וגרמו רק לרצות עוד..

 

את היום הראשון שלנו בעיר שהתחיל רק בסביבות השעה 21:00 העברנו בשיטוט ברחובות שהתגלה כפעילות שיכולה לא להסתיים לעולם.
רעבים, עייפים ומוזנחים מהדרך חיפשנו אוכל עם נוף טוב על אחד מגורדי השחקים באזור, לאחר המלצה שקיבלנו הגענו ל-מסעדה בשם AQUAשנמצאת בקומה ה-40  של מגדל מהמם. 
מקום מרשים שבנוי בצורה שבה הקיר החיצוני הוא חלון ענק  וכל שאר הקירות הם מראות שמייצרות תחושת גודל מטורפת. יותר חשוב מזה נוצר במקום מעין 360 מעלות של נוף שלגמרי מונעים ריבים בסגנון מי ישב עם הגב לחלון. המסעדה עצמה ברמה גבוה מאוד ואם אתם מגיעים אליה תתלבשו בהתאם וכמובן שתכינו את הארנק. 
הארוחה עלתה לנו 1,000 $HK (127$).
מה היא כללה ? פיצה,מנה ראשונה ויין.

למחרת פנינו את כל היום לשופינג שמטרתו הייתה להחליף את כל המלתחה הקיצית נטולת הבד שלנו בבגדים קצת יותר ראויים. ההמלצות באינטרנט על מרכזי הקניות לא נגמרו ובחרנו להתחיל                 ב Citygate Outlet שנמצא ליד שדה התעופה ובנסיעה של 35 דקות קלילות ברכבת הגענו ממש עד הכניסה. שלוש קומות של שמות גדולים כמו נייק, פומה, קולומביה,קלווין קליין, מייקל קורס, ראלף לורן, טומי ועוד ועוד מוכרים וטוביםהאווטלט עצמו אומנם מתפאר בהמון חנויות אבל הסחורה בהן הייתה קצת מאכזבת
לטעמנו והמחירים לא כאלה אטרקטיבים.
ColumbusTip
אם אתם כבר שם בקרו במסעדה האיטלקית שנמצאת בקומה האחרונה.
עייפים אך מרוצים חזרנו לחדר, זרקנו את השקיות ורצנו כדי להספיק למופע אור קולי. המופע מתקיים על נוף של 45 גורדי שחקים שנמצאים מעבר לנהר ולטיילת של צ'ים שה צוי, אטקציה שעל פי הדיבורים בשטח הייתה אמורה להיות מרגשת ומרשימה. בפועל זה לא היה כזה מגניב אבל איזה יופי שהעריכה יכולה לתקן הכל.

 

את היום השלישי התחלנו במעבר לאי המרכזי "Hong Kong" שנמצא במרחק של 5 דק' במעבורת שאותה לוקחים מאזור הטיילת של צים שה צוי. אנחנו העדפנו ישר להגיע לאי אבל עוד אופציה מעניינת היא לעלות על מעבורת גדולה שעושה סיבוב בנמל ומאפשרת תצפית טובה על כל הבניינים.
לאחר שהגענו העברנו שעתיים בהליכה נמרצת בנסיון להספיק לראות כמה שיותר, הצד הזה של הונג קונג הוא גם מרכז עסקים שאסור לפספס. כולם הולכים במהירות ממקום למקום, לבושים בגדי מעצבים ולא עוזבים את הנייד ולו לרגע. בתי הקפה עמוסים בארוחות צהריים שמספקות מקום טוב ללחיצות ידיים וחתימות על צ'קים והאווירה כולה פשוט גורמת לכם לרצות להיות חלק מכל זה.
Victoria peak
נקודת תצפית גבוה מאוד שנותנת מבט ישיר על כל האי המטורף הזה שנקרא הונג קונג. אנחנו הגענו ביום אפרורי בלשון המעטה מה שהפך את החוויה לפחות מרשימה אבל עדיין מהממתההגעה לנקודת התצפית היא באמצעות רכבת אדומה בעלת קרון בודד שפועלת כבר יותר ממאה שנים ועושה את דרכה למעלה ההר בזווית מאוד חדה שמזכירה קצת את הקומבה בסופרלנד. כל החוויה הזאת מסתכמת בתור ארוך מאוד
שנע במהירות יחסית ובמחיר של 100 דולר הונגקונגי (12$) שכולל עליה לקומה האחרונה של הקניון שממנה אפשר לראות את הנוף האגדי שלשמו התכנסנו
.

ככה עברו להם שלושה ימים מופלאים בעיר מופלאה שבאמת חובה להכיר
למחרת התייצבנו עם המזוודות בשעה 06:30 בבוקר ברציף הרכבת שפונה לכיוון גואנגז'ו, סין .

חפשו אותנו באינסטגרם!

 michaelkrichely @noazagoury@