ניו יורק, ניו יורק

 

אחרי טיסה קלילה של 3 וחצי שעות הגענו מקובה הרותחת והמזיעה לניו יורק הקפואה והרטובה.

הבירוקרטיה בכניסה לארהב הגדולה הייתה הרבה פחות דרמטית ממה שכולם מתארים . אחרי חצי שעה של ההמתנה הכי מצחיקה בחיי שכללה את רומי במצב לחץ מוגבר, הגענו לדלפק.   יש לציין שהגעתי בלוק הכי תיירותי שיכול להיות, אמרתי בגלוי שהגעתי אחרי טיול בקובה ושבאתי לעשות שופינג של החיים. הפרוצדורה הייתה מהירה וקלילה ובלי ששמנו לב כבר היינו אחרי הכל על מונית צהובה בדרך למלון.

התור למוניות דרך אגב מסודר בצורה מעוררת קנאה והצורה שבה מתמחרים את הנסיעה גם היא מגניבה ויעילה ,  שימו לב גט טקסי ישראל.

הנסיעה משדה התעופה NEW ARK ערכה חצי שעה ועלתה 90 דולר כולל מיסים, כולל כביש אגרה, כולל מנהרה וכולל נהג פקיסטני שלא מבין אנגלית.

Hotel 54- watts 54 st.  SoHo 

המיקום הכי טוב שיכולנו לבקש ללא כל ספק. המלון נמצא במרחק  10 דק' הליכה ממרכזי קניות, מסעדות וחנויות מוכרות וטובות.

כשתגיעו תמצאו כאן אנשי צוות מאוד אדיבים ושירות מקצועי ויעיל. חדרים נקיים ומרווחים ומחיר אטרקטיבי ביותר אם לא האטרקטיבי מכל המלונות שתמצאו באיזור.

חדר זוגי יעלה בסביבות ה-260 דולר ללילה. הוויפי כלול במחיר וגם בקבוקי מים חופשי חודשי מהקבלה. תבואו.

למען ההגינות אספר לכם שזאת הפעם הראשונה שאני מחתימה דרכון במעצמה הגדולה ביותר בעולם והאמת שהתרגשתי מאוד.

הנחיתה בניו יורק הלהיבה אותי יותר ממה שציפיתי וכל פעם שחשבתי על איך לתאר אותה התחלתי להתבלבל. כמה שאני אנסה אני לא אצליח, אי אפשר להעביר את העוצמה שיש בה במילים. גם כשהמילים הן שלי . 

רחובות סוענים, מוניות צהובות, אנשים ממהרים , ריחות של אוכל מכל פינה וגורדי השחקים האינסופיים. כל זה רק חלק ממה שמקבלים פה בכמויות מסחריות. הכל פה מגיע באריזות גדולות וככל שזה יותר גדול ככה אני מרגישה  יותר קטנה. ההמלצות שלי לגבי ניו יורק יתחילו ויסתיימו בלחקור אותה ברגל. אין דרך אחרת. אין דרך להבין מה הולך פה אם לא ברגליים. תעקבו אחרי ריחות טובים, תצטרפו לתורים ארוכים ותנעלו נעליי ספורט כמה שרק תוכלו. ואם כבר מדברים על מה אתם יכולים לעשות. ת א כ ל ו .

הבלוג הפעם יהיה שונה ויחולק להמלצות על מסעדות שוות והמיקומים שלהן , על אטרקציות מעניינות וכמובן על מקומות טובים לשופינג של החיים.

תהיו מוכנים – בניו יורק רצים .

אז מה עושים פה ?

מתחם הבורסה –  וול סטריט – השור המוזהב

מתחם הבורסה ורחוב וול סטריט מוכרים לנו בזכות כמה סרטים מצויינים שעשו ועושים את העבודה בשביל כל אותם ברוקרים שהעיסוק שלהם נראה סקסי וזוהר. בפועל זה לא כזה שונה מכל ניו יורק שמלאה בגורדי שחקים ועומס של ביניינים. גם שם הרגשתי קטנטונת ואולי זאת המטרה ?

 

 

 

 

 

 

 

 

בכל זאת מגניב לראות את אנשי העסקים רצים ממקום למקום עם החליפות היקרות שלהם ונעלי המעצבים המבריקות.

את השור המוזהב הכרתי מהתמונה של אהובי היקר שהיה בניו יורק לפני שנה וקרע את ליבי מגעגועים עזים. בזמן שהוא שלח לי תמונה שלו מחזיק באשכים מוזהבים אני משכתי שערות מגעגועים. אז עכשיו כשאני המגניבה שמסתובבת בניו יורק רצתי להחזיק ושלחתי תמונה.

אנדרטת התאומים 11\9

האנדרטה והמוזיאון שהוקמו להנצחת הניספים בפיגועי 11 בספטמבר, ממוקמים במקום בו ניצבו מגדלי התאומים במגדל הסחר הלאומי בניו יורק.

לפני נפילת מגדלי התאומים, שימש מרכז הסחר העולמי יעד תיירותי מרכזי בעיר, משום שמגדלי התאומים שניצבו בו, היוו את המבנה הגבוה ביותר בעיר.

לאחר אירוע הטרור, הפך האתר ליעד תיירותי מסיבות אחרות לגמרי וכיום מגיע אליו כל מי שרוצה לראות במו עיניו היכן התרחשה מתקפת הטרור המפורסמת, שהביאה למותם של אלפי בני אדם ושינתה את פניו של העולם המודרני.

האנדרטה הזאת היא אחד הסמלים הכי עוצמתיים שראיתי בחיי. הגאונות שביצירה שלהם פשוט מעוררת השראה והתחושות שהיא מעוררת באנשים הן מטורפות. מדהים לראות, מדהים להיות נוכח אל מול העוצמה של זה. חובה ללכת !

ליד האנדרטה תמצאו מוזיאון שמסביר על כל האסון של ה11\9 .

התור לשם לרוב ארוך מאוד אז אם אתם מאוד רוצים ללכת תתכוננו להמתין או צאו מוקדם בבוקר .

למידע על שעות פתיחת המוזיאון ומה מתרחש בתוכו , לחצו כאן  .

עלויות:  כניסה רגילה עולה 24 דולר למבוגר ו-15 דולר לבני נוער עד גיל 17.

סיור מודרך יעלה לכם -42 דולר למבוגר, ו-33 דולר לנוער.

 Westfield world trade center

מבנה אימתני פשוטו כמשמעו. נראה כמו הדרקון של חאליסי בלבן. מהמם שאין מילים לתאר ומאוד קשה להבין מזה בכלל עד שלא נכנסים.

מדובר בקניון. ענק בצורה בלתי רגילה, כמות החנויות לא מצדיקה את המקום וזה לא נראה כמו הקניון הכי כיפי לבזבוזים.. אבל קניון זה קניון. ספורה זה ספורה וויקטוריה סיקרט היא ויקטוריה סיקרט. מילאנו כמה שקיות והמשכנו הלאה.

Top of the rock

אחת התצפיות הטובות של ניו יורק ואם תשאלו את רומי אז היא הטובה ביותר.

רומי קנתה לנו כרטיסים דרך האתר שלהם  והזמינה לשעה הכי מוקדמת שהיא מצאה כדי שיהיו פחות אנשים . 

להזמנות לחצאו כאן .

היינו שם ב9 וחצי ולא חיכינו יותר מידי. סרט הסבר קצר, תמונה מבויימת על הקורה המפורסמת ועלינו לקומה ה- 64. שלוש קומות שמאפשרות לראות את הנוף הזה כל פעם מזווית קצת שונה. מדהים, עוצר נשימה, חוויה מטורפת. חובה ללכת וחובה לוודא שמזג האוויר בהיר וטוב. אחרת זה לא שווה.

one world trade observatory  

נקודת תצפית נוספת בעיר והפעם בשעת שקיעה. בעיניי זה תמיד יותר יפה לראות את השמש שוקעת על העיר , כל הצבעים שוטפים את גורדי השחקים וממלאים את הלב בהתרגשות לקראת הלילה שגם הוא יפה בטירוף בניו יורק. אורות הניאון מתחילים לאט לאט להידלק ואת כל היופי הזה אפשר לראות ממבט על שכמעט נושק לחלל.

פיקניק בסנטרל פארק

בדרך לפארק הנחשק עצרנו בסופר האגדי Wolhe  foods market .

אמאלה ואבאלה של סופר. זה לא סופר , זה חלום. להסתובב ולהתמוגג ולייחל ליום שיפתחו כזה בארץ ואז להשכיר שם איזה חדר לנצח.

כל סוגי האוכל שאתם יכולים לתאר לעצמכם ולבטן שלכם יהיו שם. פיצות אלוהיות, סלטים מכל הסוגים והמינים, אוכל מבושל , סושי, בייגלס, מק אנד ציז, קינוחים, עוגיות, דונאט … ועוד ועוד ועוד.

   

תעשו סיבוב, תאספו כמה דברים ולכו לעשות פיקניק בסנטרל פארק המהמם שנמצא ממש מול החנות.

הפארק עצמו עצום ויפה מאוד. כיף להסתובב בו ומדהים לחשוב שכל הירוק הזה נמצא באמצע הטירוף של ניו יורק. יש שם כבישים וזה בעצם מיני עיר בתוך העיר, המון מה לעשות ומלא זמן שאפשר להעביר שם בכיף גדול.

Moma museum

עד לפני הטיול הגדול יכולתי להגיד שאני לא בן אדם של מוזיאונים ושאין לי מה לעשות בהם… היום הגעתי למצב שהייתי כבר בכמה מהגדולים שיש לעולם להציע והמומה הוא אחד מהנחשבים שבהם. ניו יורק שופעת אומנות מכל הסוגים ומוזאונים הם אחד הבילויים האהובים על הניו יורקרים הפלצנים.

אז כפלצנית ידועה הלכתי גם אני. המוזיאון עמוס ביצירות של כל האמנים הגדולים כגון ואן גוך, פאבלו פיקסו, מרק שגל , פרידה קאלו וכו' וכו' וכו' , הוא מחולק ל-5 קומות מרשימות ולכל חובב אומנות שנכנס יוצע מכשיר להסבר על היצירות. חוויה מגניבה להסתובב ולבהות בתמונות כמו אחרונת האוליגרכיות . מומלץ למי שלא היה מעולם ורוצה להבין על מה המ(ה)ומה.

 Broadway 

חובה חובה חובה חובה חובה .

אין דברים כאלה. המופע הכי מושקע, מרהיב ומטורף שראיתי בחיי!!! הלכנו להופעה של פרוזן כמו שרומי רצתה מאז שיצא הסרט והיה באמת מושלם. שעתיים וחצי של הופעה סוחפת, ציבעונית ומצחיקה . נהנינו מכל שניה למרות העייפות האינסופית שחווינו בסוף היום הארוך.

 

 

 

 

 

 

 

 

את הכרטיסים הזמנו עוד מהארץ דרך האתר הרישמי של ברוודווי, להזמנות לחצו כאן.

Brookline bridge

הגשר הכי מפורסם בניו יורק. ענק ומרשים. הליכה אינסופית ממנהטן לברוקלין אבל הנוף מעלף ופוטנציאל התמונות על הגשר פשוט עצום. ממליצה לכל הצלמים והדוגמניות להשכים ולהגיע כמה שיותר מוקדם מהסיבה שהצפיפות על הגשר באמת גבוה .

בברוקלין עצמה יש כמה פארקים יפים לראות ובאיזור דמבו אפשר להסתובב בו ולצפות במנהטן מעבר לים.

Hotel 1

מלון מוכר ויוקרתי שמציע רופ טופ יפייפה עם נוף מרהיב על מנהטן ועל הגשרים .

עליה לגג תעלה לכם 20 דולר.

 Sea port

נקודה מדהימה שדרכה אפשר לראות את שלושת הגשרים של ניו יורק. מקום מהמם עם המון ספסלים וכסאות שמשקיפים על כל הנוף.

Eataly

קומה שלמה שמרגישה איטליה לגמרי. החל ממוצרים שמגיעים הישר מארץ המגף , דרך מנות איטלקיות ביותר שמיוצרות במקום ועד ספרים ומוצרים משלימים לכל הטעים הזה.

במקום תמצאו מסעדה מצויינת וגם חלון קונדיטוריה משובח על ניחוח איטלקי ביותר.

Time square

הרובע הכי מואר ומפורסם בניו יורק ואולי בעולם ?

אין מילים שיתארו את מה שקורה בטיים סקוואר, הסרטים לא עושים חסד למקום המטורף הזה והאווירה שבו היא באמת חד פעמית. כאילו כל האנרגיה של העולם נמצאת ברובע אחד לא גדול במיוחד. אורות ושלטי ניאון ענקיים ומיליונים של אנשים בכל הצבעים והמינים- כל המהות של ניו יורק מרוכזת לתוך רחוב אחד.

צ'יינה טאון

בתור אחת שהייתה בצ'יינה , סיבוב ברובע הסיני יכול לדמות את התחושה. לא הייתי אומרת שאפשר לספר לחברים שהחתמתם דרכון אבל בהחלט מעניין ומגניב. יש אווירה ולגמרי נראה שהסינים השתלטו על חלק נכבד בעיר. סיבוב של שעה פלוס מינוס ממצה בעיניי ואם אתם בקטע של אוכל רחוב שימו לב מה אתם מכניסים לפה.

SHOOING 

שופינג בניו יורק זאת חוויה מיוחדת במינה . למה ? כי יש פה הכל ולהכל יש כמה סניפים. מה שלא תמצאו בחנות אחת תמצאו בשנייה או בשמינית. וודאו שהזמנתם מזוודה נוספת בחזור ותתחילו לעבוד .

Century 21

אם אתם מתחילים את השופינג, וודאו שנקודת המוצא שלכם היא שם. כולבו ענק של כל המותגים שעולים על דעתכם. 6 קומות של שופינג אין סופי במחירי אווטלט מבלי לצאת מניו יורק. בשבילי זה היה גן עדן ולצערי גיליתי אותו אחרי שכבר הייתה אמורה לסיים עם השופינג שלי. מיותר לציין שיצאתי משם מרוששת.

Macy’s

עוד חנות כולבו שאוספת בתוכה את כל השמות הגדולים. רק ששם לא תמצאו סיילים רצחניים ומחירי סוף עונה בכל פינה אלא תצטרכו לעבוד קשה יותר. בכל קומה יהיה איזה סטנד או שניים ובקומת הנעליים יהיה סקשן שלם של "מי חוטפת יותר מהר" ו"למי לא מעניין מה היא לוקחת , העיקר לקחת" .

בעיניי יותר כיף ב21.

Paper source

ה- חנות ה- כי מושלמת בעולם !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! כל הציוד המשרדי הכי יפה שתראו אי פעם בחנות אחת. מעטפות וברכות מכל הסוגים והמינים, ניירות עטיפה וקופסאות וכיף כיף כיף. מי שהולך מחוייב לעשות משלוח בשבילי.

SOHO 

באיזור הזה לשופינג אין סוף. לכו עם טרולי, או קחו סבל , או שתשכרו חדר במלון באמצע הסוהו . כמונו 😊

אוכל אוכל אוכל 

מה אני אומרת  ? סגנון ארוחה שם המסעדה
טעים ביותר. חובה להזמין את הפנקייקים ואת הטוסט אבוקדו. בית קפה – ארוחות בוקר\ בראנץ' Bubby’s

 

 

טעים מאוד מאוד ולא גדול מידיי. בייגלים שווים Black seed bagel

 

 

הכי טעים עלי אדמות. בלי להגזים. אבל חשוב לציין שיקר מאוד. ארוחות ערב שיקיות ביותר – סגנון אסייתי. Nobu
טעים , טעים , טעים ! ארוחות בוקר Sadelle’s
מקום מלא אווירה אמריקאית. יקר אבל טעים. ארוחות בוקר Balthazar
מקום קטן ומצויין ! מאפים מטורפים וקוקיס' שוט שאתה חייבים לנסות.                 מאפייה Dominique ansel
מקום מוכר וידוע מאוד בעיר . היה טעים אבל אפשר לוותר. ארוחת ערב – איטלקי Cipriani
מאוד אמריקאי. טעים ורועש ויקר. ארוחות בוקר Sarabeth’s
טעים טעים טעים ! לא חובבת המבורגרים גדולה אבל המומחית שלי אישרה. המבוגרים Shake shack
האינסטגרם הזה חתיכת רמאי שחבל על הזמן. לא טעים , אל תלכו. סתם זה היה 6 . איטלקי Obica – mozzarella bar
"הגלידה הכי טעימה בעולם" מאת רומי סימבר. גלידה Grom
בניו יורק מפוזרים עשרות מכוניות גלידה שמציעות את התענוג הכי ניו יורקי בעולם. זה טעים, זה שמן וזה מלא בחומרים משמרים. יאמי.   אוטו גלידה

 

 

ככה נגמרו להם שבעה ימים בניו יורק האינסופית. אני חושבת שהצלחתי להבין מה קורה פה רק ביומיים האחרונים והאמת שזה דיי ברור לי למה. העצה הטובה ביותר שאני יכולה לתת לכם היא לזרום עם העיר, לרוץ, לאכול, להתלבש יפה , להספיק כמה שיותר ועדיין לעצור לקפה ועוגה בכל סימטה שנייה. ניו יורק לימדה אותי בשבוע דברים שלא הבנתי ב25 שנים , ואם אתם כבר שם אז תהיו פתוחים אליה ולשינוי שהיא תביא עליכם לטובה.

קובה הו קובה

יותר מידי זמן עבר מהפעם האחרונה שכתבתי לכם.

את הטיול הגדול סיימתי לכתוב באיטליה לפני יותר מחצי שנה, מטורף איך שהזמן עובר.. מי בכלל זוכר שטיילתי מסביב לעולם והייתי במקומות שאני אפילו לא יודעת את שמם היום.

מי העלה על דעתו שאחרי שבעה חודשים אינטנסיבים שמלאים בטיסות חוץ ופנים ומתחת ומעל בסוף הכל יחזור לקדמותו.. מי חשב בכלל שאפשר ככה בין רגע לחזור לחיים הרגילים שלי ? בטח לא אני.. אבל השיגרה והחיים חזקים מכולנו ומהכל.

למרות שאני נשמעת ממורמרת ועצובה אל תטעו , אני רואה ומבינה את העוצמה שבחזרה לארץ אחרי מסע כזה . הבן אדם שהייתי אז הוא לא הבן אדם שאני היום . קלישאתי ככל שישמע , השתנתי וגדלתי והרגשתי כל רגע את השינוי שאני עוברת. כי בתוך מסע כזה מטורף שבו נמצאים שני אנשים ועוד בני זוג אפשר לשים לב לניואנסים הקטנים.

כל ויכוח קטן, כל טעות בדרך, כל תקלה ובלת"ם הצמיחו לנו את הכנפיים. למדנו לחיות בעולם המטורף הזה מבלי לפחד, למדנו לאהוב אחד את השניה בכל מצב צבירה והבנו שכדי להיות מאושרים לא צריך יותר מאשר להאמין בזה.

החלטנו לאמץ את הנסיעות , לדאוג שלא יעבור יותר מידי זמן בין חופשה לחופשה .. אומנם לא בצורה שזה התנהל אז , אבל בדרך שבה זה מאפשר לנו להמשיך ולהתקדם .

וככה התגלגלתי לקובה .

כשהייתי באיטליה דיברתי עם בת הדודה שלי, אהובת ליבי, שבדיוק הייתה לקראת סיום השירות הצבאי שלה והיא העלתה את רעיון הטיול. מתלהבת שכמוני ישר קפצתי על ההזדמנות ומיהרתי לאשר . "בטח שאני אבוא איתך . מה השאלה. "

ככל שהזמן עבר והמועד הלך והתקרב הבנתי שכנראה מיהרתי עם האישור שלי וזה קצת קשה לביצוע להוציא טיול כזה עכשיו. מכל הבחינות , כלכלית , שיגרתית, תעסוקתית ואפילו משהו בתוכי פתאום התחיל לחשוש כי לא טיילתי בלי מיכו כבר כמה שנים.

עצם העובדה שאמרתי כן כן אני באה – גרמה לזה לקרות. לא יכולתי לחזור בי , זה היה מאוחר מידי והבטחות צריך לקיים. ואז כמו שקורה תמיד , היקום סידר אותי . ארגן אותי ודאג להזכיר לי שבסוף מה הם החיים האלה אם לא אוסף אינסופי של חוויות ?

וככה זה קרה .

ויזה לקובה הוצאנו בסוכנות נסיעות שנמצאת ברחוב מנחם בגין בתל אביב. התהליך היה קצר וכל שהיה צריך לעשות היה לשלם 200 שח ולהביא דרכון .

כרטיסי טיסה –

הדרך הטובה ביותר להזמין כרטיסים היא לחרוש את האינטרנט . בכל האתרים המוכרים.

אנחנו הזמנו שלוש טיסות דרך אירופלוט  (Aeroflot) ויונייטד איירליינס
(United Airlines).

טיסה ראשונה לקובה עם קונקשיין במוסקבה, טיסת המשך מקובה לניו יורק וטיסת חזור מניו יורק לארץ עם קונקשיין במוסקבה . עלה לנו 1,200 יורו כולל הכל.

השלב הבא היה לתכנן תוכניות.

בקובה יש שתי אופציות לינה , האחת היא מלונות – שנחשבת לדרך פחות פפולארית בסוג כזה של טיול. מחירי המלונות יקרים ביחס לאזור ולא שווים את המחיר ברוב המקרים. הדרך השניה היא לינה בקאסות (בתים פרטיים של מקומיים בהם משכירים חדר או שניים ) . אני חייבת לציין שזאת בהחלט חוויה מיוחדת ועוזרת מאוד ליצור חיבור אמיתי למקום דרך המקומיים מסבירי הפנים.

ColumbusTip – כדאי מאוד לסגור את ענייני הלינה זמן מה מראש על אחת כמה וכמה כשמדובר בשיא העונה .מעבר לזה קחו בחשבון שדרך התקשורת עם המארחים היא מיילים וברוב המקרים עדיף שיתנהלו בספרדית .

המלצות על הקאסות ובכלל על מה מתחדש  תקבלו ממקור ראשון חי ובועט דרך הקבוצה "קובה שלנו" שנמצאת בפייסבוק.

כאמור כדי לשמור מקום באחת מהן תצטרכו ליצור קשר עם בעלת הבית דרך מיילים . מומלץ מאוד לכתוב בספרדית כדי לקבל תשובה ואם אין לכם את הכישורים המתאימים כנסו לגוגל טרנסלייט וקוו לטוב.

כדי לסגור מלונות בקובה תצטרכו לעבוד קצת יותר קשה ולחפש את המלון שלכם דרך אחד מהאתרים הרגילים (בוקינג, אגודה וכו) אבל להזמין אותנו דרך אתר המלון.

 עונות השנה – מכיוון שקובה היא מדינה בקריביים, היא לא יוצאת מן הכלל וכמו מדינות איים קריביות נוספות היא ניחנת באקלים סוב-טרופי, ככה שבקובה חם ונעים כמעט כל השנה ובגדול גם אפשר לטייל בה במהלך כל השנה.

ועדיין ישנן עונות עדיפות יותר ופחות –

עונה יבשה – נובמבר עד אפריל, נחשבת לעונה המתויירת ביותר.

עונה רטובה – מאי עד אוקטובר .

עונת ההוריקנים – ספטמבר – נובמבר.

קובה וכל מה שהיא מספרת – 

הרפובליקה של קובה  היא מדינת אי בצפון הקאריבים שנמצאת בין הים הקריבי, מפרץ מקסיקו והאוקיינוס האטלנטי.מצפון לקובה נמצאים ארצות הברית ואיי בהאמה, ממערב מקסיקו, מדרום איי קיימן וג'מייקה ומדרום-מזרח האיטי.

קובה היא המדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים. תרבותה ומנהגיה הושפעו מהתרבות האינדיאנית המקומית, מהאימפריה הספרדית ששלטה בה במשך קרוב ל-400 שנה ומהעבדים האפריקאים שהובאו אליה. עד היום כשמטיילים בקובה אפשר לראות את השילוב המהמם של האפריקאים והספרדים שייצרו את זהותם של הקובנים. אנשים לבנים ושחורים שמתנהלים בהרמוניה מושלמת ומראים מציאות של אהבה נטולת גזע ומין.

עקב היותה קומוניסטית ומבודדת הצליחה קובה לשמור על זהות לאומית ייחודית ולמעשה היא שמורת טבע קומוניסטית באיזור זה של העולם. הייחודיות שלה היא הקסם שלה ומהחשש שכל זה יגמר והיא תתנרמל ותהפוך לעוד מדינה שמעתיקה את ארה"ב היינו חייבות לקנות כרטיס ולהגיע.

כחלק מהבידוד של קובה , גם האינטרנט איחר להגיע ורק בשנים האחרונות יש גישה לווי פי במקומות מסויימים.

הדרך לתקשר עם העולם החיצון היא לקנות כרטיסי wifi בחנות Etecsa במחיר של 1 קוק לשעת גלישה. המוקמות בהם תוכלו להשתמש באינטרנט הם מוגבלים וכדי לזהות אותם תתעניינו בקאסות או חפשו התקהלות גדולה של אנשים שמרוכזים במסך.

התנהלות עם כספים. 

1 פזו קובני = 3.51 ש"ח

העדיפות בקובה היא להגיע עם כסף מזומן ולפרוט כל פעם כמות קטנה. המטבע המועדף על הקובנים הוא היורו ועליו תקבלו את ההמרה הטובה ביותר. במידה ותגיעו עם דולרים קחו בחשבון שעמלת ההחלפה תהיה גבוה ומאוד לא כידאית (לפחות 10 אחוז) .

את ההחלפה הראשונה שלכם ממולץ לבצע ממש ביציאה משדה התעופה. בקשו הכוונה מאנשי הביטחון וגשו בנחת לדלפק הצ'יינג'.

סיימו את ההחלפה וגשו לתפוס מונית. מונית מהשדה לכל מקום באזורים המרכזיים של האוואנה תעלה לכם 25 קוק לנסיעה של 25 דק'.

והנה לכם אחרי המון פרטים תכנים, המסלול שלנו.

האוואנה – ויניאליס- ווראדרו – הוואנה .

ארוזות ב22 קילו בידיוק כל אחת עלינו על המטוס. טיסה קצרה של 4 וחצי שעות ועצירת קונקשין במוסקבה שבסופה עלינו על הטיסה הארוכה ביותר שעשיתי בחיי . 12 שעות ו45 דקות.

יום 1

האוואנה (Havana)

פרטנו כסף , תפסנו מונית והגענו לקאסה הישראלית ביותר בהאוונה שנמצאת בבעלותה של מריה הלנה שהייתה פשוט הורסת וסיפקה לנו אינסוף מידע באינסוף סבלנות.

אצל מריה הלנה שילמו 20 קוק לחדר ו4 קוק לארוחת בוקר (משובחת). הקאסה של מריה ממקומת בשכונת האוואנה ודדו (Havana vedado ) הנעימה והנוחה שנמצאת במרחק 10 דק' נסיעה במונית משכונת האוואנה ווייחה (Havana vieja) שהיא למעשה העיר העתיקה ובה כל ה"אקשן" .

מריה היא האוונה והאוואנה היא מריה. בלעדיה הכל היה נראה שונה ועל אף שהמיקום של הקאסה שלה הוא לא במרכז העיניים אני חייבת לציין שלמדנו להנות מזה ואין ספק שעוד נחזור אליה.

פרטים של מריה הלנה:

+34672989390 – מס' הטלפון שלה (ניתן ליצור קשר דרך הוואטסאפ ).

השמועה סיפרה שבעלי הקאסות ישמחו לקבל מתנות מהארץ בסגנון של קפה, שוקולדים וכאלה וכך היה. הבאנו כל מיני נשנושים ישראליים שבהחלט מצאו חן בעיניי המקומיים . לגמרי שמחנו לשמח.

יום 2

אחרי לילה ארוך ארוך התעוררנו לשולחן עמוס בכל טוב שמריה החמודה שלנו ערכה . ביצים מקושקשות, סלט כרוב וירקות חתוכים. מנגו ואננס קרים קרים נחתכו עבורנו במיוחד ומיץ פפאייה ואננס הכי טעים ששתיתם בחיים שלכם. לימים הסתבר שזאת גם ארוחת הבוקר הכי טובה שנאכל בכל שבעת הימים שלנו באי.

אז מה עושים כאן ?

מול הוטל נסיונל (Hotel National ) שנמצא במרחק 10 ד' הליכה מהקאסה תמצאו את רחוב המכוניות האמריקאיות הכל כך מזוהות עם קובה . תעברו אחת אחת , בחרו את מכונית חלומותיכם וצאו לסיבוב בהאוואנה.

המחיר שתשלמו לא צריך לעלות על 30 קוק לשעה . שימו לב .

אנחנו בחרנו מכונית וורודה עם מושבים לבנים ונהג מתוק להפליא בשם פרננדו . בחור אדיב, מנומס ומאוד סבלני . ממליצה בחום להגיע אליו.

הנסיעה ברכב מאפשרת לגלות את האתרים היפים והמפורסמים בעיר בלי להזיע יותר מידי – שזה בהחלט חשוב. מעבר לזה זאת אטרקציית חובה בעיר ללא כל ספק .

Plaza de la revolucion

כיכר גדולה ששימושה העיקרי הוא עצרות תמיכה במשטר הקומוניסטי. בעבר נהג פידל קאסטרו לנאום בכיכר פעמים רבות, להציג את משנתו המדינית ולהלהיב את ההמונים. כיום זהו בעיקר יעד תיירותי, בעיקר פסלו העצום של חוסה מרטי הממוקם דרומית לכיכר (כ-18 מטרים גובה), העומד במרכזה של אנדרטה לזכרו (מגיעה לגובה של כ-140 מטרים, אשר ניתן להיכנס אליה ולתצפת על העיר). בסביבת האנדרטה נמצאים משרדיו של פידל קאסטרו, בניין משרד הפנים ועליו דיוקנו המפורסם של צ'ה גווארה, ובניין התיאטרון הלאומי.

בהמשך הגענו למין יער קסום בתוך העיר. נראה ומרגיש כאילו נתלש מתוך סצנה מ"מוגלי".

סיימנו את הנסיעה במכונית ופרננדו הוריד אותנו בעיר העתיקה של האוונה .

האיזור הזה הוא כל מה שדמיינתם בראש כשאמרו לכם קובה. הבניינים הצבעוניים, המוזיקה , הריקודים והקובנים ששורקים לכל בחורה אקראית. את הקסם של האוואנה לא תמצאו בכל מקום ולפעמים החום והלחות יוכלו להעפיל עליו . הצטיידו במניפה, תקנו בקבוקי מים קפואים בכל הזדמנות ותתעלו על איתני הטבע. כי הקסם קיים.

Cathedral de la virgin maria de la concepcion immaculada

קתדרלת סן קריסטובל דה לה הוואנה היא הקתדרלה המרכזית של הוואנה, ומקום מושבו של ארכיבישוף העיר. הקתדרלה נחנכה ב-1748 ככנסייה ישועית, ולאחר גירושם של הישועים מהאימפריה הספרדית הפכה, ב-1777, לכנסייה רגילה. ב-1788 הוכרזה כקתדרלה של הוואנה באופן רשמי, וב-15 בינואר 1796 הועברו אליה עצמותיו של כריסטופר קולומבוס מסנטו דומינגו. צוטט מתוך ויקיפדיה .

כניסה חינם.

אם תשלמו 1 קוק תוכלו לעלות על המגדל של הקדרלה ולראות את הנוף של העיר מלמעלה.

La bodeguita del medio

בר מוחיטו מפורסם ומתוייר . מוחיטו מרענן שבא בול בזמן.

המחיר : 5 קוק לכוס .

Obispo

רחוב מרכזי בתוך העיר העתיקה . אמני רחוב , פסלים אנושיים , זמרים, רקדנים והמון תיירים . חנויות קטנות עם מלא מזכרות יפות שנוטפות אווירה וסטייל קובני.

# את רוב קניות המזכרות שלי עשיתי בוויניאליס אבל גם ברחובות של האוואנה העתיקה נחמד להסתובב והמחירים כמעט זהים.

# סיגרים מומלץ מאוד לקנות ממריה . ב- 50 קוק תקבלו קופסאת עץ מרשימה עם 25 סיגרים ארוכים. מה שכן זכרו להזמין לפחות יום מראש.

Capitol

אל קפיטוליו Nacional ( הקפיטול הלאומי של קובה ) הוא אחד המבנים  המתויירים והמוכרים ביותר בהוואנה . זה בניין מלכותי, הממוקם ב Centro Habana , דומה לזה שבוושינגטון הבירה, אבל הוא גדול יותר ומפואר יותר. 

אוכל

האוכל בקובה ובהאוואנה בפרט הוא עניין טריקי. ברוב המקרים הוא ממש לא טעים ואם מצאתם משהו לא רע אל תהיו בטוחים שהוא יהיה שם גם מחר. המחסור באי הוא לא יאומן וכתוצאה מזה המטבח דל ומאוד לא מפותח. הצטיידו מראש בכל מה שאפשר מהארץ ובעיקר אל תבנו על הסופרים שלהם שימלאו את החסך.

יום 3

מריה הזמינה לנו קולקטיבו (מונית משותפת) לויניאליס. וואן ברמה עם מזגן . הנסיעה עלתה 20 קוק לאדם ונמשכה שעתיים.

ויניאליס !

כפר יפייפה. מיוחד במינו שנמצא בתוך אחד המקומות הירוקים ביותר שראיתי בחיי. בתים קטנים וציבעוניים למדיי צמודים אחד לשני ויוצרים תמונת נוף יחודית למקום . אני התאהבתי בויניאליס ומה שראיתי שם לא ראיתי לפני. אנשים יושבים ברחובות או במרפסות של הבתים שלהם, מתנדנדים על כסאות נדנדה ומסתכלים על העוברים ושבים. כולם מכירים את כולם, כולם צוחקים עם כולם וכולם אדיבים לכולם. אין פרצופים לא נעימים ואין אווירה של עויינות. לא כלפינו ולא אחד לשני. כשהגברים שורקים לבחורות הן צוחקות איתם וממשיכות הלאה וכשיש תור לאן שהוא כל אחד יודע את מקומו ואף אחד לא מחפש לעקוף . מין תרבותיות שנראית תלושה ממקום כזה מיושן. ויניאליס הוא כפר מיוחד במינו ואני בהחלט התאהבתי בו.

המונית הורידה אותנו בקאסה של דיה.

El colibri – daya

בחורה צעירה ומתוקה שהציעה לנו חדר מצויין עם שתי מיטות גדולות, שירותים ומקלחת צמודים ומזגן מקפיא. ארוחת בוקר טובה וגם המיקום מצויין . אצל דיה שילמנו 15 קוק לחדר ללילה וארוחת הבוקר עלתה 5 קוק לסועד.

לפי ההמלצה של דיה הלכנו לאכול את ארוחת הערב הטעימה הראשונה שלנו בקובה.

El cimpesino

במרחק הליכה של 7 דק מהקאסה נמצאת אחת המסעדות הקסומות והמפתיעות שראינו . המלצרים עמדו בכניסה וכשהגענו ליוו אותנו לשולחן בחלק האחורי של המקום. ככל שהתקדמנו צלילי המוזיקה הקובנית התגברו ולאט לאט התגלה בפנינו נוף עוצר נשימה שנראה כאילו צולם באפריקה.

מקום פשוט מדהים וחובה אליכם להגיע אליו. מבחינת האוכל אציין שזאת הייתה הפעם הראשונה ששבענו מארוחה מאז שהגענו ולא רק ששבענו גם נהננו.

מומלץ בחום.

למחרת דיה אירגנה לנו נסיעה בוואן משותף לחוף הים קאיו חוטיאס (Cayo Jutias). הנסיעה לוקחת שעתיים וחצי פלוס מינוס, היא עולה 20 קוק לאדם (הלוך חזור) והיא בהחלט לא תענוג.. מה שכן , הנוף בדרך לשם עוצר נשימה.

על החוף הזה אי אפשר שלא לשמוע ואת התמונות שלו כמובן שאי אפשר לשכוח. חוף מהמם עם חול לבן ומים טורקיז כמו שכולם מאוד אוהבים . אם תמשיכו לצד ימין של החוף תגלו את היופי האמיתי שלו עם כל גזעי העצים הלבנים שיוצאים מהמים והמוניות האמריקאיות שחונות על החוף.

יצאנו מהחוף בשעה 16:30 ואחרי מקלחת ומנוחה קצרה הלכנו לבר טאפס וקוקטיילים מומלץ ביותר בשם  J3.

את היום השני שלנו בויניאליס התחלנו במוחיטו על שפת הבריכה של המלון המפורסם Hotel Horizontes Los Jazmines . מה מיוחד כאן ? נוף עוצר נשימה אל תוך הוואלי ובריכה קרירה בחום הבלתי נסלח של קובה.

כסיימנו שם המשכנו לטיול סוסים אל תוך הנופים ההורסים ביופיים של ויניאליס. דיה הזמינה לנו את הטיול וכרכרה עם סוס הגיעה לאסוף אותנו בדיוק בשעה שרצינו. מי שלא רכב על סוס מיומיו חשוב לציין שזה מגניב וכיף אבל לא פשוט. הרכיבה עורכת משהו כמו 3 שעות ולפעמים זה יכול להיות מתיש. חשוב ללבוש בגדים נוחים, מכנסיים ארוכים ואפילו חולצה דקה עם שרוול ארוך וכובע – כי השמש נותנת עבודה.

כחלק ממסלול הטיול עצרנו בחווה שמייצרת דבש,קפה ורום מקומיים. כשתגיעו תקבלו הסבר מעמיק מאחד המדריכים המאוד שרמנטים שנמצאים במקום.

בחווה קנינו בקבוק רום דבש שהיה מאוד טעים ועלה לנו 27 קוק ל750 מ"ל. סביר להניח שהמחיר יקר יותר ממה שתמצאו בחוץ אבל המדריך עבד כל כך קשה על ההסברים שפשוט לא יכולתי לסרב ….

התחנה הבאה הייתה חוות הסיגרים. חווה קטנה וביתית עם סיגרים המיוצרים בעבודת יד. החוויה הייתה נהדרת. היה לנו מדריך חייכן ומקסים שדיבר בצורה מאוד מרשימה ושופעת ידע על כל התהליך של ייצור הסיגרים , הייתרונות של החווה שלו ועל שיטות הגידול של העלים. הוא פתח לנו סיגר וביחד עישנו לראשונה את אחד מסימני ההיכר של קובה.

המחיר של הסיגרים בחווה היה 4 קוק ליחידה. בהחלט יקר ביחס לעבודה שכבר קנינו 25 סיגרים ב50 קוק אצל מריה. ולמרות זאת קנינו ממנו עוד 10. כי הוא היה משכנע ומתוק .

את הטיול סיימנו מזיעות ומותשות בצורה בלתי רגילה אבל עם סיפוק וצחוקים שחבל על הזמן.

המחיר לאדם היה 25 קוק.

Varadero

מויניאליס יצאנו בשעה 8:00 בבוקר . לקחנו קולקטיבו עם עוד שני צרפתים ואחרי שעתיים וחצי נסיעה הורדנו אותם בהאוונה ואנחנו המשכנו לווראדרו. מחיר הקולקטיבו היה 30 קוק לאדם.

בסך הכל 4 וחצי שעות בדרכים שבסופן מגיעים לגן העדן ווראדרו.

עיירת החוף מלאה כולה במלונות הכל כלול ורצועות חוף לבנות עם ים ב50 גוונים של כחול .

אנחנו הזמנו עוד מהארץ שני לילות במלון הכי שווה באיזור בשם מאליה אינטרנשיונל (Melia international) .

רשת מאליה היא חזקה ומוכרת בענף מלונות "הכל כלול" והמלונות שלה פזורים בכל רחבי העולם עם ערמות של רזומה. בואו נגיד שהמלון היה כמעט מושלם. החדרים נקיים ומודרנים, כל המתקנים מטופלים היטב ויש בהחלט אווירה של יוקרה באוויר. מה שכן, האוכל כמו בכל קובה היה מאכזב , לא טעים ולא מספק. אבל מה אפשר לעשות כשאף קובני לא יודע לבשל ?

יומיים שלמים של בטן גב, בטן גב, פירות, קרם הגנה, שמן שיזוף, קוקטיילים ואוכל בינוני. הכי טוב שאפשר לבקש אחרי שבוע של קאסות וזיעה בלתי פוסקת.

חוף הים של המלון הוא יפה שאין מילים לתאר ולפי השמועות הוא גם היפה ביותר בוראדרו. אז אם אתם בוחרים ללון במלון אחר, תזכרו שתמיד תוכלו להגיע בתור אורחים .

אחרי יומיים של גן עדן חזרנו להאוואנה לילה אחרון לפני הטיסה לניו יורק.

את הקולקטיבו לקחנו מתחנת האוטובוס ויה אסול בווראדרו והנסיעה עלתה לנו 25 קוק לאדם.

שבוע שלם היה בדיוק הזמן שנחוץ לנו כדי לחוות את קובה. עיר, כפר וחוף. מיצינו את הימים עד תום ונהנו מכל רגע ואין ספק שהגשמנו חלום כשנחתנו פה. קובה מיוחדת במינה ועל אף כל המקומות המטורפים שזכיתי לראות אני שמחה לומר שהיה פה באמת מאוד מיוחד. ממליצה בחום להישאר מעודכנים כשסוגרים טיול מהסוג הזה ולדאוג שההמלצות שתקראו יהיו רלוונטיות לתקופה.

שבעה ימים עלו לנו 500 יורו לאדם .

קניות של מזכרות מכל המינים עלו לי 150 יורו.

היעד הבא ? ניו יורק !

איטליה שלי היפה

ברגעים אלה ממש, מתחילות להכתב להן המילים האחרונות לתקופה האלוהית הזאת שנקראת מסע מסביב לעולם. לפני שישה חודשים יצאנו מהבית אל עבר הלא נודע, אל עבר חלום כל כך גדול שכל הפוסטים שבעולם לא יצליחו לתאר בצורה מדוייקת. תילאנד, פיליפינים, הונג קונג, סין, יפן, רוסיה, נורבגיה, בולגריה, גרמניה, צרפת, דנמרק והנה הגענו לנקודה האחרונה שתסכם את הכל, איטליה.

אני מעריצה מושבעת של ארץ המגף שמלאה בניחוחות של פחמימות ועגבניות טריות והיה לי ברור מאליו שכדי להפוך את כל החוויה הזאת לשלמה אני חייבת לחזור לכאן.

Rome

לשדה התעופה הגיע המאהב האיטלקי שלי עם מכונית קבריולט שאישרה לגמרי שאנחנו נמצאים בארץ חלומותיי.. הקסם של רומא נמצא בכל פינה, באוויר, בריחות, במבטא שמתגלגל על  הלשון ומרעיד את הלב, בסטייל הכזה הורס, בפיצות, בפסטות, ביין. ב ה כ ל .

בנסיעה של חצי שעה שמלווה בפרצוף כואב מחיוכים ונשיקות הספקתי לראות את רומא מאורת באורות צהובים של לילה ובסופה של הדרך הגענו אל המלון:

Milton, מתחזים ? סביר להניח.. אבל בכל זאת מדובר במלון בוטיק קטן ומתוק שנמצא במרחק רבע שעה הליכה מהקוליסאום, סביבו תמצאו בר נשנושים שפתוח עד השעות הקטנות של הלילה, מאפייה ותחנת מטרו במרחק של חצי דקה.

תושביה המהממים של רומא שלי לא פסחו על המלון הזה וגם כאן היה שירות נהדר שהיה מלווה בחיוכים תמידיים ורצון אמיתי לעזור.

אז מה עושים ברומא ?

ברומא אוכלים אוכל טעים, עושים קניות, עוברים בכמה מקומות תיירותיים מפורסמים ובעיקר מתרשמים מהאווירה המענגת שלה. מגלים אותה בסימטאות הקטנות ובגלידריות המיוחדות ומריחים אותה לא משנה לאן הולכים. רומא היא אחת הערים שמייצגות הכי יפה את המדינה שלהן . היא נותנת טיזר לכל מה שתראו בהמשך ובגלל זה שלושה – ארבעה ימים הם דיי והותר.

 Vatican 

וותיקן, המדינה הקטנה והמפורסת בעולם כולו נמצאת בלב ליבה של רומא וכמעט בכל ימות השנה היא תהיה מלאה עד אפס מקום בתיירים נלהבים שבאים לספוג תרבות ואווירה של ישו ומריה הקדושה.

על פי הנתונים של מדריכי מוזיאון הוותיקן, בכל יום עוברים כ-20,000 מבקרים בממוצע, מה שמקשה מאוד על הליכה נינוחה, נעימה ולא מחניקה בתוך המוזיאון המרשים הזה.

ובכל זאת, שווה מאוד לבקר שם לפחות פעם אחת ולהבין על מה מדובר. הדרך הטובה ביותר תהיה לקנות כרטיסים מראש דרך האינטרנט ולבחור מדריך בשפה הנוחה לכם ביותר כי המידע שישפך עליכם הוא רב וקצב ההסברים הוא מהיר.

אנחנו עשינו טעות ולקחנו את המדריכה מטעם המוזיאון שזה הכי זול והכי פחות אטרקטיבי כי הקבוצה היא גדולה יחסית והאוזניה שהם נותנים גרועה עוד יותר מהכל. לא שומעים כלום וגם כששומעים לא מבינים כי היה לה מבטא מאוד כבד שהיה חצי איטלקי וחצי הודי.

בקיצור ידידיי חפשו מדריך טוב מראש דרך האינטרנט שגדוש כולו בחברות של ישראלים שמתפקדות על כל אזור רומא.

בשלב כלשהו אנחנו נטשנו את הקבוצה והסתובבנו לבד כמו שאנחנו רגילים ואוהבים. אני חייבת לציין שהמוזיאון הזה באמת יפייפה, הוא מרשים מאוד ויצירות האומנות שתראו שם הן בין המפורסמות בעולם וזה בהחלט משהו ששווה לספר לנכדים.

אחרי שלוש שעות של פליאה מעורבת בזיעה, הלכנו לשתות קפה שבתוכו כדור גלידה ווניל נמס ומתוק באחד הרחובות שבאזור.

המדרגות הספרדיות

המדרגות המפורסמות של רומא יעלו לכם ב-136 צעדים וסביר שתראו עליהן את כל התיירים המותשים עם אינספור שקיות של מיטב המותגים וקורנטים של גלידה שנמסה להם על הידיים .

על הנהר המרכזי תוכלו למצוא בחודשי הקיץ יולי אוגוסט עשרות דוכנים עם גגות לבנים ואורות צהובים שמציעים אין סוף קשקושים שתוכלו למצוא בכל טיילת.. מעבר לזה ישנן עשרות מסעדות וברים שפזורים לכל אורכו של הנהר, מוזיקה ואלפי אנשים שהולכים וחוזרים. אנחנו נפלו על מסעדה ממוצעת מאוד ולכן אני מציעה שמיד כשאתם מגיעים תתישבו במקום שמריח הכי טוב.. זה בעצם הסוד של איטליה.

הקוליסאום

האתר היפייפה הזה הוא הרבה מעבר למקום טוב לעשות תמונות וכדי להבין באמת מה עומד מאוחרי כל אותן קשתות אבן ישנות אתם באמת צריכים לקחת מדריך וכמובן להזמין כניסה מראש. או דרך האינטרנט או דרך אחד מסוכני המכירות שעומדים בחוץ ומציעים חבילות שונות.

במחיר של 30 יורו בממוצע לאדם תוכלו לקבל אחלה של חבילה שכוללת כניסה בלי תורים לקליסאום ולפורום הרומאי, מדריך בקבוצה קטנה ולפעמים גם ירידה לקומה הראשונה בקוליאסום שנקראת ה"ארנה"(הזירה).

רעבים ומאוהבים התהלכנו ברחובותיה הצרים והיפים במרכז העיר ובסופם הגענו למסעדת פסטה מקומית שכמובן נעשית בעבודת יד רגע לפני שהיא נכנסת אל הבטן שלכם. מתמוגגים מהריחות והטעמים התיישבנו לשולחן והזמנו כאוות נפשנו, פסטה פוטוצ'יני ברוטב עגבניות קלאסי עם בזיליקום ופרמז'ן ביחד עם פיצה רומית עם מוצרלה, עגבניות שרי מתוקות כמו סוכריות, בצל וטונה.. טעים טעים טעים.

באותו הרחוב תוכלו למצוא את הטרמיסו המפורסם מפומפיי שיציע לכם טעמים רבים של הקינוח האהוב ובנוסף גם גלידות מצויינות. גלידה עוגת גבינה… אתם חייבים.

בערב הגענו למסעדת שף מצויינת שאת שמה אני לצערי לא רשמתי, אזור ההמתנה עמוס בתמונות של כל הכוכבים הכי גדולים מהוליווד שהגיעו להתארח במקום והריחות שיוצאים מהמטבח מתפזרים לכל אורכה ורוחבה של המסעדה.

מול הקוליסאום יש מספר מסעדות שזכו כנראה בנוף הכי טוב בעיר. בחרו אחת עם אפשרות לשיבה במרפסת ותהנו לכם מארוחת בוקר מרשימה בהחלט.

shopping

ברחובותיה הצרים של רומא תמצאו חניות בוטיק, רשתות גדולות וכמובן את כל מתוגי העל שהאיטלקיות כל כך אוהבות.

לפני שלוש שנים כשביקרתי באיטליה לראשונה נתקלתי בחנות ( שם חנות ) בסורנטו שממש הרעידה את עולמי.. יש שיגידו שאני נסחפת, מגזימה ויוצאת מפרופורציות אבל כשאני מוצאת חנות שקולעת במדוייק לטעם שלי, שמסודרת לפי צבעים ושכל כולה מציעה בדי פשתן אני יכולה לגמרי להתעלף.

יד הגורל או שמה הייתה זאת היד של דודה שלי ? שהתאהבה גם היא בחנות ושלחה אותי לסניף הרומאי שהיה ממקום ממש מול המסעדה שלנו.

חייבת לציין שאם בתוכנית שלכם גם דרום איטליה החנות בסורנטו הרבה יותר שווה אבל גם זאת מהממת ויצאתי ממנה עם איזה 4 קילו נוספים של שמלות.

קניון מצויין, ענק בסדר גודל שמצריך שבעה אזורי חנייה תמצאו במרחק של כעשרה קילומטרים ממרכז העיר. (שם הקניון).

Sorrento

נסיעה של שלוש וחצי שעות מרומא לסורנטו. כשהגענו לעיר המהממת הזאת התחילו לאט לאט לצוף להם כל אותם זכרונות מהטיול החלומי שעשיתי עם אמא שלי לפני שלוש שנים. כל כיכר, כל סמטה ואפילו כל בית קפה שהייתי בו נצרב בזיכרוני ופשוט חיכה לי כאילו ידע שאחזור.

בלב סורנטו יש כיכר וסביבה עשרות בתי קפה ומסעדות שהשולחנות שלהם נמצאים ממש על הכביש,מארחי המסעדות יזרקו אתכם עמוק אל תוך איטליה תוך כדי שיזמינו אתכם באסרטיביות מהולה בחיוך שרמנטי במיוחד אל תוך כל אחת מהמסעדות ברחוב .

האנשים צועדים ממקום למקום בלי להתחשב בתנועה שבהחלט מתחשבת בהם  וביחד הכל יוצר אווירה מטורפת עם קסם איטלקי אוטנטי, שהכי כיף לראות בדרום.

אני לגמרי משוחדת ואיטליה בשבילי היא בהחלט גולת הכותרת והמטרה שלי בפוסט הזה יקיריי היא מאוד ברורה, לתאר לכם במדוייק למה אתם חייבים להגיע לכאן בהקדם ולא פעם אחת, אלא בכל הזדמנות שתהיה לכם.

באותה כיכר מרכזית בסורנטו שסביבה הכל מתנהל תוכלו למצוא דוכן ובו סוכנים שיציעו לכם חבילות שייט לאיים שמסביב וכמובן למפורסם שביניהם קאפרי. ההבדל בין הסוכנים הוא לא גדול ואם תרדו למטה דרך עשרות המדרגות החצובות בצוק תוכלו להגיע למרינה היפה של סורנטו ולהזמין ישירות ממשרדיה שייט לכל אחד מהאיים שבסביבה.

בפעם הקודמת שביקרתי באי עלינו על השייט לקאפרי שהיה מאוד נחמד, הפעם וויתרנו על זה ולמי שיש זמן פנוי ולא ממהר הייתי מציעה כן לעשות אותו.

מעבר למסעדות, בתי הקפה ומשרדי הכרטיסים תוכלו כמובן למצוא את הסמטאות הצרות והיפות של העיר שיציעו לכם חוויה בלתי נשכחת של שוק איטלקי ובו דוכנים מכל סוג שרק תרצו. ריח הלימון העז שירדוף אחריכם מחנות מזכרות אחת לאחרת לא יניח לכם ויאלץ אתכם לשתות לימונצ'לו מקומי וכנראה גם לקנות כמה הביתה.

עשרות חנויות בגדים שמציעות רובן ככולן בדי פשתן הלו הם המומחיות של האיטלקים. באותן חנויות תוכלו להחליף את כל הלוק ולהמשיך את דרכם עם מראה שמאוד תואם את המקום.

חנויות עור שיציעו תיקים, חגורות ונעליים ואינספור חנויות שייצרו לכן יקירותיי את הסנדלים שתמיד חלמתן עליהן, סורנטו היא עיר קטנה וקסומה שאתם בהחלט חייבים לבקר.

מחירי הלינה בסורנטו הם לא זולים והנה לכם הבחירה שלי:

אנחנו התארחנו בגסט האוס שנקרא לה צ'יק שהוא ממש מצויין ושנמצא במרחק 700 מטר ממרכז העיר . במקום תוכלו למצוא חדרים נקיים ויפים וחשוב מהכל שירות מצויין וללבי.

Positano 

אוי פוסיטנו.. אחת מהעיירות היפות ביותר בכל איטליה המצויה על אזור הקרוי חוף אמלפי שהינו חצי אי הנמצא דרומית לנאפולי. חצי האי והכביש המתפתל בין הכפרים שבדרכו נחשב לאחד היפים בכל אירופה אם לא היפה שבהם. הכביש מתפתל בין עיירות איטלקיות שנמצאות כולן על קו החוף היפייפה ובניהן מפרצים עם מים צלולים, מסעדות ובתי קפה שנמצאים על מרפסות עם נוף עוצר נשימה.

העיירה פוסיטנו היא עיירת נופש יוקרתית ופופולארית שמיועדת בעיקר למי שהכסף מאוד מצוי בכיסו. כל עשירי העולם חולפים בעיירה הזאת ותוכלו לראות אותם מתארחים במלונות שמחירם נע בסביבות ה3,000 יורו ללילה.

הדרך הטובה לבלות בעיר מבלי למכור כילייה היא פשוט ללון באזור סורנטו ולהגיע עם הרכב בנסיעה של חצי שעה.

מה קורה בעיר שכל כך שווה להגיע ? מעבר לנוף ה א ל ו ה י  שיהמם את עולמכם יש עשרות חנויות לכל אורך הרחובות המפותלים, בתי קפה ומסעדות שוות במיוחד שבהחלט כדאי לכם להזמין אליהן מקום מראש.

לצלמים שבנינו  פוזיטנו זה גן עדן עלי אדמות והשעה הכי טובה להגיע לשם היא בסיבות 18:00 כשהשמש נמוכה יותר ומכינה אתכם לקראת השקיעה ב-19:30.

את התשובה לגבי כמה זמן להקדיש לעיר אני אגיד בזהירות רבה.. אנחנו היינו שם שני ערבים מ-17:00בערב ועד כמעט 23:00 בלילה, אין ספק שיום שלם בחוף הים היה יכול להיות מצויין ולכן אני אגיד שיומיים שלמים יהיו בעיניי מספקים ובלתי נשכחים.

איפה אוכלים ?

באיטליה כמעט אי אפשר ליפול בבחירת מסעדה ועדיין כיף לקבל המלצות.

קפה פוזיטנו ממוקם גבוה יחסית מעל מרכז העיר ואם אתם מתעצלים לעשות את כל הדרך למטה זאת תהיה בחירה מצויינת עם נוף מהמם.

נקודת התצפית הטובה ביותר שייכת למסעדה שנקראת ברונו ובמקום תמצאו אוכל משובח עם שירות מצויין.

גולת הכותרת היא מסעדה שלצערי אני לא זוכרת את שמה אבל נמצאת מעל הברונו מצד שמאל, אוכל אלוהי, נוף מטורף ושירות יוצא דופן.

אם אתם מגיעים ברכב תהיו ערים לעניין החנייה המאוד בעייתי במקום, חניה על צידי הכביש תעלה לכם 3 יורו לשעה והסיכוי שתמצאו אותה אם תגיעו בשעות הערב הוא נמוך בהחלט.

האופציה השנייה היא חניוניים פרטיים שנמצאים לכל אורך הדרך ומחירם נע בין 7-10 יורו לשעה.

  Amalfi 

באמלפי התמזל מזלנו והגענו למלון מהמם בשם Residenza luce שנמצא ממש בלב כל העניינים של העיר, מעבר למיקום המצויין ולחדר המעלף ברמות קיבלנו שירות באמת חד פעמי מבעל המלון, העובד שלו וחמתו שהיו כל כך שירותיים וכל כך טובים ששקלתי לקחת אותם איתנו לארץ.

וכשיוצאים מהחדר ?

הרחוב מתחת למלון הוא האזור המרכזי של העיר ולכל אורכו תוכלו למצוא עשרות חנויות, דוכני גלידה ומסעדות שוקקות חיים. אווירה מדהימה שבאמת שווה להגיע ולראות במה מדובר.

רצועת החוף של אמלפי תהיה תמיד מלאה בשמשיות כחולות שצובעות את הנוף ומזכירות לכם שלמרות שהאיטלקים דומים לנו מאוד יש להם הרבה יותר סטייל.

אחד הדברים שיפה לראות כאן זה את הנכונות של מארחי המסעדות ואת היכולת המדהימה שלהם "לדוג" לקוחות כאילו היו דגיגונים. מבט מהיר, סימון לכמות האנשים ואתם תפוסים להערב.

אין באמת דרך להסביר איך היכולת שלך להחליט אם אתה יושב באותה מסעדה או לא נלקח ממך לחלוטין. ברגע שנתפסת במבט של המארח המפולפל, אתה שלו להערב.

אפשרות נהדרת לאנשי הים שבנינו היא לגשת אל המזח ושם לבחור אחת מסכנויות השכרת הסירות ולהזמין לכם שייט פרטי שבו אתם יכולים להשיט את הסירה בעצמכם או כמובן לשכור את שירותיו של הסקיפר.

המחירים לסירה פרטית נעים בין 180 ל-220 יורו ליום.

Sicily

משהו כמו 9 שעות נסיעה מאזור אמלפי יקחו אתכם אל עבר האי הגדול ביותר במזרח התיכון, סיציליה. בדרך תעברו במעבורת שתעלה לכם 75 יורו הלוך חזור (תקף לחודשיים) ועוד כמה כבישי אגרה שיעלו עוד כמה יורו.

סיציליה שמלאה בתרבות והיסטוריה וכמובן בהמון המון ים יפייפה בצבעי טורכיז היא יעד נהדר גם למי שרוצה חופשת בטן גב וגם למי שרוצה להשכיר רכב ולחרוש את כולה.

חמישה ימים באי, מה עושים ?

צ'אפלו – העיר הראשונה שלנו בסיציליה, זאת שסיימה 9 שעות נסיעה ארוכות ומתישות היא בהחלט מקום יפה ויש שיאמרו היפה ביותר באי.

Columbustip – אם אתם רוצים לחסוך קצת כסף ויותר חשוב מזה אז גם כאב ראש, אל תזמינו מלון בתוך העיר העתיקה. הכניסה לשם עם רכב היא כמעט בלתי אפשרית ומאוד מסורבלת גם אם תחנו בחניונים ליד.

האופציה הטובה יותר שאנחנו בחרנו בה היא לקחת חדר במלון גראנד הוטל וילה איגריה . מקום מדהים באמת, עם חוף פרטי וחדרים יפייפים. במרחק של חצי שעה הליכה או 10 דק' במונית תוכלו להגיע אל העיר העתיקה ולעשות בה סיבוב שכולל גלידה וצהריים..

Palermo 

בפלארמו החלטנו להעביר שלושה לילות במלון וילה המהמם ומשם לצאת לטיולי יום באזור.

פלארמו עצמה יפייפיה ויש בה המון מה לראות, ממבנים עתיקים ומלאי היסטוריה ועד לרחובות קניות שוקקים, מסעדות ושווקי אוכל עממים.

סה ג'סטה – שעה ורבע נסיעה אל עבר האתר המפורסם ובו שרידי מבנים מימים קדומים שבהם היוונים שלטו באי.

אריצ'ה – עיירה עתיקה שנמצאת במעלה ההרים ובה תתהלכו ברחובות ישנים ויפים וביניהם תוכלו לראות את הים שנמצא למטה ולהנות מנוף יפייפה ותמונות מצויינות. גם כאן כמו בכל הערים המיוחדות והעתיקות של איטליה תמצאו חניות קטנות שמוכרות תוצרת מקומית של קרמיקה, פשתן ובצקים.

סן ויטו לו קאפו – רצועת חוף יפייפיה שפתוחה משעה 9 בבוקר ועד השעה 19:00 בערב.

Taormina

טראמינה היא יותר ממה שציפינו ולילה אחד שם הוא לחלוטין לא מספיק.

הגענו אחר הצהריים למלון מקסים שנקרא B&B וממקומם ממש על הכניסה לעיר העתיקה המהממת. בעל המלון החביב עזר לנו על המזוודות ולאחר שהעלנו הכל הוא נסע עם מיכו לחנות את הרכב בחניון ציבורי.

החדר היה איטלקי למדיי, קטן ומסוגנן ועלה לנו 80 יורו ללילה.

בעיר העתיקה של טראמינה יש קסם אמיתי ברחובות, אני לא יודעת לתאר אותו בדיוק אבל אולי בגלל שהעיר ממקומת גבוה ומזג האוויר בה הוא לרוב נעים ורוחות נושבות בין כל הסמטאות הקטנות שלה .. אולי זה מה שמוסיף לריחות ולטעמים שבוקעים מן העיר הזאת.

מה עוד יש באזור ?

בתוך העיר העתיקה ישנו האמפי תיאטרון הרומאי שהוא אתר היסטורי חשוב ומתוייר שהכניסה אליו עולה 10 יורו.

הר הגעש אתנה

הר הגעש אתנה הוא אחד מההרים הפעילים ביותר באירופה ומרתחשת בו פעילות געשית קבועה. ההר מתנשא לגובה של 3,300 מטר מה שמעניק לו את התואר הר הגעש הגבוה ביותר באירופה.

עליה להר ברכבל + אוטובוס יעלו לכם 64 יורו לאדם ואת הכרטיס תוכלו לרכוש למטה.

ממשיכים הלאה אל היעד האחרון שלנו שנמצא במרחק 6 וחצי שעות מסיציליה.

העקב של ארץ המגף, מחוז פולייה.

POLYA

האזור היפייפה הזה מאופיין בחופים מיוחדים למדי שאם הייתם מראים לי תמונות הייתי משערת שמדובר על הפיליפינים. רצועות חוף עם מים צלולים וכחולים למדיי, מערות פתוחות שאפשר לקפוץ אליהם ובאמת הרבה יופי.

התמקמנו בעיר לצ'ה  והעברנו בה שלושה ימים. במלון בוטיק קטן ויפה שנמצא במיקום מצויין ומציע חדרים מרשימים למדי במחירים זולים מבשאר איטליה.

וכשיוצאים מהחדר ?

העיר העתיקה היא בהחלט מקום מצויין להעביר בו את אחר הצהריים והערב כמשזג האוויר מתמתן. בדומה לכל הערים היפות של דרום איטליה, גם כאן תמצאו מבנים עתיקים, מדרכות לבנים והמון מסעדות וחנויות קטנות בדרך, אני יכולה להעיד על עצמי שגם אחרי שבועיים וחצי לא מיציתי את העניין..

יום חופים:

בריכה טבעית יפייפיה שנמצאת ב— וכנראה שכל הרוחצים בה הם תושבי האזור.. הישיבה היא עם הסלעים ומי שלא מיומן כמו האיטלקים יכול להתבאס מהעניין, בכל זאת חובה להגיע.

סאמר קלאב שנמצא ב—- . מקום מהמם שנמצא על קו החוף ובו כמה בריכות יפייפיות כאשר חלקן מלאות במי ים מלוחים.

כניסה לזוג עם שתי מיטות שיזוף ושימשייה – 25 יורו.

מקום מיוחד בטירוף, מערה פתוחה שסביבה תמצאו עשרות אנשים שקופצים ישירות אל תוך המים הצלולים שנמצאים כשלושה מטרים מתחת , צוק של משהו כמו 15 מטר והמון של אנשים שמעודדים אחד את השני להיות אמיצים לקפוץ. נשמע הזוי אני יודעת אבל זה באמת מדהים, יש במקום אנרגיה מטורפת וכדאי לכם להגיע גם אם לא תהיו מספיק אמיצים.

את היום האחרון שלנו בעיר העברנו בסידורים לקראת החזרה המפתיעה לארץ, הישר לערב ראש השנה אצל סבתא בבית.  תספורות, מניקור פדיקור ויותר מרגש מהכל.. קעקוע שיסכם לי את השישה וחצי האחרונים. במכון קעקועים חדש ויפה בשם וארג טאטו פגשתי את בעלת המקום המקסימה שהסכימה לקבל אותי בלי שום הזמנה ועם חיוך גדול על הפנים, אז אם מעניין אתכם אתם מוזמנים להגיע לשם.

וככה הסתיימה לה תקופה יפה, תקופה שנתנה לי המון כוח ופרספקטיבה שונה לגמרי על החיים. אני אנצל את ההזדמנות להודות לכם שעקבתם וקראתם ולקחתם חלק במסע שלנו שהיום הוא גם קצת שלכם. ועל הדרך אני אודה לשותף הכי טוב בעולם, שהפך כל רגע מרגיל למדהים וכל נוף מיפה לאלוהי. שצבע לי את הימים בוורוד, שהצחיק אותי כשהיה לי עצוב ודאג לי כשהייתי חולה. תודה לחיים שלי שהראה ומראה לי כל יום מחדש שאהבה היא שריר ושלעבוד עליה זאת ההשקעה הכי טובה בעולם.

על כל אלה אני אומרת תודה .

קופנהגן – מעבר לכל דימיון

אחרי שבוע חברים בברלין הגעתי לשבועיים שלמים בדנמרק אצל אח שלי בבית שגר בעיירה קולינג אי שם בלב המדינה האפורה הזאת. סתם, היא לא כזאת אפורה, היא יותר נחמדה ממה שדימיינתי והיא מציעה המון טבע ושלווה.. אבל על דנמרק כמדינה אני אכתוב אחרי שאבין אותה לגמרי.

48 שעות בקופנהגן, יוצאים לדרך.

התעוררנו בשעה 7 וחצי בבוקר, הכנו סנדוויצ'ים, ארזנו תיק ועלינו על האוטו לנסיעה של שעתיים ורבע מקולינג לקופנהגן.

בדרך עברנו דרך אחד הגשרים הארוכים בעולם, ראינו טורבינות שמסמלות טוב מהכל שאנחנו נמצאים בסקנדינביה וזכינו לראות את דנמרק במלוא תפארתה בזכות מזג אוויר שמשי ונעים.

הלינה בעיר הייתה יקרה בצורה נוראית בשל התקופה שהיא שיא עונת התיירות ובנוסף על זה הגענו בדיוק ביום שבו התקיים מצעד הגאווה בעיר, מה שהקפיץ את המחירים אפילו יותר גבוה.

למזלנו הטוב אח שלי חבר בקבוצה שנקראת "ישראלים בדנמרק" שמנוהלת ע"י אישה מהממת בשם אור כהן שגרה בדנמרק עם משפחתה כבר למעלה מ-6 שנים ובימים אלו משכירה חדרים בבית שלה לישראלים שמגיעים לקופנהגן במחירים הוגנים. מעבר לדירה האלוהית שהתארחנו בה זכינו ליחס חם שבטוח לא היינו מוצאים בשום מקום אחר. אין סוף טיפים טובים, הסברים על העיר ועל האטרקציות שאנחנו חייבים לעשות ואפילו ארוחת בוקר בסגנון של מלון חמישה כוכבים.

איך להגיע לאור ? הצטרפו לקבוצה "ישראלים בדנמרק".

אז מה עושים בכל כך מעט זמן בקופנהגן ?

נתחיל מזה שהעיר הזאת מדהימה במליון רמות שונות ושאחרי ביקורים בהמון ערים גדולות בעולם אני בקלות יכולה לומר שהיא בין המעניינות שבהן.

בסביבות השעה 12:00 ירדנו מהדירה היפה שלנו  והתחלנו ללכת ברגל לכיוון מרכז העיר שבו התקיים מצעד הגאווה. עשרות אלפי אנשים מלאו את הרחובות בבגדים צבעוניים, נצנצים, בירות ואהבת חינם ולקחו חלק במצעד שצורח שיוון וחופש.

תחושה מדהימה מילאה את העיר והעצימה את היופי שגועש ממנה לאן שלא מסתכלים. הסתננו אל מעבר לעשרות אלפי האנשים שעמדו על המדרכות וזרמנו עם אנשי המצעד תוך כדי ריקודים ונפנופים עד שהגענו אל מחוז חפצינו.

City hool

בניין הערייה הוא מבנה יפה ומרשים שנמצא בלב ליבה של קופנהגן וסביבו תוכלו למצוא את כל ההתרחושיות המעניינות של העיר. כאמור, כשהגענו התקיים מצעד הגאווה וכיאה ליום מיוחד שכזה מתחם הערייה הפך לרחבת ריקודים של סוף היום ונכחו בו אלפי אנשים שחתמו את המצעד עם מוזיקה מצויינת והרבה אלכוהול.

Stroget

גבירותיי ורבותיי תהיו מוכנים כי המדרחוב הזה הוא הארוך ביותר בעולם. שלושה קילומטרים של קניות מכל הסוגים והמחירים, בגדים, נעליים ומזכרות. כל מה שעולה על דעתכם מרוכז ברחוב אחד ארוך ובו כל התיירים של העיר, עשרות מסעדות ואוכל רחוב שנמצא בכל פינה.

אחרי שתחרשו את הרחוב הזה בצורה ייסודית תוכלו להתקדם אל עבר היעד הבא:

,Nu-Yhavn

אם חשבתי שהבתים הצבעוניים בברגן (למעבר לפוסט "נורבגיה האחת והיחידה לחצו כאן") הם מרשימים ומיוחדים אז כאן הכל עולה רמה. מתחם המרינה הוא יפייפה ושוקק חיים, עשרות מסעדות שפרוסות על כל אורך הרחוב, מאות תיירים הולכים ושבים ואווירה שאין שנייה לה.

הסירות והיאכטות ששטות על התעלה ומתחברות הישר אל הים מוסיפות ללוק היוקרתי של העיר ואם תרצו אז תוכלו לעלות על שייט שיראה לכם בזווית קצת שונה מה יש לאזור להציע.

עוד אופציה מעניינת היא לשכור סירה פרטית ולשוט על התעלה בכוחות עצמכם (אחרי שעברתם תדרוך מלא).

  • מבחינת אוכל תשמחו לגלות שלא תהיה לכם בעיה, העיר שופעת מאכלים מכל הסוגים והמינים ולמען האמת ברוב המקומות שאכלנו היה טעים.

Amalienborg

המשכנו בהליכה איטית ונינוחה אל עבר ארמון המלכה הדנית ששונה מאוד משאר הארמונות שעוד קיימים בעולם המשוגע הזה. הארמון הוא בעצם מתחם פתוח שמחולק למבחנים שבנויים מסביב לכיכר גדולה ובמרכזה פסל ענק. בשונה משאר הארמונות בעולם, הארמון של משפחת האצולה הדנית משקף בצורה מדוייקת את הצניעות של העם הזה ואת העידר הרצון לנקר עיניים.

בלי שערים גדולים ומרשימים, בלי צבא שלם שעושה טקס כל שעה עגולה ובלי היסטריה.

נקודה למחשבה.

Frederiks kirke

כנסיית פרדריק המכונה גם כנסיית השייש היא אחת מהכנסיות המרשימות ביותר בדנמרק. כיפת הנחושת הירוקה שלה היא אחת הגדולות בעולם והיא נתמכת ע"י 12 עמודים. מתוך מהכנסייה נשקפת תצפית נפלאה על העיר ואם התמזל מזלכם והריאות טובה תצליחו לראות גם את שוודיה השכנה.

האתר פתוח בימים : שני-שלישי, חמישי ושבת 17:00-10:00, רביעי 18:30-10:00, שישי וראשון 17:00-.12:00

Rosenborg slot

Tivoli

השעה הייתה כבר 21:00 בערב ואנחנו מיהרנו אל עבר פארק טיבולי. מדובר באחד מגני השעשועים העתיקים באירופה שנבנה אי שם בשנת 1843 ויש האומרים שהיווה השראה לוולט דיסני הגדול בבניית הדיסנילנד האגדי.

הפארק עצמו ענק ובתוכו למעלה מ30 מתקנים שווים ומטורפים. חוויה מדהימה ואתר חובה לכל מי שמגיע לקופנהגן.

אבא שלי ואני עלינו על מתקן שנקרא וומט-קאמט, לא אעשה לכם ספויילרים אלא רק אגיד תנשמו עמוק.

תהנו !!!!

סיימנו את היום המעלף הזה מסופקים, מרוצים ועייפים וחזרנו לדירה שלנו.

למחרת היה לנו חצי יום שהתחיל במדרחוב הקניות הענק ואחרי שיטוטים, קפה , גלידה וכיף המשכנו אל אזור מהמם שנקרא :

Overgaden oven vandet

מספר רחובות הסגורים לתנועה ובהם עשרות דוכני יד שנייה הפרוסים לכל אורכם המציעים סחורה שונה ומיוחדת לכל העוברים ושבים. בצדי הרחוב תמצאו זמרים ונגנים שימלאו את המקום באווירה מדהימה ואם תמשיכו אל עבר הגשר הקטן תגיעו לרחבה שכולה משחקי עץ לילדים. מסעדות פזורות בכל פינה וריחות של אוכל ממלאים את האף, פשוט מדהים.

במרחק 10 דק' הליכה משם נמצא אחד המקומות המיוחדים שראיתי בחיי, כריסטיאנה.

Christiania

כריסטיאניה היא למעשה שכונה בלב קופנהגן המתפרסת על שטח של 340 דונם ובתוכה כ-850 תושבים בלבד. לשכונה הזאת יש מעמד ייחודי המוענק לה על פי חוק מיוחד שנחקק בשנת 1989 וכחלק ממנו תושבי השכונה פתורים ממס כמעט  ב-100 אחוזים.

איך זה קורה ? לא ברור, אבל לפי כל ההסברים נאמר לנו שתושבי השכונה פלשו למקום שהיה בעבר (1989) בסיס צבאי שפונה ועם פינויו קמה קהילה אלטרנטיבית שמאמינה ודוגלת בחופש, שיון ואהבה. מזכיר לכם את סיפורי וודסטוק משנות ה-60 ? אתם לגמרי צודקים. על החומות שמקיפות את השכונה תוכלו למצוא מאות ציורי גרפיטי פסיכודלים שבמבט מעמיק יכניסו אותם לנבחי נשמתם של התושבים המיוחדים האלה.

רכבי צבא ישנים שהפכו לפסלי אומנות, קורונות רכבת שהפכו לבתים ואגם עצום שיגרום לכם לתהות מה לעזאזל קורה כאן? איך יכול להיות שבלב קופנהגן, ישנם אנשים שחיים למרגלות אגם מהמם, קרובים לכל מה שחשוב בעיר הזאת ובקושי משלמים משהו למדינה?

באמצע השכונה ישנו רחוב מפורסם אם לא המפורסם ביותר בדנמרק ובו סוחרי סמים שמציעים את מרכולתם לכל התושבים, התיירים או עוברי האורח. כמובן שהשימוש והסחר בסמים בדנמרק הוא אסור בהחלט ועדיין ההתנהלות בשכונה הזאת מנותקת מכל מציאות מוכרת או דימיונית.

בין מאות התיירים שפוקדים את השכונה מידי יום תוכלו לזהות את התושבים שלה שיתהלכו ברחובותיה עם לוק היפי אופייני ומבט לא מרוצה מכמויות האנשים ש"פולשים" לשטחם. ועדיין חשוב לציין שאחת הסיבות שהשכונה הזאת עוד קיימת היא כמויות התיירות שהיא מביאה לעיר ובואו לא נשכח את הפרנסה הטובה שהיא מספקת לתושבים.

מה עוד תמצאו בשכונה הזאת ? מופעי אומנות גדולים וקטנים, מסעדות טיבעוניות עם אוכל אורגני, דוכנים של טכשיטים שנראה שהגיעו ישירות מהודו וכמובן כל אביזר עישון שיעלה בדעתכם.

הדעות לגבי כריסטיאניה שונות ומגוונות ואני יכולה לספר לכם שמנקודת המבט שלי המקום הזה הוא בהחלט חידה. יש שם קסם שלא ראיתי בשום מקום בעולם ואם כמוני גם אתם מצטערים שפיספסתם את פסטיבל הוודסטוק האגדי בשנת 1969 כאן תוכלו לקבל טעימה מאותם ימים.

אחרי כמעט יומיים של כיף לא נורמלי, אוכל מצויין ואווירה מדהימה עלינו על האוטו וחזרו אל קולינג.

לצערנו זממנו היה קצר מידי בעיר ובקלות יכולנו להעביר שם עוד יומיים שלושה , אם נופלת בחלקכם האפשרות אל תפספסו אותה.

קופנהגן היא מיוחדת במינה ואני בטוח אחזור.

לאן עכשיו ?

רומא – איטליה.

ברלין עם חברים

 

יש כמה ערים באירופה ששמן הולך הרבה לפניהן וברלין היא אחת מהן. אז מה בעצם קורה בעיר היפה הזאת, מי הם אותם ברלינאים שמזכירים מאוד את התלאביבים שלנו ומה נשמע עם תרבות הקעקועים המוגזמת ברמות הזאת. כדי לענות על כל השאלות האלה הצטרפו אלינו שלושה חברים שברחו מתקופת מבחנים, הבריזו מהעבודה ולקחו בייביסיטר לכלב. אז הנה לכם ברלין בחמישה ימים.

ראשית עלי להקדים ולומר שלמיכו ולי  מאוד מאוד מאוד היו חסרות הישיבות עם החברים בבית ולכן בכל הזדמנות פנויה שלפתי חבילת קלפים, העפתי פריזבי וגלגלתי משהו לעשן. עכשיו כשאתם מבינים אותי.. אני לא אצטרך לתרץ למה לא הספקנו לראות יותר דברים.

ברלין

ערך השקל אל מול היורו הוא: 1 יורו = 4.2 ש"ח.
תאריך הטיול: 25.07.2018 – 30.07.2018

רכבת משדה התעופה לקחה אותנו כמעט עד למלון פארק אין ביי רדיסון שנמצא בלב ליבו של אלכסדר פלאץ'. מרכז קניות שופע, מתחם דוכנים, אוכל רחוב וברים ניידים. כל הטוב הזה הקיף את המלון שלנו וכל מה שנותר לי היה פשוט להתמוגג מנחת.

אבל.. לגרמנים יש את הדרכים שלהם להרוס את האווירה. החום בשבוע הזה היה מטורף ובאופן בלתי נסבל לא הטריד אף אחד שהוא לא תייר. כמעט בשום מקום אין מיזוג ומה שיוצא מזה זה המון של אנשים מזיעים ועייפים.

פארק אין ביי רדיסון (Park in by radisson)

את הרשת הזאת הכרנו באוסלו,  (למעבר לפוסט על נורבגיה לחצו כאן) ושם המלון היה מצויין.  החדרים כאן בברלין היו הרבה יותר קטנים והרבה הרבה פחות קרירים, מה זה אומר ? שגם במלונות גבירותיי ורבותיי אין מזגן כמו שאנחנו מכירים ואוהבים.

מחיר ללילה 75 יורו, להזמנת חדר במלון דרך בוקינג.קום לחצו כאן.

החברים שלנו דרך אגב ישנו בדירה מאוד מגניבה שנמצאת גם היא במיקום מעולה, באופן כללי הייתי מציעה לשכור דירה בברלין ולא מלון.

כשיוצאים מהחדר ?

פארקים

ברלין מפוצצת בפארקים גדולים ויפים. מדשאות שלא נגמרות, עצים גדולים והמוני גרמנים שמשתזפים להם כאילו היו בחוף מציצים.  מה עושים שם ? לוקחים לונג בתיק, קלפים, פריזבי, משהו לשתות ומשהו לעשן ובקלות מצאתם דרך נהדרת להעביר את אחר הצהריים.

איך מוצאים משהו לעשן שאלתם? מסתובבים לכם עם פרצוף מעוניין ברחבי הפארק ומחפשים אחר אנשים מפוקפקים.

קניות

ברלין היא מעצמת אופנה וכיאה לכזאת תוכלו למצוא מרכזי קניות בכל פינה. הטוב שבניהם יהיה כנראה קניון ברלין שנמצא באזור פוץ דאם פלאץ, שני קניונים שמחוברים עם גשר ובהם כל חנות שעולה על דעתכם. המחירים הם סבירים, כאלה שלא מחייבים הוספת מזוודה בדרך הביתה וההמלצה שלי בנושא הקניות היא לחפש אחר חנויות הוויטנג' (יד שניה) שפוקדות את העיר ולמצוא לכם פיסים מיוחדים במינם שאפשר למצוא רק בברלין.

קצת רצינות

הרייכסטאג (Reichstag) המפואר הוא בהחלט מקום שאתם חייבים לבקר ואם תשכילו להזמין כרטיסי כניסה מראש תזכו לסיור בתוכו שבכלל יגרום לכם להרגיש חשובים. כניסה למבנה תוכל להתרחש רק אם הזמנתם כרטיסים מראש דרך אתר אתר הרייכסטאג לפחות חודש מראש.

להזמנת כרטיסים דרך האתר הרישמי לחצו כאן.

דרך נוספת להכנס היא הזמנת מקום במסעדת הגג של הרייכסטאג, כמה ימים לפני הביקור המתוכנן. מסעדת הרייכסטאג פתוחה מדי יום בין השעות 09:00-16:30 ו-18:30-24:00. להזמנת מקום במסעדה יש לשלוח מייל ל: kaeferreservierung.berlin@feinkost-kaefer.de.

שער ברנדנבורג (Brandenburger Tor)

במרחק הליכה של 5 דק' מהרייכסטאג תגיעו אל השער היפייפה שיפתח בפניכם כניסה לרחוב שוקק חיים ובו מסעדות, חנויות אופנה יוקרתיות והרבה אומנים שמביעים את עצמם בהמון דרכים מקוריות.

השער היה סמל לחלוקת ברלין והוא המקום בו עבר הגבול בין מזרח ברלין למערבה. בראש השער ניצב פסל ה- Quadriga – אלת הנצחון הרכובה על ארבעה סוסים הרתומים לכרכרה. לאחר נפילת החומה הפך השער לסמל של אחדות וחופש והוא מהווה את אחד מאתריה החשובים של העיר.

בית הכנסת – מבנה עתיק ומרשים ששימש בעבר כמקום התפילה הגדול והמפואר ביותר בגרמניה ונשרף בחלקו במאורעות ליל הבדולח. כיום המקום משמש כמרכז יהודי ובית תפילה רפורמי קטן והוא נפתח כל בוקר בשעה 8:00 ונסגר בשעה 18:00 ולכן התכוננו מראש.

שווקים בברלין

אחת האטרקציות האהובות עלי בטיולים היא לחוות את השווקים המקומיים בהם אפשר למצוא מאות דוכנים שונים ומגוונים שמוכרים פרטי יד שנייה כגון, כלי בית, תכשיטים, פסלים, תמונות ישנות וכמובן בגדים.

למעבר לפוסט מפורט של אתר המטייל על כל השווקים בעיר לחצו כאן.

 חומת הגראפיטי

החומה הקטנה והצבעונית שנמצאת על גבעה ומשקיפה על שוק מקומי היא מקום מצויין לעשות תמונות, לראות אומני רחוב בפעולה ולקבל תצפית ממרום הגבעה על מה שמתרחש למטה.

חומת ברלין

יצירות אומנות מדהימות ביופיין שנפרסות על 1.3 קילומטר של חומה אחת ארוכה ומרשימה. קטונתי מלהבין באומנות וככל הנראה כל דימיון שלי על משמעות הציורים היה מופרך לחלוטין אבל מה שאני ראיתי והרגשתי תוך כדי שיטוט איטי וממושך בחומה הזאת ישאר בי לנצח. זה מיצג אומנות מדהים ביופיו, מלא באמירות שנוגעות בתוך הלב ושופע באהבה גדולה לשלום ולחופש. 106 אמנים מרחבי העולם ציירו על שרידי החומה הזאת  והפכו אותה לגלריה פתוחה.

את הדרך לאיסט סייד גלרי עשינו באופניים חשמליות שהשכרנו דרך אפליקציית "Lime" . המצאה גאונית שלא ברור לי איך עדיין לא הגיעה לארץ. אופניים שפזורות בכל רחבי העיר ואפשר להשכיר ולהחזיר בכל רגע נתון בכל מקום שעולה על דעתכם. מדהים לא ?

מרכז סוני (Sony center)

מרכז סוני משמש את חברת סוני להקמת מטה החברה באירופה ,המבנה הינו מבנה ענק של שילוב זכוכית ופלדה ,מעל המבנה נבנתה חופת כיפה כמו אוהל , הכיפה משמשת גם גגון לחלק מהכיכר הציבורית שמתחתיה ,המרכז כולל גם את מגדל הרכבת Bahntower המגדל כולל עשרים ושש קומות המנשאים לגובה 102 מטר,במבנה הזה ממוקמים משרדי חברת הרכבות הלאומית הגרמנית.

חיי הלילה של ברלין 

רבות דובר על סצינת חיי הלילה המטורפת של ברלין.

על גדות הנהר , בשעה 16:00 בצהריים התקיימה לה מסיבת טכנו של הווטר-גייט קלאב
(water gate club). מי שמכיר אותי יודע שימי הקרנבל שלי חלפו להם מן העולם ויש שיתארו את המצב כזקנה מוחלטת, מה אני אגיד .. הם כנראה צודקים. אז שימו לב חברים יקרים, גם אותי אפשר לערער. מסיבת טכנו מדוייקת מאוד, עם קהל מגוון מאוד שממוקמת באיזור יפה מאוד מאוד.

Windhurst
סמוך לשגרירות ארצות הברית המוגנת מתחבא הווינדהורסט האלגנטי. מנות קטנות וטעימות, אווירה נינוחה ומוזיקה טובה. מקום טוב לישיבה שלפני היציאה לבילוי.
כתובתDorotheenstraße 65

Kaffe Burger
דאנס בר חמוד עם עיצוב רטרו, בר נינוח, המבורגרים מעולים וזולים ורחבת ריקודים מלאה תמיד בגרוב.
כתובת: Torstraße 60

klo (השירותים)
פאב-מסעדה שבו יושבים על אסלות סגורות בין מברשות שירותים שמשתלשלות מהתקרה ואוכלים מנות המוגשות בסירי לילה. בתיאבון.
כתובת: Leibnizstraße 57

למידע נוסף על מסיבות, הופעות ומועדונים בברלין דרך אתר מאקו לחצו כאן.

ברלין מדהימה, לא הספקנו שמינית ממה שאפשר לגלות על העיר הזאת והמסקנה שלי מחמשת הימים האחרונים היא פשוטה, לא להפסיק ללכת.

וגם לבוא כשיש פחות מ32 מעלות.

היעד הבא – קופנהגן, דנמרק.