קובה הו קובה

יותר מידי זמן עבר מהפעם האחרונה שכתבתי לכם.

את הטיול הגדול סיימתי לכתוב באיטליה לפני יותר מחצי שנה, מטורף איך שהזמן עובר.. מי בכלל זוכר שטיילתי מסביב לעולם והייתי במקומות שאני אפילו לא יודעת את שמם היום.

מי העלה על דעתו שאחרי שבעה חודשים אינטנסיבים שמלאים בטיסות חוץ ופנים ומתחת ומעל בסוף הכל יחזור לקדמותו.. מי חשב בכלל שאפשר ככה בין רגע לחזור לחיים הרגילים שלי ? בטח לא אני.. אבל השיגרה והחיים חזקים מכולנו ומהכל.

למרות שאני נשמעת ממורמרת ועצובה אל תטעו , אני רואה ומבינה את העוצמה שבחזרה לארץ אחרי מסע כזה . הבן אדם שהייתי אז הוא לא הבן אדם שאני היום . קלישאתי ככל שישמע , השתנתי וגדלתי והרגשתי כל רגע את השינוי שאני עוברת. כי בתוך מסע כזה מטורף שבו נמצאים שני אנשים ועוד בני זוג אפשר לשים לב לניואנסים הקטנים.

כל ויכוח קטן, כל טעות בדרך, כל תקלה ובלת"ם הצמיחו לנו את הכנפיים. למדנו לחיות בעולם המטורף הזה מבלי לפחד, למדנו לאהוב אחד את השניה בכל מצב צבירה והבנו שכדי להיות מאושרים לא צריך יותר מאשר להאמין בזה.

החלטנו לאמץ את הנסיעות , לדאוג שלא יעבור יותר מידי זמן בין חופשה לחופשה .. אומנם לא בצורה שזה התנהל אז , אבל בדרך שבה זה מאפשר לנו להמשיך ולהתקדם .

וככה התגלגלתי לקובה .

כשהייתי באיטליה דיברתי עם בת הדודה שלי, אהובת ליבי, שבדיוק הייתה לקראת סיום השירות הצבאי שלה והיא העלתה את רעיון הטיול. מתלהבת שכמוני ישר קפצתי על ההזדמנות ומיהרתי לאשר . "בטח שאני אבוא איתך . מה השאלה. "

ככל שהזמן עבר והמועד הלך והתקרב הבנתי שכנראה מיהרתי עם האישור שלי וזה קצת קשה לביצוע להוציא טיול כזה עכשיו. מכל הבחינות , כלכלית , שיגרתית, תעסוקתית ואפילו משהו בתוכי פתאום התחיל לחשוש כי לא טיילתי בלי מיכו כבר כמה שנים.

עצם העובדה שאמרתי כן כן אני באה – גרמה לזה לקרות. לא יכולתי לחזור בי , זה היה מאוחר מידי והבטחות צריך לקיים. ואז כמו שקורה תמיד , היקום סידר אותי . ארגן אותי ודאג להזכיר לי שבסוף מה הם החיים האלה אם לא אוסף אינסופי של חוויות ?

וככה זה קרה .

ויזה לקובה הוצאנו בסוכנות נסיעות שנמצאת ברחוב מנחם בגין בתל אביב. התהליך היה קצר וכל שהיה צריך לעשות היה לשלם 200 שח ולהביא דרכון .

כרטיסי טיסה –

הדרך הטובה ביותר להזמין כרטיסים היא לחרוש את האינטרנט . בכל האתרים המוכרים.

אנחנו הזמנו שלוש טיסות דרך אירופלוט  (Aeroflot) ויונייטד איירליינס
(United Airlines).

טיסה ראשונה לקובה עם קונקשיין במוסקבה, טיסת המשך מקובה לניו יורק וטיסת חזור מניו יורק לארץ עם קונקשיין במוסקבה . עלה לנו 1,200 יורו כולל הכל.

השלב הבא היה לתכנן תוכניות.

בקובה יש שתי אופציות לינה , האחת היא מלונות – שנחשבת לדרך פחות פפולארית בסוג כזה של טיול. מחירי המלונות יקרים ביחס לאזור ולא שווים את המחיר ברוב המקרים. הדרך השניה היא לינה בקאסות (בתים פרטיים של מקומיים בהם משכירים חדר או שניים ) . אני חייבת לציין שזאת בהחלט חוויה מיוחדת ועוזרת מאוד ליצור חיבור אמיתי למקום דרך המקומיים מסבירי הפנים.

ColumbusTip – כדאי מאוד לסגור את ענייני הלינה זמן מה מראש על אחת כמה וכמה כשמדובר בשיא העונה .מעבר לזה קחו בחשבון שדרך התקשורת עם המארחים היא מיילים וברוב המקרים עדיף שיתנהלו בספרדית .

המלצות על הקאסות ובכלל על מה מתחדש  תקבלו ממקור ראשון חי ובועט דרך הקבוצה "קובה שלנו" שנמצאת בפייסבוק.

כאמור כדי לשמור מקום באחת מהן תצטרכו ליצור קשר עם בעלת הבית דרך מיילים . מומלץ מאוד לכתוב בספרדית כדי לקבל תשובה ואם אין לכם את הכישורים המתאימים כנסו לגוגל טרנסלייט וקוו לטוב.

כדי לסגור מלונות בקובה תצטרכו לעבוד קצת יותר קשה ולחפש את המלון שלכם דרך אחד מהאתרים הרגילים (בוקינג, אגודה וכו) אבל להזמין אותנו דרך אתר המלון.

 עונות השנה – מכיוון שקובה היא מדינה בקריביים, היא לא יוצאת מן הכלל וכמו מדינות איים קריביות נוספות היא ניחנת באקלים סוב-טרופי, ככה שבקובה חם ונעים כמעט כל השנה ובגדול גם אפשר לטייל בה במהלך כל השנה.

ועדיין ישנן עונות עדיפות יותר ופחות –

עונה יבשה – נובמבר עד אפריל, נחשבת לעונה המתויירת ביותר.

עונה רטובה – מאי עד אוקטובר .

עונת ההוריקנים – ספטמבר – נובמבר.

קובה וכל מה שהיא מספרת – 

הרפובליקה של קובה  היא מדינת אי בצפון הקאריבים שנמצאת בין הים הקריבי, מפרץ מקסיקו והאוקיינוס האטלנטי.מצפון לקובה נמצאים ארצות הברית ואיי בהאמה, ממערב מקסיקו, מדרום איי קיימן וג'מייקה ומדרום-מזרח האיטי.

קובה היא המדינה המאוכלסת ביותר באיים הקריביים. תרבותה ומנהגיה הושפעו מהתרבות האינדיאנית המקומית, מהאימפריה הספרדית ששלטה בה במשך קרוב ל-400 שנה ומהעבדים האפריקאים שהובאו אליה. עד היום כשמטיילים בקובה אפשר לראות את השילוב המהמם של האפריקאים והספרדים שייצרו את זהותם של הקובנים. אנשים לבנים ושחורים שמתנהלים בהרמוניה מושלמת ומראים מציאות של אהבה נטולת גזע ומין.

עקב היותה קומוניסטית ומבודדת הצליחה קובה לשמור על זהות לאומית ייחודית ולמעשה היא שמורת טבע קומוניסטית באיזור זה של העולם. הייחודיות שלה היא הקסם שלה ומהחשש שכל זה יגמר והיא תתנרמל ותהפוך לעוד מדינה שמעתיקה את ארה"ב היינו חייבות לקנות כרטיס ולהגיע.

כחלק מהבידוד של קובה , גם האינטרנט איחר להגיע ורק בשנים האחרונות יש גישה לווי פי במקומות מסויימים.

הדרך לתקשר עם העולם החיצון היא לקנות כרטיסי wifi בחנות Etecsa במחיר של 1 קוק לשעת גלישה. המוקמות בהם תוכלו להשתמש באינטרנט הם מוגבלים וכדי לזהות אותם תתעניינו בקאסות או חפשו התקהלות גדולה של אנשים שמרוכזים במסך.

התנהלות עם כספים. 

1 פזו קובני = 3.51 ש"ח

העדיפות בקובה היא להגיע עם כסף מזומן ולפרוט כל פעם כמות קטנה. המטבע המועדף על הקובנים הוא היורו ועליו תקבלו את ההמרה הטובה ביותר. במידה ותגיעו עם דולרים קחו בחשבון שעמלת ההחלפה תהיה גבוה ומאוד לא כידאית (לפחות 10 אחוז) .

את ההחלפה הראשונה שלכם ממולץ לבצע ממש ביציאה משדה התעופה. בקשו הכוונה מאנשי הביטחון וגשו בנחת לדלפק הצ'יינג'.

סיימו את ההחלפה וגשו לתפוס מונית. מונית מהשדה לכל מקום באזורים המרכזיים של האוואנה תעלה לכם 25 קוק לנסיעה של 25 דק'.

והנה לכם אחרי המון פרטים תכנים, המסלול שלנו.

האוואנה – ויניאליס- ווראדרו – הוואנה .

ארוזות ב22 קילו בידיוק כל אחת עלינו על המטוס. טיסה קצרה של 4 וחצי שעות ועצירת קונקשין במוסקבה שבסופה עלינו על הטיסה הארוכה ביותר שעשיתי בחיי . 12 שעות ו45 דקות.

יום 1

האוואנה (Havana)

פרטנו כסף , תפסנו מונית והגענו לקאסה הישראלית ביותר בהאוונה שנמצאת בבעלותה של מריה הלנה שהייתה פשוט הורסת וסיפקה לנו אינסוף מידע באינסוף סבלנות.

אצל מריה הלנה שילמו 20 קוק לחדר ו4 קוק לארוחת בוקר (משובחת). הקאסה של מריה ממקומת בשכונת האוואנה ודדו (Havana vedado ) הנעימה והנוחה שנמצאת במרחק 10 דק' נסיעה במונית משכונת האוואנה ווייחה (Havana vieja) שהיא למעשה העיר העתיקה ובה כל ה"אקשן" .

מריה היא האוונה והאוואנה היא מריה. בלעדיה הכל היה נראה שונה ועל אף שהמיקום של הקאסה שלה הוא לא במרכז העיניים אני חייבת לציין שלמדנו להנות מזה ואין ספק שעוד נחזור אליה.

פרטים של מריה הלנה:

+34672989390 – מס' הטלפון שלה (ניתן ליצור קשר דרך הוואטסאפ ).

השמועה סיפרה שבעלי הקאסות ישמחו לקבל מתנות מהארץ בסגנון של קפה, שוקולדים וכאלה וכך היה. הבאנו כל מיני נשנושים ישראליים שבהחלט מצאו חן בעיניי המקומיים . לגמרי שמחנו לשמח.

יום 2

אחרי לילה ארוך ארוך התעוררנו לשולחן עמוס בכל טוב שמריה החמודה שלנו ערכה . ביצים מקושקשות, סלט כרוב וירקות חתוכים. מנגו ואננס קרים קרים נחתכו עבורנו במיוחד ומיץ פפאייה ואננס הכי טעים ששתיתם בחיים שלכם. לימים הסתבר שזאת גם ארוחת הבוקר הכי טובה שנאכל בכל שבעת הימים שלנו באי.

אז מה עושים כאן ?

מול הוטל נסיונל (Hotel National ) שנמצא במרחק 10 ד' הליכה מהקאסה תמצאו את רחוב המכוניות האמריקאיות הכל כך מזוהות עם קובה . תעברו אחת אחת , בחרו את מכונית חלומותיכם וצאו לסיבוב בהאוואנה.

המחיר שתשלמו לא צריך לעלות על 30 קוק לשעה . שימו לב .

אנחנו בחרנו מכונית וורודה עם מושבים לבנים ונהג מתוק להפליא בשם פרננדו . בחור אדיב, מנומס ומאוד סבלני . ממליצה בחום להגיע אליו.

הנסיעה ברכב מאפשרת לגלות את האתרים היפים והמפורסמים בעיר בלי להזיע יותר מידי – שזה בהחלט חשוב. מעבר לזה זאת אטרקציית חובה בעיר ללא כל ספק .

Plaza de la revolucion

כיכר גדולה ששימושה העיקרי הוא עצרות תמיכה במשטר הקומוניסטי. בעבר נהג פידל קאסטרו לנאום בכיכר פעמים רבות, להציג את משנתו המדינית ולהלהיב את ההמונים. כיום זהו בעיקר יעד תיירותי, בעיקר פסלו העצום של חוסה מרטי הממוקם דרומית לכיכר (כ-18 מטרים גובה), העומד במרכזה של אנדרטה לזכרו (מגיעה לגובה של כ-140 מטרים, אשר ניתן להיכנס אליה ולתצפת על העיר). בסביבת האנדרטה נמצאים משרדיו של פידל קאסטרו, בניין משרד הפנים ועליו דיוקנו המפורסם של צ'ה גווארה, ובניין התיאטרון הלאומי.

בהמשך הגענו למין יער קסום בתוך העיר. נראה ומרגיש כאילו נתלש מתוך סצנה מ"מוגלי".

סיימנו את הנסיעה במכונית ופרננדו הוריד אותנו בעיר העתיקה של האוונה .

האיזור הזה הוא כל מה שדמיינתם בראש כשאמרו לכם קובה. הבניינים הצבעוניים, המוזיקה , הריקודים והקובנים ששורקים לכל בחורה אקראית. את הקסם של האוואנה לא תמצאו בכל מקום ולפעמים החום והלחות יוכלו להעפיל עליו . הצטיידו במניפה, תקנו בקבוקי מים קפואים בכל הזדמנות ותתעלו על איתני הטבע. כי הקסם קיים.

Cathedral de la virgin maria de la concepcion immaculada

קתדרלת סן קריסטובל דה לה הוואנה היא הקתדרלה המרכזית של הוואנה, ומקום מושבו של ארכיבישוף העיר. הקתדרלה נחנכה ב-1748 ככנסייה ישועית, ולאחר גירושם של הישועים מהאימפריה הספרדית הפכה, ב-1777, לכנסייה רגילה. ב-1788 הוכרזה כקתדרלה של הוואנה באופן רשמי, וב-15 בינואר 1796 הועברו אליה עצמותיו של כריסטופר קולומבוס מסנטו דומינגו. צוטט מתוך ויקיפדיה .

כניסה חינם.

אם תשלמו 1 קוק תוכלו לעלות על המגדל של הקדרלה ולראות את הנוף של העיר מלמעלה.

La bodeguita del medio

בר מוחיטו מפורסם ומתוייר . מוחיטו מרענן שבא בול בזמן.

המחיר : 5 קוק לכוס .

Obispo

רחוב מרכזי בתוך העיר העתיקה . אמני רחוב , פסלים אנושיים , זמרים, רקדנים והמון תיירים . חנויות קטנות עם מלא מזכרות יפות שנוטפות אווירה וסטייל קובני.

# את רוב קניות המזכרות שלי עשיתי בוויניאליס אבל גם ברחובות של האוואנה העתיקה נחמד להסתובב והמחירים כמעט זהים.

# סיגרים מומלץ מאוד לקנות ממריה . ב- 50 קוק תקבלו קופסאת עץ מרשימה עם 25 סיגרים ארוכים. מה שכן זכרו להזמין לפחות יום מראש.

Capitol

אל קפיטוליו Nacional ( הקפיטול הלאומי של קובה ) הוא אחד המבנים  המתויירים והמוכרים ביותר בהוואנה . זה בניין מלכותי, הממוקם ב Centro Habana , דומה לזה שבוושינגטון הבירה, אבל הוא גדול יותר ומפואר יותר. 

אוכל

האוכל בקובה ובהאוואנה בפרט הוא עניין טריקי. ברוב המקרים הוא ממש לא טעים ואם מצאתם משהו לא רע אל תהיו בטוחים שהוא יהיה שם גם מחר. המחסור באי הוא לא יאומן וכתוצאה מזה המטבח דל ומאוד לא מפותח. הצטיידו מראש בכל מה שאפשר מהארץ ובעיקר אל תבנו על הסופרים שלהם שימלאו את החסך.

יום 3

מריה הזמינה לנו קולקטיבו (מונית משותפת) לויניאליס. וואן ברמה עם מזגן . הנסיעה עלתה 20 קוק לאדם ונמשכה שעתיים.

ויניאליס !

כפר יפייפה. מיוחד במינו שנמצא בתוך אחד המקומות הירוקים ביותר שראיתי בחיי. בתים קטנים וציבעוניים למדיי צמודים אחד לשני ויוצרים תמונת נוף יחודית למקום . אני התאהבתי בויניאליס ומה שראיתי שם לא ראיתי לפני. אנשים יושבים ברחובות או במרפסות של הבתים שלהם, מתנדנדים על כסאות נדנדה ומסתכלים על העוברים ושבים. כולם מכירים את כולם, כולם צוחקים עם כולם וכולם אדיבים לכולם. אין פרצופים לא נעימים ואין אווירה של עויינות. לא כלפינו ולא אחד לשני. כשהגברים שורקים לבחורות הן צוחקות איתם וממשיכות הלאה וכשיש תור לאן שהוא כל אחד יודע את מקומו ואף אחד לא מחפש לעקוף . מין תרבותיות שנראית תלושה ממקום כזה מיושן. ויניאליס הוא כפר מיוחד במינו ואני בהחלט התאהבתי בו.

המונית הורידה אותנו בקאסה של דיה.

El colibri – daya

בחורה צעירה ומתוקה שהציעה לנו חדר מצויין עם שתי מיטות גדולות, שירותים ומקלחת צמודים ומזגן מקפיא. ארוחת בוקר טובה וגם המיקום מצויין . אצל דיה שילמנו 15 קוק לחדר ללילה וארוחת הבוקר עלתה 5 קוק לסועד.

לפי ההמלצה של דיה הלכנו לאכול את ארוחת הערב הטעימה הראשונה שלנו בקובה.

El cimpesino

במרחק הליכה של 7 דק מהקאסה נמצאת אחת המסעדות הקסומות והמפתיעות שראינו . המלצרים עמדו בכניסה וכשהגענו ליוו אותנו לשולחן בחלק האחורי של המקום. ככל שהתקדמנו צלילי המוזיקה הקובנית התגברו ולאט לאט התגלה בפנינו נוף עוצר נשימה שנראה כאילו צולם באפריקה.

מקום פשוט מדהים וחובה אליכם להגיע אליו. מבחינת האוכל אציין שזאת הייתה הפעם הראשונה ששבענו מארוחה מאז שהגענו ולא רק ששבענו גם נהננו.

מומלץ בחום.

למחרת דיה אירגנה לנו נסיעה בוואן משותף לחוף הים קאיו חוטיאס (Cayo Jutias). הנסיעה לוקחת שעתיים וחצי פלוס מינוס, היא עולה 20 קוק לאדם (הלוך חזור) והיא בהחלט לא תענוג.. מה שכן , הנוף בדרך לשם עוצר נשימה.

על החוף הזה אי אפשר שלא לשמוע ואת התמונות שלו כמובן שאי אפשר לשכוח. חוף מהמם עם חול לבן ומים טורקיז כמו שכולם מאוד אוהבים . אם תמשיכו לצד ימין של החוף תגלו את היופי האמיתי שלו עם כל גזעי העצים הלבנים שיוצאים מהמים והמוניות האמריקאיות שחונות על החוף.

יצאנו מהחוף בשעה 16:30 ואחרי מקלחת ומנוחה קצרה הלכנו לבר טאפס וקוקטיילים מומלץ ביותר בשם  J3.

את היום השני שלנו בויניאליס התחלנו במוחיטו על שפת הבריכה של המלון המפורסם Hotel Horizontes Los Jazmines . מה מיוחד כאן ? נוף עוצר נשימה אל תוך הוואלי ובריכה קרירה בחום הבלתי נסלח של קובה.

כסיימנו שם המשכנו לטיול סוסים אל תוך הנופים ההורסים ביופיים של ויניאליס. דיה הזמינה לנו את הטיול וכרכרה עם סוס הגיעה לאסוף אותנו בדיוק בשעה שרצינו. מי שלא רכב על סוס מיומיו חשוב לציין שזה מגניב וכיף אבל לא פשוט. הרכיבה עורכת משהו כמו 3 שעות ולפעמים זה יכול להיות מתיש. חשוב ללבוש בגדים נוחים, מכנסיים ארוכים ואפילו חולצה דקה עם שרוול ארוך וכובע – כי השמש נותנת עבודה.

כחלק ממסלול הטיול עצרנו בחווה שמייצרת דבש,קפה ורום מקומיים. כשתגיעו תקבלו הסבר מעמיק מאחד המדריכים המאוד שרמנטים שנמצאים במקום.

בחווה קנינו בקבוק רום דבש שהיה מאוד טעים ועלה לנו 27 קוק ל750 מ"ל. סביר להניח שהמחיר יקר יותר ממה שתמצאו בחוץ אבל המדריך עבד כל כך קשה על ההסברים שפשוט לא יכולתי לסרב ….

התחנה הבאה הייתה חוות הסיגרים. חווה קטנה וביתית עם סיגרים המיוצרים בעבודת יד. החוויה הייתה נהדרת. היה לנו מדריך חייכן ומקסים שדיבר בצורה מאוד מרשימה ושופעת ידע על כל התהליך של ייצור הסיגרים , הייתרונות של החווה שלו ועל שיטות הגידול של העלים. הוא פתח לנו סיגר וביחד עישנו לראשונה את אחד מסימני ההיכר של קובה.

המחיר של הסיגרים בחווה היה 4 קוק ליחידה. בהחלט יקר ביחס לעבודה שכבר קנינו 25 סיגרים ב50 קוק אצל מריה. ולמרות זאת קנינו ממנו עוד 10. כי הוא היה משכנע ומתוק .

את הטיול סיימנו מזיעות ומותשות בצורה בלתי רגילה אבל עם סיפוק וצחוקים שחבל על הזמן.

המחיר לאדם היה 25 קוק.

Varadero

מויניאליס יצאנו בשעה 8:00 בבוקר . לקחנו קולקטיבו עם עוד שני צרפתים ואחרי שעתיים וחצי נסיעה הורדנו אותם בהאוונה ואנחנו המשכנו לווראדרו. מחיר הקולקטיבו היה 30 קוק לאדם.

בסך הכל 4 וחצי שעות בדרכים שבסופן מגיעים לגן העדן ווראדרו.

עיירת החוף מלאה כולה במלונות הכל כלול ורצועות חוף לבנות עם ים ב50 גוונים של כחול .

אנחנו הזמנו עוד מהארץ שני לילות במלון הכי שווה באיזור בשם מאליה אינטרנשיונל (Melia international) .

רשת מאליה היא חזקה ומוכרת בענף מלונות "הכל כלול" והמלונות שלה פזורים בכל רחבי העולם עם ערמות של רזומה. בואו נגיד שהמלון היה כמעט מושלם. החדרים נקיים ומודרנים, כל המתקנים מטופלים היטב ויש בהחלט אווירה של יוקרה באוויר. מה שכן, האוכל כמו בכל קובה היה מאכזב , לא טעים ולא מספק. אבל מה אפשר לעשות כשאף קובני לא יודע לבשל ?

יומיים שלמים של בטן גב, בטן גב, פירות, קרם הגנה, שמן שיזוף, קוקטיילים ואוכל בינוני. הכי טוב שאפשר לבקש אחרי שבוע של קאסות וזיעה בלתי פוסקת.

חוף הים של המלון הוא יפה שאין מילים לתאר ולפי השמועות הוא גם היפה ביותר בוראדרו. אז אם אתם בוחרים ללון במלון אחר, תזכרו שתמיד תוכלו להגיע בתור אורחים .

אחרי יומיים של גן עדן חזרנו להאוואנה לילה אחרון לפני הטיסה לניו יורק.

את הקולקטיבו לקחנו מתחנת האוטובוס ויה אסול בווראדרו והנסיעה עלתה לנו 25 קוק לאדם.

שבוע שלם היה בדיוק הזמן שנחוץ לנו כדי לחוות את קובה. עיר, כפר וחוף. מיצינו את הימים עד תום ונהנו מכל רגע ואין ספק שהגשמנו חלום כשנחתנו פה. קובה מיוחדת במינה ועל אף כל המקומות המטורפים שזכיתי לראות אני שמחה לומר שהיה פה באמת מאוד מיוחד. ממליצה בחום להישאר מעודכנים כשסוגרים טיול מהסוג הזה ולדאוג שההמלצות שתקראו יהיו רלוונטיות לתקופה.

שבעה ימים עלו לנו 500 יורו לאדם .

קניות של מזכרות מכל המינים עלו לי 150 יורו.

היעד הבא ? ניו יורק !

כתיבת תגובה