נורבגיה האחת והיחידה

ממלכת נורבגיה, זה הוא שמה המלא של ארץ הפלאות שהרעידה את עולמנו. המרחבים האינסופיים, השטחים הירוקים שנגלו לפניי לא משנה לאן הסתכלתי, הבתים הקטנים על הגבהות והגגות האדומים הפכו את המקום הזה ליצירת אומנות של הבריאה.  כשאומרים "מה רבו מעשייך" מתכוונים בדיוק לזה.

בשבעה עשר הימים שמפורטים לפניכם תוכלו לקבל תוכנית מדוייקת והצצה אל תוך אחד החלומות הכי גדולים שלי, טיול קראוון.

במפה שלפניכם תוכלו לקבל את המסלול כולו בצורה מדוייקת שתקל עליכם לתכנן את הטיול שלכם, בהצלחה!

 

Day 1

בשעה 9:00 בבוקר חיכתה לנו נציגה של חברת Touring cars בשדה התעופה שמחוץ לאוסלו כדי לקחת אותנו אל המשרדים. שעתיים וחצי של בירוקרטיה פלוס הקרנת סרט של חצי שעה על תפעול הרכב ובסופם עלינו על הקראוון המעלף ביותר שידעה האנושות! אין מילים שיצליחו לתאר את ההרגשה בגוף כשאתה מבין לגמרי שהצלחת לסמן וי על חלום של שנים. כל דבר מיניאטורי ברכב הזה הפך אותי לילדה מאושרת וכמה שזה יותר צפוף זה יותר כיף.

מחיר הקראוונים משתנה מאוד ותלוי בעיקר בכמה זמן מראש הזמנתם אותו. מאחר ואנחנו לא סגרנו דברים מראש המחירים שקיבלנו היו גבוהים במיוחד ולא משקפים את מה המחיר הטוב שתוכלו להשיג אם תהיו מאורגנים היטב.

הקראוון עלה לנו 5,500 דולר ל-17 ימים.

אחרי התלהבות רבה, קניות של אוכל וסיבוב איבזורים באיקאה היינו מוכנים לצאת לדרך! אבל השעה כבר לא הייתה רלוונטית אז חתכנו לישון.

ColumbusTip – בסקנדיביה יש חוק שמאפשר לכל אדם לישון בכל מקום אשר עולה על רוחו בתנאי שלא כתוב אחרת ולכן אם לא ראיתם שלט תוכלו לעצור את הקארוון שלכם בכל פינה יפה שתראו.

Day 2

את היום השני התחלנו בנסיעה מאוסלו לקרינסטאד. זאת הייתה הנסיעה הרצופה הארוכה ביותר שלנו בטיול והיא התפרסה על משהו כמו 400 קילומטרים שנמשכו בסביבות העשר שעות. הדרכים בנורבגיה הן אטרקציה מדהימה בפני עצמה ולכן כל נסיעה מחייבת כמה עשרות עצירות בדרך.. הנופים מיוחדים ושונים מכל מה שראינו קודם, המצלמות שלנו לא הפסיקו לעבוד לרגע וככה בקלות יכולנו להעביר עוד ימים שלמים.

ColumbusTip – לקראוון יש מספר פעולות יומיומיות לתחזוק שיכולות להתבצע כמעט בכל תחנת דלק שתראו בדרך.

1. מילוי מים – ברכב ישנו מיכל של 100 ליטר שתצטרכו למלא בין פעם לפעמיים ביום תלוי במקלחות,בישולים וכ"ו. (בנורבגיה כל המים הם טובים לשתיה ולכן אפשר למלא ממש בכל מקום).

 2.ריקון של מים אפורים: כל המים שצורכים מהמיכל הגדול מתנכזים במיכל נפרד שצריך לרוקן לפחות פעם ביום.

3.כימיקל: כל העניינים שנכנסים לאסלה מתנכזים במיכל עם חומר חיטוי שגם אותו תצטרכו לרוקן לפחות פעם ביום.

Day 3

הנסיעה ביום השלישי התחילה בקרינסאטד והסתיימה בסטוונגר, נסיעה של 200 קילומטר שבמהלכה עברנו דרך Tourist road Jearan. במהלך הנסיעה הגענו לאזור על קו החוף שכולו סלעים שחורים ענקיים, מדשאות ירקות וכבשים. משהו מטורף שנראה כמו יער פיות או אלפים.

אחרי 7 שעות נסיעה ועצירות מרובות הגענו לסטאוונגר. עיר מקסימה שהמרכז שלה הוא על המזח וכל ההתרחשות המעניינת קורת שם. רחובות צרים שמרוצפים באבנים לא נוחות להליכה אבל מאוד יפות, חנויות קטנות ובתי קפה לא נגמרים. למזלנו הטוב הגענו ביום מעולה ובמקום הייתה הופעה של להקה מקומית שגם מילאה את הרחובות באנשים ובמוזיקה כיפית. אכלנו, שתינו, רקדנו, עשינו סיבוב על המזח וחזרנו לחניה ושם העברנו את הלילה.

ColumbusTip – בנורבגיה יש 18 "דרכי תיירים" שיורדו אתכם מהכבישים הראשיים והם מיועדות לכל מי שמוכן "לבזבז" יותר זמן בתמורה לנופים עוצרי נשימה שאפשר לראות רק בסרטים. במהלך הפוסט תוכלו להכנס לקישורים שישלחו אתכם לאתר הנורבגי שמסביר ומפרט על כל דרך ודרך, מאוד מומלץ.

ColumbusTip – הכבישים העקלקלים והגבלות המהירות בנורבגיה (60 – 100 קמ"ש) מאיטות באופן משמעותי את זמני הנסיעה ולכן תכננו נכון את הימים שלכם.

Day 4

התעוררנו בסטאוונגר מאוחר מהצפוי והעברנו עוד כמה שעות בשיטוטים בעיר. מיכו הסתפר במחיר מופקע של כמעט 300 שקל, אני חיפשתי מקום פנוי בכל אחד ממכוני הציפורניים ללא כל הצלחה ובסוף התנחמתי בסיבוב בזארה. כשכבר יצאנו השעה הייתה מאוחרת ונסענו כ- 40 קילומטר עד לאזור Preikestolen שבו מתחיל המסלול המפורסם אל עבר הפיורד העוצמתי והמוכר . החנייה במקום לא מאפשרת לינה עם הקראוון ולכן ירדנו למטה לפינה פנויה והעברנו בה את הלילה.

Day 5

התעוררנו בשעה 3:30 בבוקר ובשעה 4:30 כבר התחלנו את המסלול אל Preikestolen. על פי כל המידע באינטרנט מדובר בטארק שמדורג כקל-בינוני, הוא מורכב מעליות תלולות ברובו, טיפוס על סלעים והרבה הרבה זיעה. על פי אמות המידה שלי, שאני ידועה כחובבת החיים הטובים כל אלו נתנו לו בקלילות את הדירוג קשה עד קשה מאוד וביחד עם זאת!! מדובר בדרך אולי היפה ביותר שעשיתי כל חיי, בשעה שבה יצאנו מזג האוויר היה מושלם לטיפוס והאור המוקדם של הבוקר עם העננות הנמוכה שיווה למקום תחושה של יער פיות קסום. ככל שעלינו והתקרבנו לפסגה ההתרגשות ביעבעה בי וכמעט הצמיחה לי כנפיים, את המטרים האחרונים עשינו בריצה ובדופק מואץ וכשהגענו למעלה נעתקה נשמתי ונגמרו לי המילים.

" רק מי שנשם אבק דרכים, יזכה לשאוף אוויר פסגות " – מוכר לכם?

באמת שלא משנה איזה תמונה אני אציג מולכם או איזה ווידאו של המקום תראו, כלום לא יכין אתכם למה שתרגישו כשתעמדו שם. זה מרגיש כאילו הגעתם לאולימפוס, כאילו זה הבית של ה', כאילו שמהנקודה הזאת נברא העולם. היו רגעים שישבתי שם ולא יכולתי שלא להרגיש שהוא שומע אותי יותר חזק מתמיד, הרגשתי כאילו כל מה שאני אגיד לו יקבל משמעות אחרת ושהתודה שלי על כל הדרך המטורפת הזאת שאנחנו עוברים כאן פשוט באה לידי ביטוי בדרך הקשה לעלות ובתחושה האלוהית להגיע.

ועכשיו אחרי שהזלתי דמעות ופרקתי את כל אשר בליבי הגיע הזמן לקצת פרטים טכנים ומידע פרקטי:

  1. אורך המסלול הוא ארבעה קילומטרים (לכיוון) שרובם המכריע הם בעלייה תלולה שמרוצפת סלעים גדולים.
  2. הזמן שלקח לנו לעלות עד למעלה הוא שעתיים וחצי לכיוון.
  3. השעה שבה יצאנו (4:30) הפכה את היום למוצלח הרבה יותר ממה שציפינו. את הדרך עשינו לבד לגמרי וכשכבר הגענו לקצה הפיורד מעט האנשים שהיו כבר הספיקו לרדת. מה שאומר שבמשך שעה לפחות היינו שם לבד לגמרי. התמונות היו מדהימות והשקט המופתי הפך את המקום למיוחד עוד יותר, מעבר לזה חשוב לציין שבגלל השעה המוקדמת מזג האוויר היה מצויין לטיפוס. בירידה לעומת זאת כבר נהיה חם וצפוף.
  4. חשוב להצטייד במים, אוכל וכמה שכבות של בגדים.
  5. הלינה עם קראוון בחניה אסורה ולכן מצאו מקום בדרך, תעבירו בו את הלילה ובשעות הבוקר המוקדמות תוכלו לעלות ולהחנות בחניון במחיר של 200 קרונה.

סיימנו את היום ועצרנו במרינה המהממת של סאנד (Sand), עיירה קטנה ויפייפה. השעה כבר הייתה מאוחרת וזה היה בדיוק הזמן להכין ארוחת ערב שישי לתפארת, לאכול על המזח ולהתעלף מהנוף.

Day 6

שבת בבוקר, יום קייצי מלא בשמש וריח של ים. ארוחת בוקר, סט צילומים בכל פינה אפשרית ויצאנו לדרך.

 

מסאנד (Sand) לכיוון ברגן (Bergen), עלינו על כביש מס' 13  שחלקו  הוא Tourist road Ryfylke דרך מהממת שמלאה בעמקים ופיורדים  עמוקים. בהמשך עלינו על כביש אי 134 והמשכנו לכיוון ברגן (Bergen)

טרק מוכר ומדובר  שקורה בכפר אודה (odda) נקרא טורטולוגה (Trolltunga).

27 קילומטרים של טבע עוצמתי עם המון תמונות שבטוח יעשו לכם חשק. בשבילנו זה היה קצת יותר מידי ובצער וויתרנו עליו והמשכנו הלאה על  Tourist road Hardanger  לכיון ברגן (Bergen). עברנו במעבורת מג'ונדל (Jondal) לטורביק (Torvikbygd) שעלתה 300  קרונה ולאחריה נסענו עוד כמה עשרות קילומטרים וחנינו בסטיינסדאלפוסן (Steinsdalsfossen).

Day 7

התעוררנו בבוקר לנוף משגע של נהר ומפל וכבר אין לי מילים לתאר את היופי שיש למדינה הזאת להציע. אני מרגישה כאילו אני חוזרת על עצמי כל פעם אבל באמת שכשתגיעו לפה תראו שזה יקרה גם לכם, המילים מאבדות משמעות והתמונות לא מעבירות 10 אחוז ממה שתראו כאן.

עלינו לרכב ואחרי שעה של נסיעה הגענו לברגן (Bergen) המדוברת. חנינו את הוואן במרחק של שעה הליכה ממרכז העיר ואחרי צעידה במזג אוויר נוח ועם הרבה בתים יפים בדרך הגענו לסנטר. ברגן נחשבת בעייני רבים לאחת הערים היפות באירופה. אני חייבת לציין  ויסלחו לי כל אותם מעריצי העיר שבעייני היא לא שונה יותר מידי מאוסלו (Oslo) ומסטוונגר (Stavenger) ולמרות שהיא נעימה, תיירותית ומיוחדת בצורת הבנייה שלה ביחס לעולם היא לא כזאת מרשימה. למרות האכזבה הקלה שתפסה אותי, היה נחמד להתסתובב בה, לראות משחק של המונדיאל ולעשות תמונות על רקע בתי העץ הציבעוניים.

ColumbusTip – אנחנו היינו מרוכזים יותר בנופים בטיול הזה אבל מספר המוזיאונים הטובים שפזורים ברחבי נורבגיה ובברגן ובאוסלו בפרט הוא נרחב ובהחלט ממולץ לחובבי הג'אנר להקדיש זמן מה לביקורם.

Day 8

התעוררנו בבוקר ויצאנו לחצי יום סידורים שכלל כביסות, צילומים וקניות ורק בשעה 16:00 יצאנו לדרך. מונדיאל ברקע, ציפס בהשיג יד ומשהו כמו 200 קילומטר העבירו לנו בין חמש לשש שעות נסיעה על כביש מס' 16 שבסופו חיכה לנו נרו פיורד (Naro fjord). שלמות של עיירה שבתוכה נמצא הפיורד האלוהי הזה, כל כך יפה שבמשך שעה פשוט סרקנו אותו ממש עד סופו ולבסוף החלטנו לנסוע עוד 20 דק' לפלום (Flam) כי לצערנו לא  הייתה בו קליטה. למי שמצב האינטרנט לא קריטי אני אמליץ בחום למצוא את פינת חלומותיו שכנראה תהיה על שטח פרטי, לשלם לבעלים 200 קרונה ולהגשים חלום.

Day 9

את הלילה הקודם העברנו על צד הדרך של מרינה קטנה בפלום (Flam), התעוררנו לנוף מדהים ואחרי התלהבות של שעתיים מעיירת הפיות הזאת חזרנו לנרו פיורד לעשות קייאקים. זו כנראה הייתה הפעם הראשונה בחיי שממש התלהבתי מקייאקים, שהוקסמתי לחלוטין מכל מה שאני רואה סביבי עד שפשוט יכולתי להיזרק בתוך הקייאק ולתת לרוח לעשות בי כרצונה. ובכל זאת, המציאות הכתה בי כשהתברר ששעתיים בקייאק יעלו לנו 400 ש"ח, אז היה כיף, היה מיוחד .. אבל שעתיים זה מספיק.

התייבשנו, התארגנו ויצאנו לדרך הכי יפה, מיוחדת ועוצמתית שהייתה לנו עד כה.

Tourist road Aurlandsfijellet שעובר דרך העיירה איורלאנד סוואנגן (Ayrlandsvangen) הוא המסלול היפה ביותר שראיתי בחיי. תחילתה של הדרך היא בהשקפה מכל זווית אפשרית על הפיורד של העיירה וההמשך שלה הוא מעבר לגלקסיה אחרת שנמצאת בפסגות ההרים  ובה הכל זה שטחים פתוחים עם צמחייה פסיכודלית ושאריות של שלגים מהחורף. את הדרך הזאת שלקחה לנו כמעט שלוש שעות אני אחייב אתכם לעשות למרות שהאופציה לקצר אותה  קיימת דרך המנהרה הכי ארוכה בנורבגיה שאורכה הוא 18 קילומטר.

סוף היום הגיע ואת הלילה העברנו בחניה רנדומאלית ליד קרחון ניגרדס ברן (Nigardsbreen).

Day 10

ColumbusTip – את המסלול הבא הזמנו יום מראש וחשוב לציין שהעדיפות היא לסגור אותו אפילו כמה ימים לפני מהסיבה שהוא מאוד פופלארי ויש רק חברה אחת שמוציאה אליו טיולים.

 

Blue Ice Hike

כאשר תכנסו לאתר ותזמינו מקום לטיול תראו שיש מספר אופציות שמציעות מסלולים באורכים ורמות קושי משתנות. אנחנו הלכנו על הלונג בלו אייס טריפ והוא ערך 4 וחצי שעות שכללו שייט קצר בסירה, הליכה עד הקרחון וטיפוס של בערך שעתיים לכיון. כל המסלול קורה בקבוצה המונה כ-16 אנשים המחולקים לשניים כאשר כל קבוצה מחברת בין אנשיה עם חבל במהלך הטיפוס על הקרחון. הנוף מלמעלה הוא מדהים, הקרחונים עצמם עוצמתיים מאוד והחוויה כולה היא משהו מיוחד שיכול לגרום לכם להרגיש כאילו הפכתם לניצבים של משחקי הכס ואתם כרגע בדרך לחומת הקרח הגדולה. מבחינת קושי אציין שלי באופן אישי היה קשה מאוד הטיפוס מהסיבה שכולם היו קשורים יחד והקצב שנקבע היה מהיר, מעייף ומתיש עבורי. לעומת זאת למיכאל היה ממש סבבה ומבחינתו היה אפשר לקחת את המסלול הארוך יותר, לכן חשוב לוודא שאתם עושים את בחירת המסלול הנכונה ויותר מזה את בחירת הבן זוג הנכון…

סיימנו. התקלחנו, אכלנו, עשינו שנ"צ ויצאנו לדרך לכיון אולדן (Olden) דרך כבישים 5 ואי 39. נסענו בסביבות ה- 150 קילומטר בדרכים מדהימות ביופיין ועצרנו בשעה 00:30 בלילה לצד נחל מושלם עם זווית מדוייקת לשקיעה שקרתה מבין ההרים. חנינו את הקראוון, הכנו ארוחת לילה משובחת והלכנו לישון.

 

Day 11

התעוררנו, הסתנו את כל הווילונות, פתחנו את כל החלונות ויצאנו החוצה. הבוקר הזה היה יפה שאין לתאר, כמה שהיה מיוחד בערב זה התעלה כשהשמש הגיעה. המים הכחולים בנהר זרמו בקצב, העשבים והשיבולים עפו מהרוח החזקה וכל ההרים הירוקים שהקיפו אותנו הפכו את כל זה לסצינה מסרט או אפילו לציור של מישהו מאוד מוכשר.

מה שמדהים בעייני כשמטיילים עם קראוון זה הריגוש בלבחור איפה לעצור, ההתלהבות בלמצוא נקודה חלומית בדרך ופשוט לדומם מנוע. יש חלום גדול יותר ביכולת לבחור כל יום מחדש את הנוף שתתעורר אליו בבוקר ? בשבילי זה היה השיא.

אכלנו, בהינו בנוף, סידרנו את הבית ויצאנו לדרך. שעה וחצי לקח לנו להגיע ממקום מושלם אחד למקום מושלם אחר. קמפינג גראיטה (Gryata Cmping) זה כנראה הקמפינג הכי יפה שראיתי בטיול והכי מיוחד שראיתי בחיי.. מקום קסום ברמות שנמצא למרגלות הפיורד אולדן אבט (Oldevatnet) ומשקיף לקרחון מטורף בסופו. מדשאות ענקיות, פרחים בכל הצבעים, קראוונים ואוהלים שפזורים בצורה רנדומאלית ואפילו חתיכת דשא מגודרת ובתוכה שני תיישים עם זקן ארוך ממש כמו בשיר. שורת צימרים אדומים, חדר כביסה, חדר שטיפת כלים וכריים למבשלים.. כל אלה נותנים בסיס מדוייק לקמפינג החלומות של כל טייל ומה שכמובן תמיד מוסיף לאווירה זה לראות ילדים רצים ממקום למקום, כלבים רצים אחריהם וריחות של בישולים מכל פינה שכנראה גרמו לכל הריצות האלה. חנינו את הבית, מיכו פתח לנו את הצילייה ואני הכנתי צהריים.. ישבנו לאכול בחוץ וכל מה שיכולתי לחשוב עליו זה כמה אני מקנאה בכל המשפחות שסביבנו, כמה הייתי רוצה שהמשפחות שלנו יהיו פה גם ואיך בסוף בלי כל האנשים שאתה אוהב אף חוויה היא לא באמת שלמה.

עשינו שיחות ווידאו לכל העולם בערך, התלהבנו מאוד ושפכנו את כל הגעגועים הביתה. כשנרגענו שיחקו פירזבי והעפנו עפיפון כמעט עד השמש.. מקלחות,סידורים, עניינים ויאלה ממשיכים..

גראטיה קמפינג (Gryata Cmping) נמצא קצת אחרי אולדן (Olden) והמחיר ל-4 שעות שבילנו שם היה 50 קרונה.

עלינו על Tourist Road גאמל סטרייפג'לסווגן (Gamle Strynefjellsvegen) כשכל הדרך הייתה מלאה בעננות כבדה שלא איפשרה להנות מהנופים, אז עצרנו לישון בצד הכביש לכיון גיירנג'ר הפיורד (Geirangerfjord) המפורסם.

Day 12

יום שישי הגיע. התעורננו בבוקר מרעש המכוניות ועלינו לתצפית המפורסמת על הפיורד שנמצאת בגובה של 1,500 מטר ושהכניסה אליה עולה 140 קרונה. לצערנו לא ראינו כמעט כלום בגלל העננות ואת התמונות היפות הצלחנו להשיג רק בכיון הירידה. המשכנו בנסיעה מאוד איטית ומפותלת לכיון העיירה גריינגר (Geiranger) וחנינו בגריינג'ר קמפינג (Geiranger Cmping) ל- 6 שעות שעלו לנו 130 קרונה.

עשינו קניות,הכנתי אוכל לערב וכשסיימנו את כל ההכנות הזמנו שייט מקסים של שעה בתוך הפיורד. מחיר לשעה 415 קרונה לאדם.

מהקמפינג המשכנו על כביש 63 ל- Tourist road Geiranger וכשהגענו לחנייה של כביש הפיתולים המפורסם חנינו את הרכב והלכנו לישון.

Day 13

התעוררנו לנוף עוצמתי מאוד, צילמנו עד שיצאה הנשמה וירדנו את כל הכביש עם הרכב עד למלון הבוטיק אאק (Hotel aak). את הדרך הזאת שאורכה הוא למעלה מ-30 קילומטר יש אנשים מוזרים ומשוגעים שאוהבים לעשות באופניים, בגלל שמיכו עוקב אחריי אחד מהאנשים ההזויים האלה הוא החליט לשכנע אותי שזה משהו שאנחנו חייבים לעשות. הסיבה היחידה שהסכמתי לשמוע את מה שהיה לו להגיד הייתה שאנחנו נקח "אופניים חשמליות". שימו לב יקיריי.. עבדו עלי, חירטטו אותי, הונו אותי ועשו לי אבל כי האופניים האלה לא היו חשמליות כמו שאנחנו הישראלים העצלנים מכירים מהארץ, פה חייב לפדל כל הזמן אחרת החשמל לא עובד!!! מה שאומר שאת כל הכביש התלול והאין סופי הזה אני עשיתי בפידולים !! אני !!!!!! היו רגעים שכמעט נשברתי, עם אין סוף התבכיינות וכאבי תופת מהמושב הבלתי נסבל של האופניים סיימנו את העלייה.

מיכו המסכן חטף אש בלי הפסקה לכל אורכה אבל הסבלנות שלו שבזכותה הגענו לסוף גרמה לי לי לאוהב אותו אפילו יותר. את הירידה שלשמה התכנסנו עשינו כשאנחנו עטופים בכל פיסת בד אפשרית על מנת לחסום את הרוח והקור שחדרו לעצמות, במהירות ממוצעת של 50 קמ"ש גלשנו למטה וכאן חברים הצלחתי להבין למה היינו צריכים לעבור את המסע הזה. כל הנוף האלוהי של הפיורד נפרס אל מול העיינים שלי, בזמן שהלב כמעט יצא מהמקום. את כמויות האנדרנלין שזרמו לי בגוף בזמן הירידה כנראה אי אפשר יהיה לדעת לעולם אבל את התחושה אפשר יהיה לשמוע דרך הגו פרו שישבה לי על הראש. טירוף, שווה כל טיפת זיעה וכל כאב שדרך אגב לא עוזב ואני כבר שלושה ימים אחרי. בקיצור, מומלץ מאוד מאוד.

מחיר האופניים "החשמליות" הוא 500 קרונה לאדם למשך 4 שעות.

סיימנו שם והמשכנו על כביש 64 עד העיירה אפרנס (Afarnes), כשהגענו למעבורת השעה הייתה מאוחרת מידי ולכן חנינו את הקראוון בצד הדרך והלכנו לישון.

Day 14

עלינו על המעבורת שעלתה 300 קרונה והגענו לעיירה באוד (BUD). כשהגענו אחרי משהו כמו 45 דקות התחלנו את ה-(Atlanterhavsvegen) שהוא Tourist road מפורסם  שנמצא ממש על קו האוקיינוס. דרך יפה שבתוכה הגשר המפורסם שמזווית מסויימת נראה כאילו הוא נעצר באמצע הים. חנינו את הרכב, אכלנו צהריים, צילמנו והמשכנו הלאה. מכאן התחלנו את הדרך חזרה לכיון אוסלו דרך כביש 70, נסענו כ- 100 קילומטרים ונעצרנו בשעה 21:00 בערב בקמפינג מאיירן (MYREN CAMPING). אישה מאוד מתוקה קיבלה את פנינו והראתה לנו איפה להחנות את הרכב. אימון קצר בפריזבי, ארוחת ערב וסרט סגרנו לנו את היום והלכנו לישון.

מחיר לילה בקמפינג 150 קרונה.

Day 15

היום האחרון היה מוקדש כולו לעבודה ומריחת זמן.. כסיימנו עם אלה התחלנו לחזור לכיוון אוסלו (Oslo) עם מטרה מאוד ברורה מול העיינים, על האש. כל הקמפינגים באזור לא הסכימו שנעשה אצלהם כי העונה היא מאוד ייבשה והם מפחדים שהכל ייתלקח. כמו ישראלים טובים לא נשברנו, קנינו כל מה שצריך ומצאנו חניה נטושה שהתאימה בדיוק לכל הדרישות המועטות שלנו.. המשימה הושלמה ואחרי שנלחמנו בסרחון של הגחלים סיימנו את הלילה.

Day 16

הטיול שלנו עמד להיגמר והיינו כבר עם הפנים לכיון החזרה. חנינו את הרכב שאני לא זוכרת את שמו והתחלנו לסכם את נורבגיה. חזרנו למזוודות הענקיות, פנינו את כל הארונות, אכלנו כל פיסת מזון שנשארה וכיבסנו את כל מה שהספיק להתלכך. קצת פריזבי, קצת מונדיאל, קצת טיולים בקאמפינג המהמם הזה והלכנו לישון.

DAY 17

נסיעה של חצי שעה לסוכנות הקראוונים, עוד שעה של בירוקרטיה במקום והופ לשדה.

 

היעד הבא? וורנה, בולגריה.

כתיבת תגובה